ימים בודדים לאחר הרצח המזעזע בפתח תקווה, בני הנוער בעיר ובפרט החברים שהכירו את נאור אטיאס ז"ל, מתקשים לעכל ולהתגבר על האובדן הכואב. כדי לנסות להתמודד עם המצב, התקיימו בבתי הספר בעיר שיחות בכיתות. "אני מתבייש שזה קרה בעיר שלי" אמר אחד הנערים. נערה נוספת אמרה "אם להיות הכי כנה, אני מפחדת לצאת לרחוב. מאוד מפחיד לחשוב שיש ילדים שיוצאים מהבית עם סכין על דעת עצמם"

עוד היא אמרה כי "בקלות הם יכולים להשתכר ולדקור אותך. שלא לדבר גם על קטטות ברחוב. בגדול מפחיד אותי להסתובב לבד או עם חברות בלילה ובככלל כל הסיטואציה הזאת מפחידה"

עוד במדור החדשות של פרוגי: 
• "הנרצח לא היה קשור לוויכוח". הדוקר נעצר
• גדולי האומה הלכו לעולמם: השנה שחלפה לנו
• הדרדרות במצבו של אריאל שרון 

בשיעור נפתחו לדיון סוגיות חשובות רבות כמו שימוש באלכוהול, הקשר בין ההורים לנער המתבגר, הגבולות שאנחנו מציבים לעצמנו, האחריות של החברים האחרים שהיו בסביבה ועוד. אולם נראה כי למרות השיעור עדיין קיים פחד, וכנראה גם שיישאר: "גם אחרי השיעור בבית הספר למרות שהמורה ניסתה להרגיע ולדון באמת בבעיות שעולות בעקבות המקרה, עדיין התחושה נשארה זהה". כמו כן, בחלק מבתי הספר הוכנה פינה מיוחדת עם כותרות מהעיתון והכתובת "די לאלימות!".

אולם לא בכל הכיתות היו דיונים בנושא: "לא עשו כלום בבית הספר, כנראה שלא חשבו שהעניין מספיק חשוב" סיפרה תלמיד לפרוגי. "אני חושבת שיש מקום לדבר על זה כי יש תחושה שבתיכון שלנו חושבים שלי זה לא יקרה ולא מבינים שזה יכול לקרות לכל אחד בכל מקום"

פינת זיכרון.

מי שמתקשים במיוחד לתפוס את המקרה הם החברים הטובים של אטיאס ז"ל, גם אלו שהיו במקום האירוע. אחד מהם כתב בפייסבוק בצירוף תמונה: "רוצה רק לקום בבוקר ושיגידו לי שעבדו עלי. אני עדיין לא מעכל את העובדה שאתה לא איתנו יותר. אני בחיים לא אשכח אותך אח יקר, תמיד היית שם עם כולם וצחקת... למה זה קרה אלוהים, למה?? על שטות וטיפשות. אני מתגעגע, רק זכרונות טובים נשארו לנו ממך". 

מתקשים לעכל.