"יש לך חבר/ה?"

השאלה הזאת היא מסוג השאלות שאי אפשר להינצל מהן. "כן", יגרום למבול של חפירות שיגמרו לכם להיות מובכים בטירוף. "לא" ילווה בתחושת אכזבה עזה מצד הדודה ואמירת המשפט המפורסם: "בגילך כבר הייתי נשואה", כן כן, גם אם אתם רק בני 14.

הצעת המערכת: תחייכו ותספרו לדודה שלאח או לאחות שלכם יש חבר/ה, זה יעשה את העבודה.  

"תעביר את הלחם..."

האימוג'י שמגלגל עיניים, נוצר בדיוק לסיטואציה הזאת. אז ליל הסדר היום ולא רק שאנחנו אבלים על חסרונו של הלחם וקיומו של בריסטול חום העונה לשם מצה, הדודות והסבתות שלנו ידאגו להזכיר לנו את זה בכל רגע ויבקשו שנעביר את הלחם. לא, זה לא מצחיק, אנחנו רעבים ללחם ומבקשים לא להזכיר אותו. 

הצעת המערכת: תעבירו. את המצות. השמורות. 

"אתה הכי קטן, תשיר מה נשתנה!"

צרתם של בני הזקונים בפסח, אתם כבר בני 16 ועדיין צריכים לשיר מה נשתנה, את כל הבתים כולל תוספות מיוחדות של סבתא מתימן. כל שנה מחדש אתם חושבים שיבינו שאתם כבר גדולים ולא יבקשו מכם לשיר, אבל אתם מגלים שלא נשתנה כלום השנה הזאת מכל השנים.

הצעת המערכת: תנצלו את הבמה שניתנה לכם ותכניסו קצת שמח לשולחן הסדר המשעמם. 

"מה אתה עושה שנה הבאה?"

אלפי שמינסטים ברחבי הארץ, קמים כל יום ומתפללים שלא ישאלו אותם את השאלה הזאת. מיט"ב לא עונים ואין לנו מושג אם עברנו את המיונים, לא החלטנו עדיין אם לעשות שנה לפני הצבא או בכלל לקחת חופשת מחלה ולטוס לזנזיבר. אנא מכם, שנדע מה אנחנו עושים שנה הבאה, נספר לכם, עד אז, לפחות את ליל הסדר תנו לנו לעבור בלי לחשוב על שנה הבאה. 

הצעת המערכת: תברחו. פשוט תברחו.  

"אתה זוכר ש....?"

כן, אני זוכר את הפדיחות שעשיתי בחתונה של הבת שלך כשהייתי בן שנתיים (זאת אומרת, אני לא, אבל אתם דואגים להזכיר לי את זה כל מפגש משפחתי). אני גם זוכר שהיה לי כתם לידה בצורת גלידה, הוא עדיין קיים. זיכרונות הילדות שלנו יכולים להיות מאוד מפדחים ומשום מה המשפחה שלנו חושבת שליל הסדר היא הזדמנות מעולה להעלות אותם. אז תודה, אבל לא תודה. 

הצעת המערכת: תעשו שיעורי בית ותבואו מראש עם תמונות מביכות של בני המשפחה, ככה אף אחד לא יחשוף עליכם דברים מביכים.

"מה, יש לך עוד בגרויות?!?"

בואו ותזרו לנו עוד קצת מלח הפצעים. למרות שעשיתי 27865 בגרויות כבר, עדיין נשארו לי עוד כמה ולהגיד לי "זה קטן עליך", או "לא נורא, רק כמה מבחנים", ממש לא מעודד אותי. גם שאלות כמו "כמה יחידות אתה במתמטיקה? למה לא חמש?" או "אתה עדיין כזה גאון כמו בכיתה א'?" לא ממש מנחמות. בכללי, אם אפשר לא לדבר על לימודים בחופש, זה יהיה מעולה.

הצעת המערכת: תתקפו עם שאלה חלופית, נגיד: "מה, אתם עדיין הולכים כל יום לעבודה?"

"מה עם רישיון?"

בין אם סתם אין לכם כוח להתחיל ללמוד (או אתם לא בגיל המתאים), או בין אתם סתם נהגים גרועים שתקועים בשיעור שלושים בלי לדעת להחליף הילוך, השאלה הזאת תמיד מעצבנת. אם אתם מחכים לטסט ובגלל השביתה לא יכולים לעשות אחד כזה, זה מעצבן פי אלף.

הצעת המערכת: פה נכנס היתרון היחיד של שביתת הטסטרים, לא משנה באיזה שלב בלימוד הנהיגה אתם, פשוט תאשימו את הטסטרים. זה עובד, מניסיון. 

שיהיה לכם חג שמח והכי משפחתי שיש!