"כל התלמידים שונאים את המצב ורק רוצים שהוא ייפסק"
רנים, ענבר ולליה, תלמידות בית הספר הדו לשוני בירושלים בראיון מיוחד על המצב הבטחוני, הפחדים והתקווה לחיים משותפים בשלום. "צריך להבין שלא כל האנשים אחראים למה שקורה"
מאות פיגועים, עשרות פצועים ויותר מ-30 הרוגים, כך נראית האינתיפדה החדשה. מרבית הפיגועים התרחשו בירושלים ובשטחי יהודה ושומרון מה שגרם למתח חסר תקדים בין היהודים לערבים בעיר. בנסיון להבין איך מצליחים נערים ונערות מירושלים להתמודד עם האינתיפדה ובכל זאת לחיות בשלום יחסי זה עם זו, שוחחנו עם רנים נאשף, ענבר ורדי ולליה בן חורין שלומדות בבית הספר הדו לשוני בירושלים, בו לומדים יהודים וערבים יחד.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- פלופ או הצלחה מסחררת? נייט רובינסון בדרך להפועל ת"א
- סקר לכבוד יום הצרכנות הבינלאומי: הגינות או רווחים?
- גאווה ישראלית: בת 16 עלתה על פריצת דרך במתמטיקה
מה קורה בבית הספר כשנודע על פיגוע בבירה?
רנים: "כמובן שהחדשות שאנחנו מקבלים הם קשות, אבל כולנו תומכים אחד בשני על מנת להישאר חזקים ולא להישבר בתקופה הקשה הזו".
ענבר: "בבית הספר הייתה בהתחלה הרבה התייחסות לפיגועים ולגינויים של אלימות אבל עכשיו בדומה לכל שאר המסגרות פיגועים הפכו, באופן נורא למדי, לחלק מהשגרה".
לליה: "כשנודע לנו על פיגוע בבית הספר כל התלמידים מזועזעים, לא משנה היכן קרה הפיגוע. כל התלמידים שונאים את המצב ורק רוצים שהוא ייפסק. כשנודע לנו על פיגוע שקרה אנחנו מסתכלים בחדשות ובעיתונים ומדברים על זה בכיתה".
אתן חוששות להסתובב בירושלים?
רנים: "היו לי פעמים רבות שבהם פחדתי לדבר בשפה שלי במקום ציבורי, מפחד שמישהוא יגע בי פיזית".
לליה: "הפיגועים היומיומיים כמעט ולא משפיעים עלי באופן אישי מאחר ואני מאמינה שאי אפשר לתת לפחד לשלוט לנו בחיים אבל כמובן שהפחד הזה נמצא כל הזמן".
ענבר: "בגלל הפיגועים אני יותר זהירה כשאני הולכת ברחובות ואני לא הולכת למקומות כמו העיר העתיקה".
במהלך האינתיפדה נשאלה לא פעם השאלה מי אשם בפיגועים שמתרחשים כמעט כל יום בירושלים, מה דעתכן בנושא?
רנים: "כאשר שתי הממשלות מתחמקות מהמציאות ולא מנהלות מו״מ על מנת להבהיר את העניינים אז כמובן שתפרוץ מלחמה בין שני הצדדי ויהיה יותר קשה למצוא פתרון להגיע לפשרה. זה המצב בו אנו חיים כיום".
ענבר: "ברור למדי שהאשם בפיגועים הוא מי שמבצע אותם, ועלינו לגנות זאת בכל דרך. עם זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שכל עם שנמצא תחת דיכוי וכיבוש במשך שישים ושבע שנים, ברור שבסופו של דבר מרוב יאוש יעבור לדרכים אלימות וקשות לנסיון לפתירת הבעיה".
במהלך כל חמשת החודשים האחרונים המדינאים ואנשי הצבא מנסים למצוא פתרון לדקירות היום יומיות, מה לדעתכן צריך לעשות כדי להפסיק את האינתיפדה?
רנים: "אני חושבת ששני הצדדים צריכים להיחשף יותר וללמוד על התרבות של העם השני ולהבין שלא כל האנשים אחראים למה שקורה".
ענבר: "אפשר להפסיק את ההסלמה, בשביל זה חייב להיות שינוי בדרך המחשבה של מיליוני האנשים שגרים וחווים את הסכסוך יום יום. רק לאחר שמספיק אנשים ירצו לשנות נוכל לנסות ולמצוא פתרון או של מדינה מאוחדת שבה כולנו שווים ושוות או של שתי מדינות נפרדות החיות בשלום זו לצד זו".
לליה: "לדעתי כדי להפסיק את מה שקורה או לפחות לנסות צריך להעלות את המודעות שיהודים וערבים יכולים לחיות ביחד. אפשר להפגיש בין יהודים וערבים ולהביא אנשים שלא רגילים לדרך חיים של בית הספר שלנו לבית הספר. לדעתי ככל שיותר ויותר אנשים יבינו שאפשר לחיות ביחד ושהמצב עכשיו רק פוגע בכולם זה יעזור להפחתת המצב הנוכחי".
|