©
יירוט מוצלח של כיפת ברזל במבצע עמוד ענן. צילום מסך: יוטיוב
"הייתי בת שמונה כשפרצה המלחמה"
יונית שוריאק נזכרת בימי מלחמת לבנון השניה: "לא הייתי מסוגלת לישון לבד בלילות. מי שאומר שהוא לא מפחד - משקר". טור אישי
עשו סאב
כשעורך האתר ביקש ממני לכתוב את טור אישי על הזכרונות שלי ממלחמת לבנון השנייה, פתאום כל הפחדים שהיו לי באותם הימים, צפו מחדש. במיוחד עכשיו כשצל איום המלחמה בפתח.
בחזרה ליום הראשון של מלחמת לבנון השנייה. יצאתי לקייטנה בשעה שבע בבוקר ואז בישרו להוריי שהקייטנה מבוטלת. לא כל כך הבנתי למה, אבל בשעה תשע בבוקר, בעת שישבתי מול המחשב, נשמע לפתע רעש של ״בום״ חזק. נבהלתי, אבל ההורים הרגיעו אותי, הבנתי מה קורה וממש כמה שניות אחרי הבום נשמעה אזעקה.
אני חושבת שבתור ילדה קטנה האזעקות היו הדבר הכי מלחיץ במלחמה. הרי גם אם ייפול טיל באזור שלי, אני אהיה במקום מוגן ככה שהכל בסדר. אבל האזעקות שנשמעו פשוט הקפיאו אותי וגרמו לי לטראומה נוראית שקשה לי להפרד ממנה.
לא הייתי מסוגלת לישון לבד בלילות ההן, אפילו לא לשעה אחת בלילה, חששתי נורא מהמחשבה שאולי תהיה אזעקה. לקראת סוף המלחמה נשמעו אזעקות בתדירות הרבה יותר גבוהה מה שגרם לי ליותר פחדים ולסטרסטים. ילדה בת שמונה שרועדת מפחד בכל פעם שנשמע צליל אזעקה.
צלילי אזעקה על רקע יירוט בשמי גוש דן במבצע "עמוד ענן".
צילום: דביר דהן, עריכה: אלון אלבכרי
צילום: דביר דהן, עריכה: אלון אלבכרי
כששמעתי שיש סיכוי שתהיה מלחמה בקרוב לא ממש נלחצתי, אני בוגרת עכשיו, מבינה את העולם קצת טוב יותר, אבל דבר אחד נשאר - הפחד מהאווירה והאזעקות.
מי שאומר שהוא לא מפחד - משקר, אין חיה כזאת. זה לא דבר פשוט ובמיוחד לא עבור ילד קטן, זאת חוויה שנשמרת לנצח ואני בהחלט מקווה שהיא לא תחזור שוב.
תגובות