בתקופה הקשה הזו בו נפוצה התופעה של העלמות דבורים, כאשר הדבוראים בישראל מנהלים מאבק על החקלאות כנגד הצעת חוק ממשלתית להסדרת רעיית דבורים שהוגשה בממשלה הקודמת, התקיימה השנה תחרות הדבוראות בפראג ה"IMYB –International Meeting of Young Beekeepers", שם ייצגו אותנו גם 2 נערות צעירות שנבחרו ולוו על ידי מועצת הבדש בישראל.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• "שעמום בחופש": בני נוער מבאר שבע ירו בחתולי הרחוב
• הכירו את אלוף הארץ בקפיצות ראווה על סוסים
• ענבל ביבי: "לאדם שאנס אותי יש השפעה גדולה על בני נוער"

שוחחנו עם אחת מהן - עלמה גלילי, דור שלישי למשפחת דבוראים בקיבוץ הוותיק איילת השחר. עלמה נולדה עם האהבה לדבורים וכתוצאה מכך היא מתלווה לאביה, תלם, בעבודת השטח. היא יוצאת איתו למסע חיפושים אחר שטחי מרעה מלאי צוף עבור הדבורים, דואגת שיהיה להם תמיד מזון בשטח. עלמה אוהבת מאוד את הטבע ויודעת שאם לא תטפח את הכוורות, החקלאות והטבע יקרסו בהדרגה.

למה בחרת בתחום הדבוראות? מה עושים בו?

"לא ממש בחרתי בתחום הוא פשוט הגיע אליי, סבתא של אבא שלי הייתה כוורנית, וכך גם סבא ואבא שלי. המכוורת בקיבוץ איילת השחר היא מקום מרכזי בחיים שלנו. מאז שאני קטנה, מדי שבוע אני הולכת לשטח בשביל לפתוח כוורות עם אבא. אני אוהבת אוהבת את הדבורים ואת הטבע. בעקבות התחרות נכנסתי לעומקי התחום, בעיקר בזכות השיעורים עם ד"ר עזריה לופו".

איך התכוננת לתחרות?

"כחודש לפני התחרות נפגשנו עלמה (נערה נוספת שהשתתפה איתה בתחרות), עובדיה ואני לשיעורים מרוכזים עם ד"ר עזריה לופו, חוקר הדבורים. עזריה הסביר לנו על הדבורה, מבנה הגוף שלה, הרגלי הרבייה שלה והחיים החברתיים של הכוורת. זה היה מרתק".

אחרי ההכנות, מה היה בתחרות?

"היינו בתחרות כ-80 בני נוער מ-40 מדינות, פגשתי שם דבוראים צעירים מכל העולם. נסענו יחד עם מנכ"ל מועצת הדבש הארצי. ביום הראשון היה מבחן בכתב והיכרות ראשונית ואחר הצהרים הלכנו להסתובב בעיר פראג, בערב נפגשנו למשחקי היכרות וכל מדינה הציגה מצגת שמסבירה על המדינה, הסמלים, והקשר שלה לדבורים, לאחר מכן כל מדינה חילקה שי שקשור לנושא הדבוראות בארצה. ההולנדים למשל, הביאו זרעים של צמחים צופניים, הצ'כים הביאו דובוני נר מדונג וכדומה".

ביום השני הלכנו לפארק שמתמחה בגידול דבורים, היה בו מתחם ענק עם מדשאות, פרחים וברכות דגים קטנות. שם חיכו לנו עשר תחנות עם משימות תחרותיות, התחלקנו לקבוצות שבכל קבוצה עשרה ילדים ממדינות שונות. חלק מהתחנות היו פיזיות, למשל, פתיחת כוורות, זיהוי דבורים,  וגידול מלכות ובחלק השני של התחנות היינו צריכים לענות על שאלות בכתב. ביום השלישי והאחרון הלכנו למבנה עתיק בעיר ושם חילקו לנו תעודות ומדליות".

איך אפשר לשלב את הדבוראות עם הלימודים?

"אני עוסקת בדבוראות בעיקר בימי שישי או בשבתות וחגים, אבל בגלל שאבא שלי דבוראי, אנחנו מדברים על הנושא באופן יומיומי".

למה לדעתך חשוב שתהייה תחרות כזאת?

"הדבורים בעולם בסכנת הכחדה, ובלי הדבורים אין צומח ואין חיים. חשוב מאד להעלות את המודעות בעולם כולו לצורך בדבורים. כמו הרבה דברים כדאי שזה יבוא מהילדים והנוער, כי אנחנו נעביר את המסר הלאה לדורות הבאים".