בסוף השבוע האחרון התקיים ההפנינג הראשון במסגרת פרויקט "החלמה מהירה". האירוע התקיים במחלקת הילדים של בית החולים "תל השומר" וכלל הדלקת נרות, חלוקת מתוקים ושירים שכולנו אוהבים. את ההפנינג יזמו עומרי הולנדר בן ה-17 ורתם פינקל בן ה-19, תושבי העיר גבעתיים ופעילים נלהבים בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו".

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• "אני רוצה ללבוש מכנסיים אבל אמא לא מרשה לי"
• עוברת חרם / בגלל שהיא טבעונית
• אבישי מזרחי ביום המורה: "הטכנולוגיה לא תוכל להחליף את המורים" 

"הכול התחיל מכך שהיינו הולכים עם כמה חברים מגבעתיים למחלקות ילדים כדי לשמח חולים", מספר הולנדר על ההתחלה, "עם הזמן שמנו לב שאנחנו לא הקבוצה היחידה מסוגנו והחלטנו לאחד את כל הקבוצות האלה לקבוצה אחת גדולה עם משאבים וסנכרון". "אחרי כמה שיחות כבר נפתחה קבוצת וואטסאפ", מוסיף פינקל. "לפני שנתיים היא מנתה עשרה אנשים בלבד וכיום היא כבר מונה למעלה מ-140".

מהי המטרה שהפרויקט שלכם מנסה להשיג?
עומרי: "לעודד את האוכלוסייה ובעיקר את הנוער לצאת להתנדב בבתי החולים השונים. זה נובע מרעיון של נוער למען נוער, כי החיבור של נוער עם נוער קורה מהר יותר מאשר עם גילאים אחרים".

רתם: "בהתחלה המטרות היחידות היו הנאה שלנו ושל החולים, אבל לאחרונה הצבנו לעצמנו מטרה חדשה: ליצור קבוצות רבות כמו שלנו ברחבי הארץ, במטרה שכל בתי החולים יוכלו ליהנות מהפרויקט הזה".

אילו תגובות קיבלתם?
עומרי: "אנחנו חיים במדינה של אנשים מדהימים, הם לא מפסיקים לתרום בכמויות אדירות. זה ממש לא מובן מאליו שיתרמו בכמויות כאלה. בן אדם זר מגיע אל החנות שלהם, מציג בפניהם פרויקט שהם בחיים לא שמעו עליו והם תורמים בכל זאת, זה מרשים ומרגש מאוד".                     

רתם: "רוב התגובות היו מאוד אוהדות, אם זה מהורים מאושרים שרק חיכו שמישהו יפסיק את השקט הרועם ששרר בחדר, אם זה מילדים שמחייכים מאוזן לאוזן כשאנחנו מנגנים שיר ומנפחים להם בלון, או אם זה ברכות כמו 'תהיו בריאים' ו'תזכו למצוות'".

אתם מרגישים סיפוק?
רתם: "כמובן, לפעמים אני מרגיש שאני נהנה לפחות כמו החולים אם לא יותר, מהתגובות, מהמחמאות ומהאווירה".

נתקלתם גם בתגובות שליליות?
עומרי: "כן, חלק מהעסקים התייחסו אלינו בזלזול כששאלנו אותם אם הם מעוניינים לתרום. הבעלים של אחת מחנויות הממתקים השיב לי בגסות ואמר: 'לך לחנות התכשיטים שממול', אבל מדובר במקרים בודדים". מתוודה עמית, "יש גם אנשים כאלה וצריך לדעת להכיל אותם. אי אפשר לדעת מה עבר על אותו בן אדם בזמן האחרון".

אנשים נרתמו בקלות?

עומרי: "אמנם עדיין קשה להתרחב בפריפריה, אבל במרכז יש היענות מצוינת. כשהלכתי לפעולה של 'כנפיים של קרמבו' ברמת גן ודיברתי על הפרויקט בתוך יום כבר נפתחה קבוצה שמונה למעלה מ-40 אנשים. זה מטורף! זה כמעט שליש מהקבוצה של גבעתיים שקיימת כבר שנה וחצי".

מסתבר שהפרויקט שיזמו הולנדר ופינקל הצליח לחולל שינוי גם במחשבה שלהם וחשף אותם לפנים היפות של החברה הישראלית שהם אינם זכו לראות קודם לכן.

רתם: "החברה הישראלית צמאה לתרום, אבל רק צריכה את ה'פוש' האחרון כדי להגיע לשם, רק צריכה שיהיה מי שיוביל את ההתנדבות ומשם הכול בנוי בכיוון הנכון".

עומרי: "ידעתי שיש ערבות הדדית במדינה, אבל לא ידעתי שעד כדי כך".

מה מיוחד בפרויקט שלכם שגורם לאנשים להתחבר אליו?
רתם: "הוא מאוד עממי, אין הנהלה של אנשים מבוגרים. מי שמקבל את ההחלטות הם אנחנו, בני הנוער. זה נותן תחושת חופש ועצמאות, ורצון לתרום בעצמך. עוד ועוד אנשים רוצים להצטרף אלינו, מבקשים לעזור ולתרום, ונותנים תגובות חיוביות".

איך אתם מתכוונים לפעול בהמשך?
עומרי: "נמשיך ללכת לבתי חולים בתקווה להתרחב לכלל הארץ ולהמשיך לקבל משאבים". לבני הנוער נמסור - צאו להתנדב! לאו דווקא בפרויקט, אקטיביזם חברתי זה דבר חשוב. ככל שאתה תורם לחברה יותר, אתה מקבל יותר".  

רתם: "לצערנו, כל אחד מגיע לשלב בחיים שבו הוא חווה עצב מסוים, בין אם זה יחסית מינורי, כמו להיכשל במבחן או בין אם זה לאבד אדם שקרוב אליך. המטרה של אלה ששמחים באותו הרגע היא לנסות לשפר את מצב רוחם של אלה שחווים את העצב. אני קורא לכולכם להתנדב, אם לא בבתי חולים בבתי אבות, אם לא בבתי אבות בגני ילדים ובכל מה שעולה על רוחכם, כי ההתנדבות לא רק תועיל לחברה, אלא גם לכם".