כשהעלו את הרעיון לכתוב על החבר הכי טוב אמרתי לעצמי "יאללה, תזרום" וזה מה שאני עושה כרגע, כותב על מתן עקנין. מתן גר קרוב אליי, עשר דקות הליכה והכרנו ביסודי, אבל חברים טובים נעשינו בחטיבה ובמיוחד בתיכון.

מי שיישב איתי ועם מתן פעם אחת יחשוב שאני משקר, יחשוב שאנחנו אוייבים ולא חברים כי אנחנו מתווכחים על המון דברים, בממוצע פעם ביום יש בנינו ויכוח. זה גם בא מתוצאה שאנחנו מאוד שונים, אבל עם זאת יש לנו גם המון דברים משותפים. מה שטוב בויכוחים האלה זה שאחרי שהם קורים זה הופך לבדיחה, אנחנו צוחקים על זה ושוכחים הכל עד לויכוח הבא.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

• צפו: איך נראה כדור בייסבול שמתפוצץ
• שומרים על עצמנו ביום כיפור: מהם הנחיות הבטיחות?
• מי הם בני הנוער שמקימים חברה כבר בגיל 16?

הקשר שלי ושל מתן התחזק כשקיבלתי חבילת שיחות שכל השיחות שלי היו חינם אליו, ואל כל מי שנמצא בחברת אורנג'. בכל אופן הייתי משגע אותו בטלפון ובאותה הזדמנות היינו קובעים לעשות משהו באותו יום וככה התחזק בנינו הקשר באופן משמעותי. היינו אוהבים לעשות את אותם דברים שמשעמם לנו, למשל בחופשות הקיץ כשלא היה לנו מה לעשות היינו משכנעים את כל החברים לעלות על קווי לילה ולעשות את כל הקריות הלוך וחזור.

© צילום פרטי

בסוף כיתה י"א החלטתי לעשות דיאטה ולהתאמן, אז נרשמנו יחד למכון כושר והוא היה מעורב בכל התהליך, לא פחות ממני. הוא עזר לי כשעמדתי למעוד, אכל איתי מנות מותרות וגם התבאס איתי כשלא הלך לי. גם עם הרישיון היה אותו דבר, נכשלתי מספר לא קטן של טסטים וכל טסט הוא היה שם, כל טסט הוא היה שם לעזור לי. 

כשהצטרפתי לפרוגי זה היה שונה מכל דבר שהכירו באיזור שלי, בהתחלה אף אחד לא הבין למה אני עושה את זה ומאיזה מקום זה בא ובכל מקום שדיברו על זה מתן הסביר לכולם מאיפה זה בא, הוא ידע הכי טוב מכולם. מתן הוא הבן אדם שנותן הכי פירגון, כמה שזה לא נראה לעיני אחרים אבל הוא נותן, הוא זה שהקשיב לי בחזור מאירועים תקשורתיים ושמע את ההתלהבות שלי, הוא זה שייעץ לי איך להתנהג והוא לא תמיד ידע את זה אבל נהגתי לפי עצותיו.

© צילום פרטי

עם הזמן הבן אדם הזה הפך לסוג של משפחה בשבילי. אני הולך לעיתים לאכול אצלו בקידוש בימי שישי בערב, הוא בא אליי המון והוא ממש בן בית, בדיוק כמו שאני אצלו. הוא גם בן אדם מסורתי על גבול הדתי, הוא מאוד קרוב לדת וכתוצאה מכך הוא לא נוסע בשבת, מה שגורם לי ללכת איתו המון ברגל, לא כל הפעמים אמנם, אבל רובם. לפעמים יוצא לי לחזור מהקצה השני של הקריה באמצע הלילה ביום שישי וזה נראה כאילו עשינו את זה בשתי דקות.

אני רוצה לאחל לו גיוס קל כי אנחנו עוד מעט מתגייסים, אני מקווה שהגיוס ותקופת הצבא לא יפגעו בקשר הזה. אני מאחל לו ללכת בעקבות החלומות שלו, שיגשים אחד אחד מהם וגם להגיד לו שלא חשוב המרחק בנינו, הוא חבר לחיים והוא יוזמן לחתונה שלי, בעזרת השם כמובן.