לא מתים עלינו בעולם. אני לא חושב שאני מחדש משהו למישהו. לא רק ששאר המדינות לא ממהרות לתמוך בנו, ראשי מדינות אף מגנים את ישראל. כל פעם שיש מבצע אנחנו שומעים על הרבה יותר הפגנות אנטי ישראליות מאשר הפגנות פרו ישראליות. כמובן שחלק מזה נובע מתוך אנטישמיות, אבל גם להסברה הישראלית יש בזה חלק.

נדמה שכל ההסברה הישראלית במבצע הזה, ואולי בכל מבצע שהיה לנו, מתמקדת בדבר אחד - 15 שניות. 15 שניות לרוץ אל המרחב המוגן. כל הסרטונים שצה"ל מפיץ מתמקדים ברקטות שנותנות לנו את הלגיטימציה, כלומר את הזכות, לתקוף. הבעיה היא לא שהעולם חושב שתושבי שדרות הם לא מסכנים (אף אחד לא חושב אחרת), הבעיה היא שהוא חושב שתושבי עזה מסכנים יותר.

נתחיל בכך שצה"ל חזק יותר פי כמה וכמה מחמאס. ההערכה היא שלחמאס יש כמה עשרות אלפי מחבלים, כשלישראל יותר מחצי מיליון חיילים בסדיר ובמילואים. לחמאס יש רקטות פשוטות, לנו יש טילים (שההבדל ביניהם הוא שטיל אפשר לכוון גם תוך כדי הטיסה), מערכות יירוט מתקדמות, חיל אוויר, חיל ים ועוד. לנו יש מטוסים, מזל"טים ומל"טים, ואת המזל"טים שלהם ראינו, וראינו גם תוך כמה זמן צה"ל יירט אותם. חמאס שולח כמה עשרות קילוגרמים של חומר נפץ, אנחנו כמה מאות. לפני כמה ימים בנט הראה בפוקס ניוז שאריות של רקטת גראד. מהפצצות שלנו לא תמצאו שאריות. הקפה הזה חזק? צה"ל חזק.

זה אומנם מעולה לנו שצה"ל חזק ושהוא יכול להשתמש ביכולותיו ולהגן עלינו בצורה הטובה ביותר, וכך אנחנו יכולים להמשיך יחסית בשגרת החיים, בניגוד למה שהיה קורה אלמלא כיפת ברזל הייתה בשימוש. יש רק בעיה אחת – העולם תמיד מרחם על מי שיותר מסכן, על מי שיותר קשה לו. ברור שהעובדה שהאבדות בצד הפלסטיני רבות הרבה יותר מהאבדות בצד הישראלי היא עדיפה, אבל מבחינה הסברתית היא נותנת "נקודת פתיחה" טובה בהרבה יותר לפלסטינים. אפשר לראות את זה מצוין בקטע מאחת התוכניות של ג'ון סטיוארט. "אז לישראלים יש מערכת התראה חדשנית דרך הסמארטפון. ואיך הפלסטינים מוזהרים לפני הפצצות? אז הצבא הישראלי רוצה להזהיר את הפלסטינים מהפצצות בעזרת הפצצות קטנות יותר".

אם אנחנו לא יכולים להיות "מסכנים יותר", אז כדאי לצה"ל, ולכל מי שעוסק בהסברה, לנטוש את הקו הזה. להפסיק עם ה"15 שניות", להפסיק עם שאריות הטילים, להפסיק עם "מה אתם הייתם עושים אם היו יורים טילים על המדינה שלכם". די, זה לא עובד.

צריך להציג לעולם את כל מה שאנחנו עושים בשביל למנוע פגיעה בחפים מפשע. נכון, אנחנו מספרים מידי פעם על "הקש בגג" וכו', אבל לא מספיק. צריך להשמיע לעולם הקלטות של שיחות האזהרה שצה"ל עושה כדי לפנות את האזרחים, להראות את הכרוזים ואת ההודעות שהוא שולח לפני הפצצה. צריך להציג את המגן האנושי שחמאס משתמש בו, לא רק לספר עליו. להראות ירי מתוך בתים אזרחיים. לעולם לא מספיק דיבורים, היום הוא רוצה תמונות, סרטונים, הקלטות. העולם רוצה, אבל אנחנו לא מספקים לו את זה. מי מפסיד מזה? אנחנו.

המסר צריך להיות פשוט – כשאזרחים ישראלים נפגעים, זה בגלל חמאס. כשאזרחים פלסטינים נפגעים, זה בגלל חמאס. חמאס שמשתמש באזרחים כמגן אנושי, חמאס שמסתיר טילים בבתי ספר, חמאס שמשגר מלב אוכלוסייה אזרחית.

מבצע "צוק איתן" - סיקור מיוחד:

• הרוג ראשון במבצע הקרקעי בעזה: סמ"ר איתן ברק
• התלמידים מבקשים: "תאריכו את החופש הגדול"
• עובדים בין האזעקות: איך מתמודדים בני נוער בקייטנות?
• מהם המקומות הכי הזויים שהאזעקה יכולה לתפוס אתכם?
• 5 הדרכים הכי טובות להעביר את הזמן בממ"ד
• בעלי חיים תחת אש: מה עושים איתם בזמן האזעקות?
• ההצגה חייבת להימשך: סלבס מדברים על המצב הבטחוני
• שעמום במלחמה: התכניות שהכי שווה לראות במקלט
• מחמם את הלב: הזמרים שרים במקלטים

כשיש התרעה בישראל, זה בזכות ישראל. כשיש התראה אצל הפלסטינים, זה בזכות ישראל. הרי הדברים האלה קורים כל יום. בכל יום נשלחים כרוזים וישנן שיחות אזהרה, בכל יום יש שיגורים ממקומות אזרחיים. מה הבעיה לתעד את זה? מה הבעיה לצלם, להקליט? הצילומים בשחור לבן, שאם לא שרתת בחיל האוויר סביר מאוד להניח שלא תבין מהם יותר מידי, לא עובדים.

הצעדים האלו יכולים לשנות לחלוטין את התמונה. כרגע, רוב התמונות המזעזעות מגיעות מעזה, והעולם מפרסם אותם. הרבה יותר מעניין להציג סבל. ככל שהפיצוץ גדול יותר זה מזעזע יותר. חייבים לספק לעולם את התמונות שיזעזעו אותו. חשוב מאוד לזכור שאומנם אותנו הרקטות של חמאס עלולות להפחיד, אבל יחסית להפצצות של צה"ל הן לא משמעותיות. את העולם הן לא מזעזעות. חייבים להציג לעולם את הנזק שחמאס גורם אפילו לאזרחים שלו ואת כל מה שצה"ל עושה כדי להגן על חפים מפשע, ולא רק לספר על זה. ברגע שזה יקרה, ננצח גם בקרב על ההסברה.