כשאמרו לי לכתוב על "החברה הכי טובה" שלי, לא הצלחתי להחליט, אז אני פשוט אכתוב על שתי חברות שהן חלק ענקי מהחיים שלי, יותר מאחיות בשבילי, קורין עזריה ורויטל זיצר. אנחנו בנות 18 וסיימנו ללמוד בשנה שעברה. הכרנו שלושתינו בגן חובה ואני וקורין היינו חברות הכי טובות מהרגע הראשון ועד עכשיו למרות כל השינוים שקרו במהלך כל השנים ואפילו נשארנו יחד באותה הכיתה בלי להפרד, כבר 14 שנה בערך של חברות מדהימה. הן יודעות עליי הכל ואני עליהן, כשאחת מאיתנו עצובה השתיים האחרות יודעות את זה גם בלי מילים ומעודדות, אנחנו סומכות אחת על השנייה באופן מוחלט, מספרות הכל, יודעות הכל ותמיד ביחד.

עוד במדור החדשות של פרוגי:

•  צפו בתמונות: תערוכת כלבים ארצית
• MY BFF: עדן גפני מספרת על שרון
• נער בן 19 מכר את המכונית בשביל טיפולים במחלה

תמיד אומרים ששלישיית חברות זה מתכון לאסון, שיש קנאה ותמיד אחת תרגיש גלגל שלישי, אצלנו זה לא ככה. אנחנו יודעות במה מתפרשת החברות בין כל אחת לשנייה ופשוט מסתדרות ככה. יש בנינו צחוקים, בדיחות, כינויים וזכרונות שאף אחד לא יבין. אנחנו מאוחדות תמיד, כל היום אחת עם השנייה, כל היום נפגשות, עובדות באותה עבודה, גרות רחוב ליד רחוב ליד רחוב ופשוט לא יכולות אחת בלי השנייה. יש ימים אפילו שאני רואה אותן יותר משאני רואה את המשפחה שלי.

החברות שלנו היא דבר חזק ואני מאמינה בה במאה אחוז, אנחנו נמצאות לקראת גיוס והחשש שהחברות תתפרק קיים, אבל אני אישית לא מצליחה לדמיין את עצמי בלעדיהן. נכון, לפעמים (הרבה פעמים) אנחנו טיפה רבות וכועסות אחת על השנייה, מתעצבנות ממעשים ונפגעות משטויות, אבל היופי בחברות הזו היא שכל אחת יודעת לבקש סליחה על טעות שעשתה בלי אגו מיותר ובלי התחכמויות.

אני מאחלת לכל אחד ואחת חברות מדהימות כאלו, שיגידו תמיד את האמת בפרצוף, שלא יתבייישו לבקש כל דבר, שתמיד יפרגנו ויתמכו בדעות שלי, שתמיד יתנו ויקריבו את כל מה שיש להן כדי שאני אהיה מאושרת בלי לחשוב מה ייצא להן מזה, כאלו שרואות דברים שאני לא שמה לב אליהם ופותחות לי את העיניים. בכל בוקר שאני קמה והן איתי, אני יכולה לומר בלב שלם, זכיתי.