שם:

בר סביון

גיל:

15

מאיפה את בעולם:

אני גרה כיום בטוקיו שביפן, זו המדינה החמישית שאני גרה בה. בעבר גרתי גם בפורטוגל, אוסטריה, אנגולה (שבאפריקה) ובארץ.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

•  בחינת הבגרות בהיסטוריה תתאפשר עם ספר פתוח
• 24 החיות שיסכמו את חייכם
• על קו הזינוק: הכירו את משה בר/ששת

איך את מתכוננת לשנה החדשה?

לשנה הזאת אני מתכוננת טיפה שונה מהשנים הקודמות שלי. בטוקיו אני לומדת בבית הספר האמריקאי ובית הספר נותן לנו המון אפשרויות עבודה במהלך השנה. השנה אני אעבוד כשומרת אוטובוס באוטובוס של בית הספר שלי (כמו האוטובוסים הצהובים של הבתי ספר האמריקאים בסרטים), אז לפני שמתחילה השנה אני מחויבת ללכת לשני שיעורי הדרכה: אחד מהם הסברה והשני קבלת רישיון CPR - החייאה.  דבר שני שעשיתי הקיץ הוא הרבה אימוני שחייה וכושר כדי להיות מוכנה לנבחרת שחיה ולשיעורי הספורט הקשים של כיתה י' שכוללים המון ריצות ארוכות. השנה אני גם מתחילה את מסלול ה-AP, שזה סוג של לימודי בגרויות של הבית ספר שלי ויש לי גם שיעורי עברית באינטרנט שהם תחילת הכנות לבגרויות הישראליות, אז כדי לוודא שאני לא אשאר מאחור ואספיק הכל השנה, אני מכינה סוג של מערכת שעות.

מה הצפיות והתקוות שלך לקראת השנה החדשה?

זו שנה שניה שלי בתיכון, בבית ספר האמריקאי ובטוקיו, אז אחת מהתקוות שלי היא שאני אצליח להסתדר יותר טוב השנה גם מבחינת הלימודים וגם מבחינת החיים מחוץ ללימודים. לדוגמא כשאני בחנות ומנסה להסביר למוכר מה אני מחפשת אצליח להשתמש ביפנית שאני לומדת ולא רק בעזרת פנטומימה. כמו כל הילדים אני מאוד מקווה שאצליח השנה בלימודים כמו בשנים הקודמות ושיהיו לי מורים שעוזרים ומסבירים ומצפה שאצליח להשתפר בכישורי השחייה שלי. אני גם מאוד מצפה לכל הילדים החדשים שמצטרפים לשכבה שלנו, בבית ספר בין לאומי הכיף הוא גם להכיר חברים חדשים מכל העולם.

איך הלימודים בחו"ל שונים מהלימודים בארץ?

אני לא למדתי הרבה בבתי ספר בארץ אז אני לא מכירה טוב את כל ההבדלים שיש בין לימודים בחו״ל ללימודים בארץ, אבל יש כמה דברים שידועים לי. דבר ראשון בארץ עד סוף התיכון יש תמיד כיתות אם (כיתת מחנך) ורוב השיעורים נעשים בכיתה שלך עם רוב החברים שלך לכיתה. בבית הספר האמריקאי אין כיתות אם בכלל, אתה עובר משיעור לשיעור, כל פעם כיתה אחרת, מורה אחר, תלמידים שונים, לפעמים גם משכבות שונות וכל השכבה נחשבת כיתה אחת. דבר שני בבתי ספר האמריקאים יש ארוחת צהריים בתוך זמן הלימודים, שזה משהו שלי לא היה כשלמדתי בארץ. יש גם הרבה מגמות ושיעורים שלרוב לא תמצא בארץ כמו קורס הצלה שבסופו מקבלים תעודת מציל מורשה.

איזה מקצוע את הכי אוהבת?

המקצוע האהוב עלי הוא שיעורי יפנית. בבית הספר שלי יש אפשרות לבחור בין שלוש שפות: ספרדית, סינית ויפנית, אני בחרתי ביפנית. יפנית הוא המקצוע האהוב עלי מהרבה סיבות. קודם כל זה שיעור שלא היה לי כמותו לפני, זה משהו חדש בשבילי. כל שיעור אני לומדת משהו חדש לגמרי. זה כיף כשאני הולכת ברחוב ומצליחה לקרוא שלט שלפני כן היה נראה לי כמו ציור. 

איזה מקצוע את הכי פחות אוהבת?

אין לי ממש מקצוע שאני הכי פחות אוהבת, אבל יש מקצועות שלפעמים יותר קשה לי בהם או שאני פחות מצליחה בהם ממקצועות אחרים או שהמורה פשוט לא טוב, וזה כל הזמן משתנה. שנה שעברה אפשר להגיד שהכי פחות אהבתי את שיעורי המדעים כי היה לי יותר קשה מבחינת הבנת החומר והלימודים וגם המורה לא היה מורה כל כך טוב.

למה את מתגעגעת בארץ?

קודם כל אני מאוד מתגעגעת למשפחה ולחברים, זה קשה לחזור אחרי שנה לביקור והבן דוד הקטן לא זוכר או בכלל לא יודע מי את. אני גם מתגעגעת לכמה שהרבה יותר קל לתקשר ולהסתדר בארץ, יש את השפה המשותפת שכולם מכירים. בטוקיו אנשים בקושי יודעים אנגלית והרבה פעמים צריך להשתמש בכישורי פנטומימה. בארץ יש הרבה פחות אנשים, הרבה פחות עמוס ברחובות, ומישהו שראית בשבוע הזה, סיכויי גבוה שתראה אותו עוד פעם בזמן הקרוב. המשפחתיות שיש בארץ זה עוד משהו שחסר לי בטוקיו, לגור בשכונה ולהכיר כמעט כל אחד בשכונה וכל פינה בה, אין לי את זה בטוקיו. דבר אחרון שאני מתגעגעת אליו זה האוכל, אפילו לסושי. יש אנשים שיחשבו שזה מוזר, גרה ביפן מדינת הסושי והאוכל אסייתי, אבל זה בגלל שאני הכרתי קודם כל את הדרך המערבית שמכינים בה סושי, אוכל אסייתי או מאכלים אחרים של יפן, אני לא רגילה לכל הטעמים השונים של טוקיו.

איך בילית את החופש הגדול?

החופש השנה היה יותר ארוך משנים קודמות, כמעט שלושה חודשים. החופש שלי התחלק לשני חלקים: חודש וקצת ביליתי בטוקיו עם חברים, סבא וסבתא שבאו לבקר והכנות לשנת הלימודים הבאה. את שאר החופש עשיתי בארץ ושבוע אחד בתאילנד. בארץ נפגשתי עם כל החברים והמשפחה שלא ראיתי שנה. עשיתי דברים שבטוקיו אין לי אפשרות לעשות ומאוד התגעגעתי אליהם כמו ללכת לים עם חברים ולאכול במסעדות האהובות עליי שאין בטוקיו. היה מאוד קשה להיפרד שוב מהמשפחה בארץ אבל כמו שהשנה האחרונה עברה מהר, אני מאוד מקווה שהשנה הזו תעבור גם במהירות. הדבר האחרון שעשיתי בחופש הוא שבוע בתאילנד בשביל המנוחה בין שתי הטיסות הארוכות (טיסה אחת של 11 שעות וטיסה שניה של 6 שעות) ובשביל להירגע לפני עוד שנת לימודים מלחיצה עם מבחנים, בחנים, שיעורים ומי יודע מה עוד.