מחנה הקיץ "המחנה המשותף" הוא מחנה קיץ שהתקיים במשך 11 ימים בקיץ האחרון ומטרתו הייתה לחבר בין בני נוער דתיים וחילונים מרחבי הארץ. בעקבות ההצלחה של מחנה הקיץ, לא מזמן התקיים סוף שבוע לחניכים שהיו בו בסימן אהבה ודעה קדומה ובחנוכה הקרוב יתקיים עוד מחנה של שלושה ימים. אלעד אריאלי, תלמיד כיתה י' שהיה במחנה ובמפגש סיפר לנו קצת על הנושא.

"זה מחנה משותף לחילונים ודתיים, הרעיון שלו הוא בעצם לקרב ביניהם. לגשר בין התרבויות השונות. אני כחילוני לא אכיר דתיים עד הצבא, ולא אפתח לתרבות שלהם ולכן המחנה הזה הוא דבר ממש חשוב. האחים הגדולים שלי ממש התרשמו מהעובדה שהייתה לי אפשרות להכיר ולהיות עם דתיים לפני הצבא. ברור שבכל דבר שאתה לא מכיר מעורבות דעות קדומות, בהתחלה הגעתי למחנה עם דעות קדומות וחשבתי לעצמי "מה אנחנו הולכים לעשות עם הדתיים?", הם לא כמוני, אז על מה נדבר?. ואצל הבנים הדתיים היה גם את הנושא המאוד חזק של איך הם מסתדרים עם בנות".

איך שמעת על המחנה הזה?

"שמעתי עליו גם מהסביבה וגם אמא שלי נתקלה במקרה בפרסומת שלו באינטרנט. ישר נרשמתי למחנה, הייתי די ספונטני. לאו דווקא בגלל שזה מחנה שמחבר בין חילונים לדתיים. אבל במחנה מאוד נפתחתי לזה. זה היה ממש כיף להיות עם אנשים שונים ממני ולראות שלמרות שאנחנו שונים אפשר למצוא הרבה מכנים משותפים".

למה בחרת דווקא בו?

"גם כי הייתי ספונטני, וגם כי הכרתי את עמותת 'צו פיוס', העמותה שאחראית על המחנה עוד לפני המחנה. העמותה הזו עושה המון שיתופי פעולה גם עם בתי ספר וגם בין חילונים לדתיים. מחנה 'אהבה ודעה קדומה' שהיה בקיץ הוא רק פסיק קטן ממה שצו פיוס עושים. שמעתי על העמותה וידעתי שאני מגיע לידיים טובות ומקצועיות. וזה באמת ניכר מאוד במחנה עצמו, החל מארגון הימים ועד לזה שאני יכול להרים הופעה עם חבר מהמחנה והם יתנו לנו את כל הציוד הנדרש".

מה עשיתם במחנה?

"המחנה היה מחנה של עשרה ימים. בחדרים ישנו חילונים ודתיים ביחד, מה שמאוד גיבש אותנו. היו פעילויות, סיורים, טיולים, חוגים שהתקיימו במחנה, דיונים עמוקים שבהם עסקנו בין השאר בנושא הדת. אבל ה'היילייט' של המחנה היה 'טיול בחירה', נתנו לנו כמה אופציות לטיולים ואנחנו בחרנו לאיזה טיול אנחנו רוצים לצאת. הטיולים האלו גם ממש גיבשו אותנו, מהמחנה יצאו אפילו כמה זוגות".

הרגשת פער בין התרבויות?

"ברוב השבוע אין באמת הבדל גדול בין החילונים לדתיים. עד שמגיעים לשבת. בשבת כל חדר, כשבחדר של בנים יש בערך חמישה עד שישה בנים, ניסח אמנה. מה מותר לעשות בחדר בשבת ומה אסור. הרוב באמת איפשרו לעשות הכל ולא הייתה להם בעיה. חילוקי הדעות היו בעיקר בין הדתיים עצמם, מי מדקדק יותר ומי מדקדק פחות. 

חוץ משבת לא הורגש פער, אבל אני מניח שזה בגלל שגם החילונים וגם הדתיים שהגיעו למחנה ידעו לאן הם מגיעים. יצא לי להכיר מישהו במחנה מיישוב תבור, וזה באמת דבר מדהים שנחשפתי אליו, אנשים מכל הארץ ומתרבויות שונות. זה ענה לי על כל הצרכים, התחברתי אל אנשים שם מאוד. הייתי עם הבנים בחדר, טיילתי איתם, עברנו הרבה מאוד פעילויות וימי גיבוש ביחד. אי אפשר שלא להתחבר אל האנשים למרות הפער בין התרבויות".

שמרת על קשר עם חברים מהמחנה?

"שמרנו על קשר דרך קבוצת ווטסאפ שהקמנו, עד היום אני בקשר עם חברים מאוד קרובים מהמחנה וקבוצת הווטסאפ פעילה לפחות פעמיים בשבוע. לא מזמן גם התקיים סוף שבוע של כל החניכים שהיו במחנה, זה היה כיף להיות שוב עם כולם כמו במחנה, וגם המשכנו להיפגש בקיץ אחרי המחנה. נוצר שם חיבור מאוד חזק".

בעקבות ההצלחה של המחנה בקיץ, בחנוכה הולך להיות עוד מחנה של שלושה ימים.

"נכון, המחנה הזה היה כל כך כיף שאני בטוח שאם תציעי לילד שהיה במחנה להגיע בסוף השבוע הזה לעוד מחנה, הוא יגיע בשמחה. זו באמת חוויה כל כך שונה מכל מחנה אחר. החיבור שנוצר בין החילונים לדתיים היה כל כך חזק. וכן, היו וויכוחים מטורפים, נכנסנו בדיונים לנושא הדת שהיו עליו חילוקי דעות, היו טיעונים חזקים ודעות מגוונות, ולא ריחמו עלינו. גרמו לנו לעשות את הדיונים האלו ולחשוב. אבל הכל התנהל בצורה מדהימה, הייתה תרבות דיון, לא היו הרבה התלהמויות. המדריכים ידעו למתן את זה".

מה למדת מהמחנה ומהאנשים שהכרת בו?

"למדתי שזה כיף וחשוב להכיר אנשים חדשים ששונים ממך, למדתי איך לקבל את האחר, להיות פתוח, לנער דעות קדומות ולא לשפוט. ולדעת שלפעמים אתה יכול להיות מופתע לטובה".

אתה ממליץ לבני נוער אחרים ללכת למחנה הזה או למחנות אחרים שמערבים בין חילונים לדתיים?