בגיל ההתבגרות המראה תופס נפח משמעותי בבניית הביטחון העצמי והדימוי העצמי של נערות רבות. כחלק מהסטנדרטים שמציב להן מודל היופי הן נאלצות להוריד את שיער גופן ולהתאים את עצמן למצופה מהן מהחברה. דיברנו עם מארה יעבץ (17) והודיה הורוביץ (18) בנות נוער שלא מורידות שיער ואוהבות את הגוף שלהן טבעי, גם עם שיער.

ממתי אתן לא מורידות שיער?

מארה: "התחלתי השנה. פעם בכמה חודשים אני מורידה אם מתחשק לי אבל בדרך כלל אני משאירה את שיער הגוף שלי במקומו הטבעי."

הודיה: "אף פעם לא התעסקתי בזה יותר מדי. הורדתי שיער כמה פעמים ספורות במהלך התיכון ולא בהכרח מרצון. הייתה פעם שכל הבנות בשכבה שלי התאספו בחדר שלי עם שעווה ובד התיישבו עליי והתחילו לעשות לי שעווה בכל הגוף. זה היה בלילה שלפני יום בבריכה והיו שמועות על נער שלומד בשכבה מעליי שהיה בקטע שלי אז רצו להכין אותי. מאוד התביישתי שיראו את הגוף שלי והתביישתי באקט עצמו וגם בכל מקרה לא הרגשתי בנוח ללכת עם בגד ים כמו שציפו ממני."

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

• דעה: "בואו לא נתעסק גם אנחנו בלשנוא את עצמנו"
• עולים מחו"ל – כדי ללמוד בדרום
• דעה: "הדימוי העצמי הוא קריטי בגילאים אלו"

למה הפסקתן להוריד שיער?

מארה: "חלק מזה קשור מאוד בפמיניזם שלי, וקהילה שלמה שנפתחה בעיני. פגשתי המון נשים ששימשו לי דוגמה, כמו אימא שלי למשל. הפמיניזם שלי היה חלק ממני גם לפני והורדת שיער לא הייתה איזה 'כניסה' או הצהרה פמיניסטית לעולם. זה היה בעיקר בשביל עצמי. שנאתי פעם שיער גוף וסבלתי מאוד ממנו, אבל כשפגשתי נשים וגם נערות בגילי שלא מורידות שיערות ומרגישות נוח עם זה הבנתי שאין רק תשובה אחת למושג יופי ואיך אמורים להיראות. בהתחלה זה היה ממש קשה והתביישתי נורא וכל הזמן כיסיתי את עצמי, אבל זה היה חלק מהתהליך של לקבל את עצמי כמו שנולדתי, בטבע שלי."

© הודיה הורוביץ

הודיה: "כשהפסקתי להוריד שיער זה הוסיף לי תחושת ביטחון. אני לא מתגאה שיש לי שיער אבל זה כמו עוד בגד לשים על הגוף וזה סוג של הגנה."

אתן חושבות שהורדת שיער קשורה ישירות למודל היופי?

מארה: "ברור שכן. צריך רק להסתכל על כל ייצוג נשי בתקשורת, או ללכת לכיתה בבית הספר - אפילו ביסודי. אימהות לוקחות את הבנות שלהן בגיל 12 לקוסמטיקאית שתוריד להן את השיערות ברגליים, אני ראיתי את זה כל כך הרבה פעמים. שיער גוף הוא נחלתם של הגברים, אצלם זה טבעי והגיוני ולגיטימי שימצא, ואילו נשים צריכות להיות 'חלקות' - אם הגוף שלך חלק, הוא נשי. זה מוסכמה חברתית. שיער גוף נשי נחשב מגעיל ולא היגייני."

הודיה: "כן. לשיער יש תפקיד ביולוגי חשוב ובתרבות המערבית יש נטייה להחצין ולהקצין את ההבדלים שבין הגבר לאישה. נשים פחות שעירות בדרך כלל ולכן יש נטייה להעלים את השיער לחלוטין. אפשר לראות את זה גם בתחומים כמו פיתוח שרירים, עדינות ועוד. ככל שתהיי "נשית" יותר תהיי יותר מושכת."

© תומר מושל

אתן רואות את הדברים האלה מופנים גם לגברים?

מארה: "ניתן לראות את זה בהרבה מקרים אבל ספציפית פה בישראל זה הרבה פחות שכיח ויש הרבה פחות לחץ בנושא הזה על גברים. הלחץ של להוריד שיער כמוסכמה חברתית באירופה גדל עם הזמן. הנושא הזה חזק בתוך הקהילה הגאה בעיקר אצל הומואים, הערצה לאידיאל היופי, ככה זה מרגיש. אני חושבת שיש עליהם לחץ לעמוד בסטנדרטים כמעט כמו נשים. הרבה אנשים סובלים מזה, אבל מכיוון שאני לא הומו בקהילה אני לא יכולה באמת לתאר את החוויה שלהם בנושא."

הודיה: "זה מופיע אצל כולם ברמות כאלה ואחרות. כולם מנסים להיות הכי טובים במשהו בין אם זה להיות הכי גברי, מאצ'ו, חזק, תחרותי וכו', ובין אם זה למרוד בנורמה וללכת לקיצון אחר להיות מיוחדים. חלק נחשב מטופח
ועדין. זה קיים בעיקר בקהילה הגאה, הומואים פחות מפחדים להיתפס כנשיים כביכול בין אם זה בגלל שהם בטוחים במי שהם ובין אם זה בגלל שהם מקבלים לגיטימציה מהקהילה. הנורמות משתנות בקהילה סגורה."

מה הייתן רוצות להגיד לבנות הנוער שקוראות את זה?

מארה: "אני לא הולכת להגיד 'תאהבו את עצמכן כמו שאתן' כי אני יודעת שזה לא כל כך פשוט. זה קשה לקבל את עצמך וכל אחת מה שזה אומר מבחינתה - בחברה של שפיטה נשית וסטנדרטים של אידיאל יופי כמעט בלתי אפשרי. מה שיש לי לומר הוא תהיו ספקניות, תשאלו את עצמיכן 'למה אני מורידה שיערות?' ו'האם זה עושה לי טוב?' גם 'כן' וגם 'לא' הן תשובות מצוינות. כל אחת ומה שמתאים לה. אבל תשאלו את עצמיכן תמיד, ואת החברה, ואל תקחו כל מאפיין של אידיאל היופי כחובה - גם אם תקבלו אותו על עצמיכן ותחליטו שהוא מתאים לכן. המשיכו לשאול שאלות. אל תקחו את הנושא כמובן מאליו. ואל תשפטו אף אחת - אם היא פועלת לפי מוסכמות חברתיות או לא."

הודיה: "הטבע עשה אתכן יפות. מה שיעשה את כל ההבדל זה אם אתן תאהבו את עצמכן."