"זאת הייתה חוויה עוצמתית, ענקית ומלמדת". צילום: דוברות האגודה לסוכרת נעורים

"זאת הייתה חוויה עוצמתית, ענקית ומלמדת"

הכירו את גל רגב, נערה בת 15 החולה בסוכרת נעורים. השנה היא נשלחה מטעם האגודה לסוכרת נעורים בישראל (סוג 1) לייצג את ישראל בקונגרס בינלאומי בוושינגטון. איך מתכוננים למסע כזה? ומה בעצם עושים שם?

"אובחנתי בסוכרת הנעורים בגיל 10, אני חייה עם זה ביומיום. אני רוכבת על סוסים, משחקת כדורסל ונמצאת בתנועת הנוער "הצופים". המחלה לא מונעת ממני לעשות דבר, היא אומנם חלק גדול מאוד מהחיים שלי אבל לא מפריעה" מספרת גל בת ה-15 מקריית טבעון על ההתמודדות עם סוכרת הנעורים (סוג 1). לאחרונה, היא חזרה מכנס גדול בארצות הברית בו היא ייצגה את ישראל. 

עוד בערוץ החדשות של פרוגי:

אילו קשיים יש ביום - יום בעקבות המחלה?

"לפעמים זה מפריע לי בלימודים, לא להתרכז בשיעור או במבחן, לפעמים אני צריכה לצאת באמצע שיעור בגלל סוכר נמוך. לפעמים זה מונע ממני להצליח בתחרויות סוסים שאני משתתפת, או בכלל להשתתף בחוג כי זב גורם לי להרגיש לא טוב".

© דוברות האגודה לסוכרת נעורים

גל נסעה לייצג את ישראל בכנס של ארגון ה- JDRF, שהוא הגוף הגדול ביותר העוסק במימון מחקרים למחלה בעולם. אחת לשנתיים עורך הארגון קונגרס ילדים עולמי בוושינגטון בסימן "Promise to remember me" (מבטיחים לזכור אותי) במהלכו נפגשים בוושינגטון ילדים אמריקאים המתמודדים עם סוכרת מסוג 1 עם ילדים סוכרתיים מארצות שונות בעולם. יחד, 160 הנציגים מרחבי העולם, פוגשים סנאטורים אמריקאים ומבקשים מהם להעלות את חשיבות הקצאת המשאבים לקידום המחקר למציאת מרפא למחלה זו.

מתי בעצם הבנת שאת הולכת להיות נציגה בכנס בוושינגטון?

"לפני שנה בערך, התחילו המבחנים האגודה לסוכרת נעורים הפיצה את הפרטים ברחבי הארץ, החלטתי שאני מנסה, התחלתי לעשות את המבחנים ומפה לשם הנה אני נציגה בכנס בוושינגטון". 

איך הגבת כשאת נבחרת?

"הייתי כל כך מאושרת, לא ידעתי כל כך למה לצפות, ידעתי שזה הולך להיות גדול".

© דוברות האגודה לסוכרת נעורים

אז, מה הייתה בעצם המטרה של הנסיעה?

"רצינו להראות לחברי הקונגרס שזה לא משהו קטן, לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. משהו שכל המדינות צריכות בו עזרה ואם יהיה שינוי אפילו הכי קטן באמריקה זה ישפיע על כולם".

במה היית רוצה שישקיעו יותר?

"הייתי רוצה שישקיעו יותר במחקר ובמציאת פיתרון למחלה, אני רוצה מרפא. ולא פחות חשוב שאנשים יהיו חשופים ומודעים למחלה יותר".

© דוברות האגודה לסוכרת נעורים

איך את מסכמת את כל החוויה?

"זאת הייתה חוויה מדהימה, הרגשתי מלא סיפוק, זה לא משהו שקורה לכל אחד, לא כולם זוכים להגיע למקום הזה. זה בעיקר הישג בשבילי. הכרתי עוד ילדים שחולים בסוכרת מסוג 1 שמעתי על הסיפורים שלהם, סיפרתי להם את הסיפור שלי ובסך הכל מאוד נהנתי".

תגובות