שנת הלימודים שהתחילה השבוע החזירה את רובנו לבתי ספר שנראים אותו דבר: שולחן, כיסא, לוח, מורה שמדברת והשלמת שעות שינה בשיעור מתמטיקה. אולם יש תלמידים שחזרו לבתי ספר קצת שונים ממה שאנחנו מכירים. אחד מהם הוא יונתן פוקס, נער בן 16 שעולה לכיתה י"א ומתגורר בנתניה. אך את רוב שנת הלימודים הוא מבלה בפנימייה שבה הוא לומד וגר - ישיבת בני עקיבא "יד אברהם" בנתניה.

"בבית הספר שלי יש אפשרות בחירה, אפשר להישאר לגור ולישון בו, ואפשר גם לחזור הביתה בסוף יום הלימודים, אני, כמו רוב התלמידים - בחרתי להישאר", כך מספר לנו יונתן. "אני נשאר כי אני ממש נהנה שם. אין על האווירה, החברה, הצחוקים עם כולם, זה בכלל לא דומה לכיתה רגילה שכולם הולכים הביתה בסוף היום ולא מתחברים כל כך אחר כך, הרמה של הגיבוש ביננו היא מטורפת". 

עוד מחדשות הצעירים והנוער הכי חמות שיש בערוץ החדשות של פרוגי:

• "לתת למדינה, לתת חמש" / ומה עם לתת שלוש?
• טור אישי: היום הראשון האחרון שלי
• בית הספר התיכון: ציפיות vs מה שבאמת

יונתן מספר על סדר היום השונה מהרגיל שיש בפנימייה: "ההשכמה בבוקר היא בסביבות שבע, לאחר מכן יש תפילה, ניקיון קצר של החדר ואז ארוחת בוקר. מיד אחרי ארוחת הבוקר, בסביבות השעה תשע בבוקר, מתחילים ללמוד. מכיוון שהפנימייה היא בעצם ישיבה תיכונית, היום מתחיל במקצועות קודש (גמרא והלכה), ורק לאחר מכן לומדים את שאר המקצועות (מתמטיקה, אנגלית, מגמות, וכו'). אחרי הלימודים, מי שגר בפנימייה נשאר ועושה מה שהוא רוצה בזמן הפנוי, ומי שגר בבית חוזר לביתו".

כמו שיונתן הזכיר ישנם תלמידים בבית הספר שבחרו שלא לישון בבית הספר, והם חוזרים הביתה בסוף יום הלימודים. אך יונתן מדגיש שזה לא גורע מהם בפן החברתי: "כל אחד בוחר מה שנוח לו ומתאים לו. לישון בפנימייה זה רשות מוחלטת, ורק מי שמעוניין עושה את זה. התלמידים שבוחרים שלא לישון הם כמו כולם, הם חלק בלתי נפרד מהכיתה וההווי החברתי".

נחזור לסדר היום, לאחר הזמן החופשי בצהריים, יש ארוחת ערב, ואז שוב שעות פנאי לתלמידים. אתם בטח תוהים לעצמכם מה יש לעשות בשעות פנאי כשאתה נמצא בבית ספר, אז תתפלאו. יש, והרבה. יונתן מספר על חלק מהדברים שאפשר לעשות בפנימייה בשעות הפנאי: "יש לנו חדר כושר, ומועדון חברתי, אנחנו עושים פעילויות גיבוש, יוצאים לשחק במגרש, ובעיקר מאוד צוחקים ונהנים".

יונתן מספר לנו לדוגמה על מנהג שקורה לו ולחבריו לעיתים קרובות, ולנו מזכיר בעיקר טיול שנתי: "לילה אחד יצאנו לשחק כדורגל במגרש, וכשחזרנו השעה כבר הייתה שתיים בלילה, הלכנו לישון, וכשקמנו השעה הייתה כבר אחת עשרה בבוקר, ורק אז הגענו ללימודים, המורים לא כל כך שמחו".

בפנימייה, חוץ ממורים ישנם גם מדריכים. הם אחראים בעיקר על הפן החברתי של הכיתה ועל שעות הפנאי של התלמידים שישנים בפנימייה. כך יונתן מספר עליהם: "המדריכים למשל מעירים אותנו בבוקר, אנחנו גם פונים אליהם עם תלונות ובעיות וכשקשה לנו, הם גם עושים לנו פעילויות חברתיות מגבשות. אבל בכל זאת אנחנו לא מרגישים שהם מעלינו, אלא יותר כמו חברים מבוגרים שאפשר לדבר איתם תכלס".

כשחושבים על זה חיים בפנימייה יכולים להיות גם לא פשוטים ועם הרבה קשיים, יונתן לא מרגיש ככה: "לי אין בכלל קשיים, ואני לא רואה בפנימייה חסרונות, אני מאוד נהנה שם, אני מעדיף את זה בהרבה על תיכון רגיל". גם העניין של הפרטיות לא מפריע לו: "אני עם עוד ארבעה אנשים בחדר, הם חברים טובים שלי,  ואני בחרתי להיות איתם. כשאני רוצה פרטיות אני מקבל אותה".

