בזמן שרובנו מצלמים תמונות ללא מטרה או סתם כדי להעלאות לאינסטוש, יש בני נוער שלומדים לצלם בצורה קצת יותר מקצועית, ואפילו זוכים להציג את התמונות שלהם בתערוכות. אני מדברת על תלמידים בבית הספר "חושן" בירושלים, הלומדים במגמת צילום וידיאו ועריכה. בני הנוער האלו רק בני 17-18 וכבר הם זכו להציג את התמונות שלהם בתערוכה המוצגת במועדון "הצוללת הצהובה" בירושלים.

עוד במדור החדשות של פרוגי:

•  למה הציורים האלו נעלמים?
• דעה: תיק החינוך צריך ללכת לאיש מקצוע, לא לפוליטיקאי
• יום המעשים הטובים: בני נוער מתנדבים ברחבי הארץ

אחת מהילדים האלה היא שירז מור יוסף. שירז היא תלמידה חדשה בבית הספר והיו לה בסך הכל חודשיים וחצי לעבוד על הפרויקט הזה, בעוד שלאחרים היה הרבה יותר זמן. אז אחרי עזרה מחברים ומהמורים היא מעמידה פרויקט לא פחות ממצוין ומציבה רף גבוה מאוד. הנושא שהיא בחרה לעבוד עליו הוא סטריאוטיפים.

מה זה בעצם ללמוד בבית ספר כזה?

"אני לומדת בבית ספר מקצועי. זה אומר שבנוסף למקצועות הרגילים אני לומדת עוד 15 שעות צילום בשבוע. בסך הכל זה כיף אני מקבלת מלא תמיכה ועזרה מהחברים ומהמורים. אני בעצם לומדת את מה שאני אוהבת לעשות בחיים".

מהם סטריאוטיפים בעצם? וכמה הם נפוצים בחברה שלנו?

"סטריאוטיפים זה שאדם הוא לא בהכרח איך שהוא נראה לדוגמה מישהו שנראה מבחוץ קצת מאיים יכול להתגלות כבן אדם חברותי ונחמד. לצערנו הסטריאוטיפים די נפוצים בחברה שלנו במיוחד אצל בני נוער וילדים".

ציפית שהתערוכה תשנה משהו בחברה?

"קיוויתי שהתערוכה תעלה מודעות למה שקורה היום בחברה שבא אנו חיים. אולי זה טיפה קלישאתי אבל במקרה הזה תמונה באמת שווה אלף מילים והמסר עובר הרבה יותר טוב דרך תמונות. קיוויתי שאנשים שבאים לתערוכה יצאו עם לקח לחיים ועם נקודת מבט שונה".

אז מה בעצם עשית בפרויקט הזה?

"לקחתי ארבעה אנשים וצילמתי כל אחד שתי תמונות. התמונה הראשונה מתארת את החיצוניות, איך שהסביבה רואה את אותו הבן אדם בעצם. התמונה השנייה כבר מראה את הפנימיות שלו, איך שאנשים שמכירים אותו רואים אותו. הפער הוא ענק וזה נותן לאנשים נקודת מבט שונה לגמרי".

הנושאים של כל הילדים היו דומים?

"המשימה הייתה לבחור נושא ולהתחיל לצלם. המורה נתנה לנו חופש ביטוי מלא. כל אחד בחר נושא לאו דווקא נושאים דומים. אני בחרתי בנושא הזה כי היה לי חשוב להעלות את המודעות, וכל שאר התלמידים בחרו לפי הטעם האישי שלהם. לדוגמה ילד אחר בכיתה שלי בחר להציג תמונות מפולין, הוא העדיף לעשות את העבודה על היסטוריה של העם היהודי".

יצחק שלי, שגם הוא מציג את יצירותיו בתערוכה, צילם את הפנימיה שבה הוא מתגורר, חוות הנוער הציוני,והדגיש את הטבע שעוטף את הבניין עצמו, בצורה שנותנת משמעות חדשה ונוספת למילה בית: "החווה מפגישה אותי עם מגוון רגשות שמעוררים אותי להסתכל סביבי, להתחברלאנשים, ליופי של המקום, הטבעי והמלאכותי ולהבין שכרגע זה המקום הכי טוב בשבילי."

התלמיד דניאל סינייבסקי, שנולד באוקראינה, התפעל מהשלג בירושלים: "הדבר הראשון שרציתי זה לתעד את השלג ועל כן יצאתי לגן עם המצלמה, ובערב נסענו לגן הוורדים והייתה דממה, מעט האנשים שהיו סביבי הסתובבו בשקט. שום דבר לא דמה לשלג שהיה באוקראינה".

התערוכה מוצגת ב"צוללת הצהובה" בירושלים, עד יום רביעי הקרוב.