מי הם בני הנוער שמקימים חברה כבר בגיל 16?
הם מנהלים עסקים ובמגעים עם חברות ענק, המוצרים שלהם עתידים להרוויח לא מעט כסף ולא הזכרנו שהם רק בני 16! ביקרנו בתחרות "יזם השנה" של עמותת יוניסטרים
אוניברסיטת תל אביב לא היתה מוכנה לטירוף שהתחרש בה השבוע. מאות בני נוער גדשו את המקום במטרה אחת לזכות בתור "יזם השנה" לנוער של עמותת "יוניסטרים".
עמותת "יוניסטרים" היא עמותה המכשירה בני נוער בפריפריה ליזמות עסקית וחברתית מאילת עד הצפון מפעילה העמותה בכשלוש עשרה ערים ברחבי הארץ קבוצות נוער מכל המגזרים בגילאי 14-17. העמותה מלווה כל קבוצה במשך 3 שנים בהם הם עוברים סדנאות מקצועיות ע"י אנשי עסקים מצליחים מעולם היזמות, ובשלושת שנים האלו הם מפתחים מיזם מקורי משלהם ומתפעלים עסק עצמאי לכל דבר, הקבוצה בוחרת מתוכה את בעלי התפקידים ממנכ"ל עד מנהל השיווק.
עוד במדור החדשות של פרוגי:
יוניסטרים נותנת לחברות הצעירות הללו את ההזדמנות להציג את המייזמים העסקיים בפני ועדות השקעות, במטרה לשקול השקעה כספית במיזמים הצעירים, כך הצעירים מתנסים בהצגת פרזנטציות, קבלת משוב מאנשי מקצוע, מנהלים ובכירים מהתחום העסקי, המיזמים הטובים והמבטיחים ביותר אף זוכים בהשקעה כספית להמשך הפיתוח והשקת המיזם.
וכך בשקט בשקט בלי ששמנו לב קמו לא מעט חברות שכל הצוות בוא, הם חבר'ה ממש בגיל שלנו עם רעיונות שלא היינו מתארים לעצמנו, מכיסוי לאבזם של החגורה ברכב, לנעל שתטעין לנו את הסלולארי ואפילו קופסה שתחמם לנו את האוכל בלי שום אש או חשמל. כל קבוצה והמיזם שלה, אבל מה שמשותף בין כולן ?!
כל אחת חיכתה כל השנה לטקס "מיזם השנה לנוער" שנערך באוניברסיטת ת"א, לפני הכרזת הזוכים ישבנו לשיחה צפופה עם נציגים של 3 חברות עם רעיונות מאוד יוצאי דופן.
אור פישלר מאילת, שנה ג' ביוניסטרים, הוא חלק מחברת "חמגורה"- כיסוי המתחבר לאבזם של חגורת הבטיחות ובעצם מונע כוויות, תופעה שנפוצה מאוד באילת ומסתבר שגם בכל העולם. אסמאא ומייק מעכו לומדים בשנה ג', והם חלק ממיזם הלקטריק הייק שיטעין לכם מכשירים חשמלים בעזרת נעליים צוברות אנרגיה. ירדן והילל הם רק בני 15 מעפולה והם לומדים בשנה א'. המיזם שלהם הוא רשת חברתית שמשלבת בתוכה את עולם הקואוצ'ינג השיתופיות ותאוריית חוכמת ההמונים, וגם אפליקציה שמרכזת את כל המידע על התנדבויות בארץ ועל המתנדבים עצמם בצורה של רשת חברתית.
איך הגעת בכלל לפרויקט של יוניסטרים?
אור מאילת:"הציגו לנו בבית ספר את הפרויקט של יוניסטרים, באילת זה נחשב בתור מחויבות אישית בגלל הצד הקהילתי של העמותה, והחלטתי שזה בשבילי לא הייתי צריך לשמוע יותר מידי או לחשוב הרבה".
אסמאא מעכו: "סיפרו לנו היוניסטרים בבית ספר , התלהבתי מהרעיון כי אני אוהבת עסקים ולעשות פרזנטציה, התלהבתי ונרשמתי!"
מייק מעכו: "אצלי הסיפור שונה לגמרי. מישהי מהקבוצה תפסה לי את היד בבית ספר ואמרה לי שעכשיו אני בא איתה ליוניסטרים, אז הלכנו ליוניסטרים והתאהבתי".
אתם לא חושבים שאתם צעירים מידי בשביל עולם היזמות ?
אור מאילת: "לא, מי שנמצא בתכנית הזאת וסיים 3 שנים אז כנראה שהתחום הזה הוא בשבילו. זה אומר שהוא מתחבר לזה וזה עושה לו את זה וזה מה שאני יכול להעיד על עצמי".
