תחום הריקודים הסלונים, שמצבו בארץ אינו מזהיר, עקב הפערים הגדולים בין הרקדנים הישראלים לרקדני העולם, מראה סימני התאוששות. בהישג יוצא דופן, בשבת הקרובה, תצא משלחת ישראלית למחנה אימונים של רקדנים מצטיינים בדנמרק. זאת הודות לקרן לריקודים סלונים בישראל, שמאז פעילותה, הצטמצמו פערים אלו.  "הקרן פועלת לפיתוח ענף ספורט הריקוד ודואגת להעלאת רמתם המקצועית של הרקדנים והרקדניות בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים ,לשם כך מלווה הקרן רקדנים צעירים מגילאי 12-21 ומעניקה להם מלגות הצטיינות  וליווי מקצועי של מומחים מהשורה הראשונה  בארץ ובעולם, ולכן ניתן לראות שיפור משמעותי בתוצאות הרקדנים בשנים האחרונות", מספר לי-און ישראלי, מנכ"ל הקרן. "הנבחרת תקח חלק במחנה בדנמרק, וזאת גאווה גדולה עבורנו לקחת בו חלק יחד עם רקדנים מצטיינים נוספים משאר מדינות העולם וללמוד ממומחים שונים מהשורה הראשונה בעולם".

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• יצירה צעירה: "לעודד נוער ליצור סרטים בעל תוכן מחשבה"
• מהם הדברים שיהפכו את החופש הגדול שלכם למושלם?
• הישראלי הבא בחלל? פרויקט מיוחד של אורט

"התאהבתי בריקודים, במוזיקה ובמיוחד אהבתי את החוויה של הריקוד עם פרטנר לצידך"

ליאל מורייניס בת 17, היא הפרטנרית לריקוד של עומרי משעלי, יחד הם מקום ראשון בתחרות בין לאומית לריקודים סלוניים. היא רוקדת כבר 12 שנים והיא ממש לא מתכוונת להפסיק. "אני רוצה להמשיך במקצוע הזה, לטווח הקצר בתור רקדנית שמתחרה בתחרויות ולטווח הארוך בתור בעלת מועדון משלי שמלמד דור חדש של רקדנים".

למה דווקא ריקודים סלונים?

"אני הגעתי בגיל שש אז אמא שלי בחרה את החוג הזה אבל אז פשוט התאהבתי בריקודים, במוזיקה ובמיוחד אהבתי את החוויה של הריקוד עם פרטנר לצידך".

סדר היום שלך שונה מהחברים שלך?

"סדר היום שלי הרבה יותר עמוס מאשר חברים שלי, אני באה מבית הספר וישר אוכלת ארוחת צהריים, עושה שיעורי בית ואת שאר הזמן ביום אני מקדישה לאימונים הכוללים הכנות פיזיות לקראת תחרויות, לימוד בלט וכגאוגרפיה. אני מקדישה לריקוד יותר מארבע שעות ביום ואני מתאמנת גם בסוף השבוע".

עומרי מישעל בן שבע עשרה מאשקלון, הפרטנר לריקוד של ליאל מורייניס, רוקד כבר חמש וחצי שנים ריקודים סלוניים, "תמיד אהבתי לרקוד, יום אחד אבא שלי הציע לי לנסות לרקוד את הסגנון הזה מכיוון שהבת של קולגה שלו מהעבודה הייתה צריכה פרטנר לריקוד. בהתחלה לא התחברתי אבל החלטתי להישאר לתקופת ניסיון של חודש. בסוף אני החלטתי להישאר והיא החליטה לפרוש".

איך אתם מצליחים לשלב בין הריקודים לבית ספר?

ליאל: "אני לומדת חמש יחידות אנגלית, מתמטיקה, ביולוגיה ופיזיקה. יש לי לוח זמנים מסודר והוא מאוד עוזר לי לנצל את הזמן בצורה נכונה וכך אני מצליחה לשמור על ממוצע הציונים גבוה".

עומרי: "אין לי כל כך זמן בשביל עצמי, אחרי בית הספר אני נוסע לאשדוד בשביל אימונים, או לתל אביב בשביל ללמוד בלט קלאסי ומודרני ובשישי ושבת אני רוקד באולם בבית הספר. זה קשה גם ללמוד וגם לרקוד אבל כשאני חוזר מתחרויות בחו"ל אז אני משלים חומר בסופי שבוע, ובנוסף בית הספר שלי הוא בית ספר לאומנויות אז הם מבינים את המצב ותומכים בי".

"אנחנו קצת כמו זוג נשוי"

מהו טיב היחסים בינך לבין בן הזוג שלך לריקוד?

ליאל: "אני מאוד מרוצה מהשילוב ביננו, מהרגע שהתחלנו לרקוד יחד הכל נהיה הרבה יותר רציני ומקצועי, התחלנו להשתתף בתחרויות ואפילו זכינו באליפות ישראל. אנחנו חברים גם מחוץ למסגרת החוג ולפעמים אנחנו מבלים ביחד עם חברים משותפים מהחוג".

עומרי: "יש הרבה הקרבות בגלל שאנחנו משתדלים להתחשב אחד בשני כמה שיותר. אנחנו קצת כמו זוג נשוי, אז כמובן שאנחנו גם רבים לפעמים, בעיקר בקשר לכראוגרפיה של הריקוד אבל לפעמים גם בגלל ההתנהגות אחד של השני וציפיות לא מותאמות".

החברים והמשפחה מפרגנים?

ליאל: "החברים הקרובים תומכים במאה אחוז, הם מתחשבים ומנסים לתאם יציאות ולהתחשב בלוח הזמנים שלי, ובלי התמיכה של ההורים שלי לא הייתי מגיעה רחוק".

