מעוררי השראה: הפנימייה החקלאית שמחזירה את הרגש והערכים לחינוך
תוכנית ייחודית וחדשנית החלה השנה את פעילותה בדרום הארץ ומשלבת חקלאות עברית, חיי פנימייה ובגרות מלאה. שוחחנו עם תלמידה במחזור הראשון של הפנימייה על האתגרים והמניעים להקמתה, ועל מה שמקולקל במערכת החינוך הרגילה. "רוב בתי הספר בארץ קצת מבזבזים את הזמן"
בזמן האחרון נראה שלרבים נמאס מהתנהלותה המזלזלת של מערכת החינוך. זה החל במחאת הטסטים והטיולים שהגיעה לשיאה בשביתה בת כמה ימים בתיכונים ברחבי הארץ, וממשיך בימים אלו עם המחאה של עמוד הפייסבוק "לתת מעצמי" בשיתוף פעולה עם מועצת התלמידים הארצית כנגד רפורמת "לתת חמש". התלמידים והנוער כיום לא מוכנים שיזלזלו ויתעלמו מהם, וערכים ועקרונות חשובים מובילים אותם.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
חיי פנימייה שיתופיים, עבודה חקלאית סיזיפית, ולימודים לבגרות מלאה
ביטוי מעניין לכך ניתן גם לראות בתוכנית החדשה והייחודית של תנועת "השומר החדש". התוכנית נקראת "אדם ואדמה", והיא פועלת במטרה להצמיח את דור המנהיגים הבא של מדינת ישראל על ידי חינוך נוער למנהיגות ערכית – ציונית ופעילות חקלאית. מדובר על פנימייה חקלאית לנוער, שנמצאת במושב חצבה שבערבה (דרום הארץ) ומבוססת על חיי פנימייה שיתופיים, עבודה חקלאית סיזיפית, ולימודים לבגרות מלאה.
שוחחנו עם אלה קנדל, בת 16, במקור ממעלה שומרון, וכעת תלמידת כיתה י' במחזור א' בפנימייה. "הרעיון של הפנימייה הוא לשלב עבודה חקלאית, ולימודים לבגרות מלאה במגמת חקלאות", מספרת אלה. "סדר היום מורכב מעבודה חקלאית שמתחילה בשעה מוקדמת מאוד בבוקר, ארבע שעות של לימודים, הפסקת צהריים, ובערב – פעילויות חינוכיות וחברתית של הצוות שעוסקות בנושאים כמו: השירות הצבאי, פילוסופיה, ציונות, ויהדות. כמובן שמפעם לפעם יש גם טיולים מאתגרים ולימודיים ברחבי הארץ".
"הלכתי עם תחושת הבטן שלי, ואני שמחה על כך"
אלה מפרטת על הרעיון והחזון מאחורי הפנימייה: "אנחנו מאמינים שרוב בתי הספר בארץ קצת מבזבזים את הזמן. רצינו לעשות משהו קצת יותר משמעותי בשלב הזה של החיים, ולא להתעסק כל היום רק בציונים ובמבחנים. כשאתה מסיים פה את היום, אתה מרגיש סיפוק ותועלת, אתה מרגיש שניצלת כל רגע". אך לדבריה לא מדובר בפנימייה רגילה מן המניין: "לא הייתי מגדירה את זה פנימייה רגילה, זה קצת שונה כי אנחנו רק עשרה כרגע. למשל אנחנו מבשלים את האוכל בעצמנו, השעות פה מסודרות שונה, אתה לא כבול בתוך גדרות ומבנים ויש יותר חופש ועצמאות". דבר נוסף הוא הגיוון המעניין ומעורר התקווה שבמוצאם של התלמידים בפנימייה: "מדובר על בנות ובנים מכל רחבי הארץ. זה מעורב ויש פה חילונים ודתיים, וכל מי שהרעיון מושך אותו והוא לא מסתדר במסגרת הרגילה - מוזמן להגיע. השיח פה גם מאוד סובב סביב יהדות והבתים השונים שאנשים באים מהם, ואנחנו מדברים על זה הרבה".
אלה משתפת אותנו במניעים שהביאו אותה לפנימיה: "בשום שלב בחיי לא הרגשתי שזה בא בחשבון להיות בבית ספר רגיל. היו לי הרבה קשיים, ולא הסתדרתי במערכת החינוך הרגילה. הרגשתי שאני לא ממצה את עצמי, שלא מכילים אותי, שאף אחד לא שם בשבילי. יש לי הרבה ביקורת על מערכת החינוך. על חוסר החיבור לתלמידים שקשה להם, על המרוץ אחרי הציונים, ועל המחסור בדיבור על ערכים". לגבי התגובה של ההורים והסביבה, זה היה די פשוט: "מאוד רציתי לצאת מהמסגרת הרגילה, אז אני ואימא שלי חיפשנו מסגרת עם משהו מעבר ללימודים, וכשמצאנו את הפנימייה – היה קשה להגיד לא. בית הספר הקודם מאוד תמך כי הבנו ביחד שזה לא המקום שלי, וכך גם החברות. הלכתי עם תחושת הבטן שלי, ואני שמחה על כך".
"הפנימייה מתאימה לאנשים שמחפשים מסגרת שונה"
לסיום, אלה ממליצה לתלמידים שמחפשים גיוון לבדוק את האופציה: "התוכנית פתוחה לכולם. אך זה בעיקר מתאים לאנשים שמחפשים מסגרת שונה וקצת נמאס להם מהשגרה הרגילה. למי שאוהב את הטבע, רוצה לעשות יותר, ומרגיש שהוא לא ממצה את הפוטנציאל שלו ביומיום. אך צריך לזכור שפנימייה זה לא מתאים לכל אחד. למרות שאני בטוחה שאם מישהו ירגיש שזה המקום שלו אז הוא יתמודד עם הקשיים, וכמובן שהצוות והחברים יעזרו לו להתמודד ולצלוח את זה".
|
|