ההסלמה בדרום גורמת לשיבושים בשגרה: חניכי תנועת הצופים נוהגים לערוך מידי שנה מחנה קיץ העוסק בערכים ומקנה חופש מחייה לנוער. הם בונים לעצמם את כל המבנים, מכינים את האוכל לעצמם, דואגים למורל, לאווירה טובה ולהפעלות לחניכים. ראשית מגיעה השכבה הבוגרת ומכינים את כל המחנה ולאחר מספר ימים מגיעים כל החניכים. אולם בעקבות המצב, התאכזבו הצופיפניקים של הדרום לגלות כי המסע שלהם הסתיים מספר ימים מוקדם יותר בשל המצב הבטחוני הנוכחי שמדינת ישראל נתונה.

צילמתם יירוט? יש לכם סיפור מיוחד? שלחו לנו!

עוד במדור החדשות של פרוגי:

• "תחת אש": מועד ב' של הבגרות באנגלית
• קבלו: הפתרונות לבגרות באנגלית מועד ב'
• פוענח רצח שלי דדון. השב"כ: הרקע כנראה לאומני

במהלך שעות הלילה, שהתבשרו החניכים והמדריכים כי הם צריכים לעזוב, דיברנו עם ניצן עוז מהנהגת ירושלים שהייתה ביער חרובי, שפונה כאמור. "בימים אלו אנחנו חברי הצופים נמצאים במחנה קיץ. השכבה הבוגרת יצאה עוד ביום חמישי שעבר וחניכים החלו להצטרף אלינו ולהגיע רק אתמול" סיפרה לעוז לפרוגי. "עוד לפני שיצאנו לעשות מורל ושירים של השבט, נאלצנו לעדכן את הבוגרים שחייבים להתפנות", לדבריה, "במקום לעשות את הפעילויות המתוכננות, ארגנו את החניכים כמה שיותר מהר. האוטובוסים כבר היו פה, השארנו את כל המבנים שהכנו במהלך הימים בנויים, בלי לפרק ובלי לסדר. לא היו עדיין אזעקות, לנו אמרו שהולך להיות פה מבצע צבאי של צה"ל באזור, ואני הבנתי שלפי מה שנאמר להורים שכל מקום שנמצא במרחק של 40 קילומטר ומטה מעזה, חייב להיות במרחב מוגן ואנחנו נמצאים במרחק של 38 קילומטר מעזה. התחושות מבאסות מאוד, בטיול הזה אנחנו נפרדים מהשמיניסטים שמסיימים את המסלול בצופים, וזה הדבר האחרון שהם עושים, אז אף אחד לא חשב שהפרידה תהיה כה מהירה כי בדרך כלל כל היומיים האחרונים זה פרידה מהשמיניסטים".

במחנה. עוד לא הפסיקו לעשות מורל © דריה איטקיס

השאירו את המבנים כמו שהם © דריה איטקיס

© דריה איטקיס

מחכים לאוטובוסים © דריה איטקיס

© דריה איטקיס

© דריה איטקיס

"זה נהיה שגרה"

עמינדב מאשדוד היה בביתו כששמע את האזעקה, זמן רב אחרי שקט יחסי באשדוד: "האזעקה תפסה אותי עם אחותי וחבר בבית. אחותי התארגנה לצאת לחתונה, ואני וחבר שלי ישבנו עם הטלפונים. האזעקה הייתה מאוד לא צפויה והפתיעה אותנו". בשיחת הטלפון איתנו הוא שחזר: "ירדנו לחדר המדרגות, וחיכינו עם כל השכנים עד שנגמרו האזעקות ושומעים את הבומים. אחר כך עולינו הביתה וניסינו לראות מהחלון איפה נפלו הטילים".

לגבי התחושה בזמן זה: "אני מרגיש תחושה מוזרה של הרגל כי זה נהיה מעין שגרה, אבל זה עדיין מפתיע ומדאיג כל פעם מחדש. אני מרגיש בעיקר דאגה למשפחה שלי, שלא יקרה להם כלום עם כל טיל שמרחף לנו מעל הבית וגם בכללי מקווה שאף אחד לא יפגע". 

ומה לגבי הפתרון? "אנחנו מוכנים להמשיך ולסבול את השגרה הזאת כל עוד צה"ל יעשה את העבודה שלו בעזה ויגרום לירי להיפסק", הוא אומר. "התגובה לדעתי אמורה להיות חריפה, ולחסל את האיום הזה פעם אחת ולתמיד. אני לא חושב שמדינות אחרות היו מסכימות להשלים עם שגרה שבה יורים על הערים שלהן בסבבים כמעט בכל שנה". 

כזכור, במהלך מבחן מועד הב' של הבגרות באנגלית ביום שני השבוע, גם כן נשמעה אזעקה והתלמידים הנבחנים פונו לחדרים הממוגנים. בעקבות המצב, משרד החינוך הורה לתת תוספת זמן משמעותית וכך לעזור לתלמידים להצליח במבחן ולעבור אותו בשלום.