איך נשמע לכם טיול לשנה בחו"ל? חלום, לא מציאותי, לא אפשרי. משפחת הרמן הוכיחה שזה אפשרי ואפילו כדאי. עופרה הרמן ומשפחתה טיילו באמצעות קרוון במשך שנה במדינות שונות כמו בתאילנד, לאוס, קמבודיה, סין, טיבט, קזחסטן, גיאורגיה, טורקיה וקפריסין. עפרה הייתה רק בכיתה ז' שהם נסעו לטיול. היום היא כבר בכיתה י"א, ומהשיחה איתה אפשר לראות עד כמה החוויה המדהימה הזאת השפיעה עליה.

עוד במדור החדשות של פרוגי:

• מדהים: נער בן 11 צייר את מפת העולם מהזיכרון בלבד
• פרויקט 929: מצלמים "מה זה חירות בשבילי"
• משעמם בחופש: איפה מבלים?

מאיפה בא הרעיון לטיול הזה?

"הרעיון לטיול היה הרבה לפני שנולדתי, אבא שלי נסע עם אמא שלי לירח דבש באפריקה לשלושה חודשים. וביחד הם החליטו שהם רוצים לעשות עוד טיול קצת יותר גדול גם עם הילדים".

איך הגבתם ששמעתם על זה שאתם הולכים לעזוב הכל לשנה?

"נורא שמחנו לברוח שנה מבית ספר, שנה בלי בית ספר בלי לימודים, חופש גדול, כולם ביחד, אבא שלי שלא נמצא הרבה זמן בבית כי הוא עובד בחוץ יהיה איתנו שנה שלמה בטיול, זה כיף זה מרגש זה טיול של שנה".

מה היו הקשיים בטיול?

"היה כמה קשיים היה את הקושי הדתי. אנחנו משפחה דתית צריך לשמור כשרות, ובשבת הרבה פעמים שאתה עוצר במקום כל שהוא אומרים לך ללכת באמצע השבת, ואנחנו לא יכולים כי אסור לנו ליסוע. הייתה בעיה של התנאים. אנחנו נמצאים חמישה אנשים בתוך חלל מאוד קטן ואין מקום של פרטיות, אם יש ריב או משהו אז אין לך לאן ללכת או לברוח, חייבים לפתור את זה. והקושי הכי גדול הוא של פרידה מחברות ומהמשפחה הרחוקה".

איך אפשר בכלל להתגבר על קשיים כאלה?

"פעם בשבועיים בערך יכולתי לשלוח מיילים לחברות, מבחינת הריבים פתרנו את כל המריבות שלנו זאת הייתה הדרך שלנו להתחבר. בעצם התחברנו הרבה יותר בזכות זה שהיינו ביחד".

אז חוץ מגיבוש מה עוד קיבלת מהטיול הזה?

חוץ מהגיבוש שזאת חוויה בפני עצמה, פגשנו מידי פעם אנשים חדשים, ביקרנו במקומות מדהימים, צחקנו, רבנו, נהנו מכל רגע, והכי חשוב למדנו להעריך את מה שיש לנו, את הארץ היפה שלנו ואת התנאים שיש לנו לעומת אחרים.

ספרי לי על חוויה קטנה שזכורה לך מהטיול

"שבת אחת כשהינו בקמבודיה שאלנו את האחראי על המקום אם אנחנו יכולים לישון באותו מקום ולא בדיוק הבנו את השפה שלו, אנחנו הבנו שהוא אמר כן אבל מסתבר שהוא אמר לא. בעשר בלילה הגיעו שוטרים וביקשו מאיתנו לעזוב, ובגלל שאנחנו דתיים לא יכולנו לנסוע אז ניסינו להסביר להם שאנחנו יהודים, אבל הם לא יודעים מה זה יהודים בטח שלא מה זה יהודים דתיים. אז אחרי המון ריבים אמרו לנו טוב בסדר תחתמו לנו אבל גם זה אסור בשבת אז היה המון בלגן ולקחו אותנו ברגל בערך חמישה ק"מ עד תחנת משטרה שם בילינו את הלילה, ואז אחרי שהם גילו כמה אנחנו רציניים הם נורא העריכו אותנו והם נתנו לנו לחזור לקרוון שלנו".

סכמי לי את החוויה בכמה מילים

"בסופו של דבר אם לא סופרים את הריבים והגעגועים זאת חוויה של פעם בחיים חוויה מומלצת לכל אחד שיכול להרשות לעצמו את זה. למדתי כל כך הרבה על עצמי על המשפחה, התגבשנו וזה שווה הכל".

הסדרה הדקומנטרית "דרקון האש" משודרת בערוץ הראשון היום (ד') בשעה 19:00