את יובל וין (14) הכרנו לראשונה בגיל 9 בטלוויזיה. היום אחרי ארבע עונות מצליחות התוכנית ״רמזור״ אולי נגמרה, אבל אנחנו ממש לא ממהרים לשכוח. לא רק אנחנו נהנים מלראות אותה על המסך, אלא גם היא: ״המשחק הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, תמיד רציתי, תמיד אהבתי, תמיד זה עניין אותי״ מספרת יובל.

חוץ ממשחק יובל שרה, מציירת ומפגינה כשרון בתחומים נוספים: ״אני רוקדת שמונה שנים בסטודיו וזה ממש הבית השני שלי. אני רוקדת בקבוצה הכי גבוהה של הסטודיו כך שיש אתגר גדול אבל בזכות שביט קרמר, מנהלת הסטודיו אני מצליחה לעשות גם את זה״. גם בנגינה היא מתמצאת: ״אני מנגנת בגיטרה כבר שמונה שנים ואפילו התחלתי ללמד״. עם זאת היא מדגישה שהאהבה האמתית שלה היא למשחק: ״הדבר העיקרי מבחינתי הוא המשחק, אבל אני לא פוסלת שום דבר״.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

• חשד להדלפה המונית: נפסלו 200 בגרויות
• "שהצבע הכחול יהיה הצבע של האמת"
• אם כולנו מאובחנים, אולי הבעיה היא לא בנו?

לאודישנים ברמזור יובל הגיעה ללא כל ניסיון, אבל זה לא מה שהפריע לה לקבל את התפקיד. "החוויה הייתה מדהימה, נורא נהניתי, נפתחתי לעולמות חדשים והתבגרתי בתוך הסדרה. זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי" היא מספרת.

גם בזמן התוכנית, וגם כשהסתיימה, התגובות מבחוץ לא מפסיקות להגיע: "ברחוב עוצרים אותי ומבקשים להצטלם, זה כיף וחלק מהתפקיד". גם מהמעגל הפחות חיצוני מגיעות תגובות: "ביום הראשון לחטיבה המנהלת נכנסה לכתה, לחצה לי ידיים ואמרה שיש סלב בבית הספר, זה היה מאוד מביך".

היום יובל מתעסקת בעיקר בלימודים בבית הספר, אבל שלא תטעו, גם בית הספר מתקשר למשחק. "התחלתי ללמוד השנה בבית הספר "תלמה ילין". גם אם זה אומר לקום כל יום ברבע לשש זה שווה את זה, זה פשוט לבוא וללמוד את הדבר שאתה אוהב. אני במגמת תאטרון והשיעורים מאוד מעניינים. כל מי שהגיע לבית הספר מוכשר בתחומו ואף אחד לא הגיע לכאן בטעות, זה ממלא אותך".

את התודות שלה היא שומרת לשלושה אנשים שונים: הראשון הוא איך לא, איצקו - האבא השני: "ליאור חלפון מאוד עוזר ותומך, הוא עזר לי כשההורים התגרשו וגם בחלק המקצועי, לימד אותי להיות שחקנית הרבה יותר טובה ולא לפחד לבטא רגשות מול הבמה". השנייה היא המנהלת שביט קרמר זילברמן: "נתנה לי באמת את כל הכלים והעזרה שאפשר כדי להתקדם". השלישי הוא הזמר הראל סקעת: "כבר בגיל 6 הוא אמר לי שאני משחקת טוב, והוא זה שאמר לי ללכת על זה".

© אינסטגרם

עם המשחק יובל כנראה לא תפסיק כל כך מהר: "החלום שלי בעוד עשר שנים להמשיך לשחק כמובן, וללמוד בבית הספר לאמנויות הבמה 'בית צבי'".