זה לא קשה לשלב בין החיים בתור נערים לבין החיים הרציניים עם חברה על הכתפיים?
מייק מעכו: "זה לא בא על חשבון שום דבר. אנחנו יוצאים למועדונים, מבלים, נהנים, יש לנו חברים חברות, מוצאים את הזמן הדרוש והמתאים על מנת להשקיע במיזם שלנו. בכלל, בהגלל שאנחנו צעירים יש לנו מספיק זמן להתקדם".
אתם רואים את עצמכם ממשיך לעבוד בתחום ובמיזם?
אור: "בטח שאני מקווה שזה מה שאני יצליח לעשות ושזה לא יהיה תלוי באף אחד אחר ורק בעצמי".
אסממא: "זאת השנה האחרונה שלנו ביוניסטרים, אך אנחנו ממשיכים, ואנחנו מקווים לעשות שיתוף פעולה עם חברה גדולה. החזון שלנו הוא להטמיע את המערכת הזאת בכל חנות ובכל נעל בעולם, אנחנו לא עושים את זה רק ביוניסטרים אלא גם אחרי זה, כדי להצליח ולהגשים את החלום שלנו צריך לעבוד קשה".
מייק: "אנחנו כבר במגעים עם חברות נעליים די רציניות למשל ניו בלאנס ונייק, ולכן אנחנו רואים אפשרות להתקדמות עם הרעיון לכן אנחנו לא נפסיק".
מאיפה הרעיון למוצר ?
מייק: "נתקלתי בצורך שהוא בעצם בזמן שאני מטייל אני לא יכול להשתמש בטלפון שלי. אני נכנס למצב של חיסכון, הפנס נדלק רק במקרה חירום, תמיד שוקלים אם לצלם וכמה, ואסור לשכוח משהו דולק כי אם כן הטרייה נגמרת למשך הטיול. אחר כך התחלנו לחשוב על כל מיני רעיונות על מנת להטעין את הסוללות שלנו, וכך הגענו למנגנון הזה, כי אנחנו גם ככה הולכים אז למה שלא נטעין את הטלפון תוך כדי".
איך בוחרים מי יהיה המנכ"ל או הסמנכ"ל?
אסמאא: "על פי הצבעה שהקבוצה עורכת".
מייק: "כל שאר התפקידים בעצם מתחלקים לפי התאמה של בן אדם לתפקיד והדרישות שלו".
יש פה פרוייקטים ממש גדולים ומוצלחים, אתם לא מרגישים מאויימים?
אורי: "אנחנו לא מאויימים מאף אחד, אנחנו היחידים שהגיעו למוצר באריזה שהוא אחרי ייצור המוני וסופי".
אסמאא: "אנחנו בטוחים מיליון אחוז במוצר שלנו, כי זה מוצר ייחודי חדשני, והוא מדבר לכל קהל יעד בעולם".
מייק: "אני לא מכיר מישהו שאין לו טלפון ,ומי שאיכפת לו לסחוב עוד כמה גרמים על הרגל ושיהיה להם סוללה תמיד"
ירדן: "אני אף פעם לא מתסכלת על אנשים שגדולים ממני כגורם מאיים כי עוד שנה אני אהיה בדיוק כמוהם ואני לא יודעת אם אני אהיה טובה או פחות טובה אבל בינתיים אין מה להשוות".
ברגע שנגמר הראיון רצו כולם אל האולם הגדול שבו התרחש הטקס. ההתרגשות היתה בשיאה, החבר'ה בילו את מיטב זמנם בעמותה על מנת ששם הפרוייקט שלהם יוזכר בין הזוכים הגדולים, את האולם עטפה אווירה תחרותית שלא היתה מביישת שום גמר של ששטוס. כשחשבנו שסף ההתרגשות לא יכול להיות גבוה יותר, עלתה לבמה רוני דלומי ופרגנה לכולם בכמה שירים ושלחה אין ספור מחמאות וכבוד לצוותים הנרגשים.
הזוכים הגדולים במקום הראשון בפרס מיזם השנה הם הלקטריק הייק הקבוצה של אסמאא ומייק מעכו, עם מייזם הנעל החשמלית שתעזור לנו להטעין את המכשירים החשמליים שלנו בכל מקום. כעת עם התואר הנכסף ופרס כספי אנחנו מקווים לראות את התוצרים בחנויות כי בניינו מי לא רוצה מוצר כזה אדיר שישאיר לנו את הסלולארי מוטען תמיד.
|
|