האם כל אחד יכול ללמוד בצורה כזאת?

"זה לא מתאים לכל אחד. יש כאלה שהם יותר ילדים של בית, וזה לא יתאים להם. אני גם מכיר כאלה ילדים מהכיתה שלי שזה לא התאים להם, אז הם הפסיקו. אבל יש כאלה שזה בשבילם והם רק מקבלים מזה וזה טוב להם.  לאנשים מהסוג הזה כדאי לבדוק ולנסות ולראות אם טוב להם".

ללמוד לבגרות - דרך המחשב

בניגוד ליונתן, יש תלמידים שלומדים חלק מהלימודים שלהם דווקא דרך המחשב. אחד מהם הוא נהוראי פסח, נער בן 16.5, שעולה לכיתה י"א, גר בסוסיא ולומד בתיכון "אורט ספניאן" בירושלים. אך בנוסף למערכת השעות הרגילה שלו הוא גם לומד בתיכון הווירטואלי.

מה זה בעצם תיכון ווירטואלי?

"התיכון הווירטואלי מיועד לבתי ספר שאין בהם חמש יחידות לימוד פיזיקה או מתמטיקה, בגלל שאין מספיק תלמידים, או מכל סיבה אחרת. במקרים כאלה יש אפשרות להפעיל תיכון ווירטואלי לתלמידים בודדים. זאת אומרת שאנחנו לומדים דרך המחשב, עם מיקרופון ומצלמה. זה יכול להיות אחרי שעות הלימודים או שזה במקום שעות מסוימות. בבית הספר שלי יש אותי ועוד תלמיד שמשתתפים בתיכון הווירטואלי. אני התחלתי כבר שנה שעברה חמש יח"ל מתמטיקה, והשנה אתחיל גם חמש יח"ל פיזיקה דרך התיכון הווירטואלי".

אתם בטח תוהים לעצמכם איך מתנהל שיעור וירטואלי, ואיך עושים מבחנים, אז בתיכון הווירטואלי מצאו לכך פתרון: "יש שעות שהם שיעור שבהם אנחנו לומדים את החומר, וזה ממש כמו כיתה: יש עוד תלמידים שמקשיבים (בסביבות 16 בכל כיתה ווירטואלית), אפשר כביכול להרים את היד ולשאול שאלה, ויש מעין לוח וירטואלי שהמורה והתלמידים יכולים לצייר עליו ולהיעזר בו בכדי לשאול שאלות. זה ממש נוח ומותאם לעולם הווירטואלי. בנוסף לכך יש שעות תרגול יותר פרטניות (בסביבות 4 תלמידים לכל מורה). בשעות האלה אנחנו מתרגלים את החומר ושואלים שאלות יותר לעומק, ממש כמו שיעור פרטי. לגבי המבחנים, צריך לפנות לרכז המתמטיקה בבית הספר והוא מביא מבחן שאותו עושים כמו מבחן רגיל, על דף. לכן נדרש מאיתנו הרבה אמון ומשמעת עצמית, במבחנים ובכלל בכל הלימודים דרך מחשב אתה הרבה יותר אחראי על עצמך וצריך להיות יותר בוגר".

אך למרות שזה נשמע כיף, שונה ועתידני, זה לא בהכרח מתאים לכל אחד ויש קשיים, כמו שנהוראי מספר: "לי אישית אין קשיים, אני מאוד אוהב את זה. אבל יש תלמידים שזה לא מתאים להם, הסביבה של הכיתה חסרה להם וקשה להם להתרכז מול מחשב, בנוסף לכך הרמה היא גם יותר גבוהה מהרגיל כי זה מורים מקצועיים ובכירים. זה באמת לא מתאים לכל אחד, אבל בעיניי מאוד שווה לנסות ולראות. כמה תלמידים שאני מכיר ניסו את זה ולא אהבו, ואז הם הפסיקו".

במה זה תורם לך?

"אני חושב שזה מעולה, זה נותן הזדמנות לילדים מכל מקום שהוא להתפתח ולהצליח גם אם אין להם את המשאבים לכך, וגם השיטה ממש נוחה ונגישה. המורים ממש מתחשבים ודואגים לך אישית, ובניגוד לכיתה רגילה אני יותר מרוכז, אני לא מוסח משום דבר כי בעצם אין תלמידים סביבי, אז לי זה ממש טוב".

האם התיכון הוירטואלי יכול לדעתך להחליף את בית הספר הרגיל?

"למרות שזה מעולה ומגניב, זה לא יוכל להחליף לגמרי את בית הספר. תלמיד צריך חברה אנושית, וסביבה חברתית, ולכן כרגע זה בדיוק במינון הנכון".