עומרי: "הם אוהבים, מעודדים ותומכים מאוד, אף פעם לא הציקו לי או צחקו עלי בגלל זה".

מהם השאיפות שלכם?

ליאל: "להמשיך להנות לרקוד ולשרוף את הרחבה. כמובן שהשאיפה האולטימטיבית היא לזכות בתואר "אלופת עולם" בתחרות הקרובה ביפן, אבל מה שבאמת יספק אותי לטווח הארוך זה שאני והקהל נהנה מהריקודים שלי".

עומרי: "כמובן שאני רוצה להיות אלוף עולם אבל יש לזה עוד דרך ארוכה ועד אז אני רוצה להתקדם, לשאוף, ללמוד ולהגיע הכי גבוה שאפשר וכמובן שבעתיד אני ארצה גם ללמד ריקוד, אמנם אני לא יודע מה יהיה בעתיד אבל בינתיים ריקודים סלוניים הם המקצוע העיקרי שלי".

"אני לא מסוגלת לדמיין את החיים שלי בלי ריקודים סלוניים"

נועה נובק בת 15, הפרטנרית לריקוד של יניב קורמיליצין, סיפרה לנו על הבחירה שלה לרקוד ריקודים סלוניים, "הלכתי בגיל אחד עשרה לשיעור ניסיון ומהרגע הראשון התחברתי והתאהבתי בספורט המדהים הזה, אני לא מסוגלת לדמיין את החיים שלי בלי ריקודים סלוניים וזה הרבה בזכותהמאמנים שלי והקרן לקידום ריקודים סלוניים שעזרו לי להתפתח בתחום".

יניב קורמיליצין בן ארבע עשרה, הפרטנר לריקוד של נועה נובק, רוקד ומתחרה כבר שש שנים בריקודים הסלוניים, סיפר לנו על ההחלטה לרקוד ריקודים סלוניים, "סבתא שלי רשמה אותי לכל מיני חוגים כשהייתי ילד, ניסיתי שחמט, ג'ודו וריקודים סלוניים. לאחר זמן מה החלטתי להתמקד בחוג של הריקודים הסלוניים וזה גם המקצוע שאני רוצה לעסוק בו בעתיד".

סדר היום שלך שונה מהחברים שלך?

נועה: "סדר היום שלי מאוד שונה מהחברים שלי, בעיקר בגלל שאת כל אחר הצהריים אני מבלה בסטודיו ובאימונים, כך גם בסוף השבוע ובחופשים. אבל בסופו של דבר האימונים והעבודה הקשה משתלמים בגדול!"

נועה: "זה לא פשוט לשלב בין אימונים ללימודים, אבל אני מאוד משתדלת להצליח ואת כל הזמן הפנוי שלי אני מנצלת ללימודים, וכך הציונים שלי לא נפגעים".

יניב: "אין לי כל כך זמן פנוי, כשאני לא לומד בבית הספר או מתאמן אז אני עושה שיעורי בית ורק לפעמים יש לי זמן לבלות עם חברים".

שמעתי שאתם יוצאים בקרוב למחנה אימונים בדנמרק, עשית הכנות מיוחדות לכבודו?

נועה: "מחנה האימונים בדנמרק הוא אחד מהגדולים בעולם, לקחתי בו חלק גם בשנה שעברה. במחנה יש המון רקדנים ואת טובי המורים בעולם! הוא מחנה אינטנסיבי בו אנחנו מתאמנים כל היום ומשתתפים בסמינרים שונים. המחנה נותן לנו חשיפה ענקית כרקדנים ואני מחכה לו בקוצר רוח".

יניב: "השתתפתי בו גם בשנה שעברה דרך פרויקט "ibdf" היה ממש כיף. הפרויקט לוקח קבוצה גדולה של רקדנים ישראלים לחו"ל, ואנחנו נתאמן שם עם טובי המורים, נעבור כל מיני סדנאות ונעשיר את הידע שלנו בתחום הריקוד".

מהו טיב היחסים בינך לבין בן הזוג שלך לריקוד?

נועה: "אנחנו רוקדים ביחד שלוש שנים וקצת, אנחנו ידידים ולפעמים אנחנו נפגשים גם מחוץ למסגרת של החוג. אנחנו מבלים ביחד בין שלוש לארבע שעות ביום לפחות, אפשר לומר שאנחנו כבר סוג של משפחה, וכמו במשפחות הכי טובות אנחנו רבים לפעמים אבל זה רק בגלל שאכפת לנו אחד משנייה ובגלל ששנינו רוצים שהריקוד יהיה מושלם".

 יניב: "אנחנו ידידים טובים, אבל יש הרבה ריבים ואי הסכמות, לפעמים זה פוגע בריקוד שלנו כי הרצונות שלנו מתנגשים אבל בסוף אנחנו מוצאים פתרון, בדרך כלל אנחנו פונים למאמן והוא מחליט בשב.

מהם השאיפות שלך בתחום?

נועה: "זכיתי במקום שני באליפות ישראל והשתתפתי באליפות העולם. בעתיד אני רוצה להיות אלופת עולם וכמובן ללמד דור חדש של אלופים".

איך החברים מבית ספר מקבלים את זה שאתה רוקד ריקודים סלונים?

יניב: "כשהייתי קטן הילדים בבית ספר לעגו לי,כשהגעתי לחטיבה המשיכו להציק לי. אבל בבית הספר הנוכחי שלי לא לועגים לי ולפעמים אפילו מפרגנים. אף פעם לא חשבתי על לפרוש מהחוג מכיוון שאני אוהב לרקוד ולא ממש אכפת לי ממה שכולם אומרים".