טיול שנתי הוא ללא ספק אחד האירועים האהובים ביותר על ידי תלמידים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ. אבל מה קורה כשהטיול, שאמור להיות אחד מרגעי השיא של השנה, מתוכנן בצורה רשלנית, ובמזל לא מסתיים באסון? זה בדיוק מה שקרה בשבוע שעבר לתלמידי כיתות י"ב בתיכון ז'בוטינסקי בבאר יעקב. השכבה העליונה יצאה לטיול שנתי באילת, ולאחר עיכובים מצאו עצמם בני נוער מנווטים לבדם, במסלול ארוך ובחושך מוחלט.

עוד במדור: 
• זכות השמיניסטים לקבוע את הטיול השנתי? 
• רמת הגולן: תלמיד מעד ונפצע בטיול השנתי
• כמה נשלם בעבור הטיול השנתי?

לאחר שהתעכבו ביציאה מנחל ברק הממוקם כ-100 קילומטר צפונית מאילת, נאלצו התלמידים לסיים את מסלול ההליכה ללא מדריכים, מורים או מאבטחים. לאחר שסיימו את מסלולי הטיפוס שממוקמים בנחל ברק בסביבות השעה 17:30, החלו התלמידים לעשות את דרכם חזרה לכיוון האוטובוסים, בשביל שאורכו שלושה קילומטר ודורש כשעה הליכה.

כבר בתחילת הדרך חזרה השמש החלה לשקוע, ובאמצע הדרך נעלמה לגמרי מן השמיים. לאחר שאבד האור, התלמידים היו צריכים להמשיך ללכת בחשיכה מוחלטת ללא ליווי רוב הדרך.

טיול שנתי באילת.
אילוסטרציה: פייסבוק. למצולמים אין קשר לכתבה.

"היינו מפוזרים לאורך המסלול והתקבצנו בקבוצות קטנות שהלכו יחד", מספרים התלמידים. "הצלחנו לנווט בעזרת עקבות רכב שנראו על השביל האפר ואבנים שהיו מצויות לצידי הדרך. לא ידענו מה המיקום שלנו בשרשרת כי לא ראינו מי היה מאחורינו ובגלל שלא הייתה קליטה בטלפונים הניידים גם לא יכלנו להתקשר לחברים או למורות", הוסיפו התלמידים המאוכזבים.

"הוצאנו את הטלפונים מהתיק והדלקנו את הפלאש" מספר תלמיד נוסף. "הצלחנו להאיר כמה מטרים קדימה ולראות על מה אנחנו דורכים – אבל לא יותר מזה".

למרות שנאמר לתלמידים כי התקבל אישור מחדר המצב של משרד החינוך על התקרית, הרגישו התלמידים שנגרם להם עוול: "אם הטיול היה מתוכנן טוב יותר, כנראה שלא היינו נתקעים ללכת לבד בחושך. לא רק שפחדתי ללכת באמצע המדבר בלי לדעת מתי אגיע לסוף ההליכה, אלא גם הרגשתי זלזול בי ובחברי לכיתה", מספרת אחת התלמידות.