גיל ההתבגרות מביא איתו הרבה שאלות. ונכון שנדמה כאילו אנחנו יודעים הכל, לא יזיק לקבל לפעמים כמה טיפים. הנה 20 עובדות ודברים שכדאי לכם לדעת.   

1. אמצעי מניעה

אמצעי מניעה חשובים למניעת מחלות מין ולמניעת הריונות לא רצויים. הקונדום, הוא בעל יעילות גבוהה מאוד במניעת העברה של מחלות מין ויעילות נמוכה יותר במניעת הריון. לצורך הזה מוטב להשתמש באמצעים הורמונליים, כמו הגלולה, שמתחילה לעבוד כחודש לאחר תחילת הנטילה (לכן בחודש הראשון חשוב להשתמש באמצעי נוסף). אמצעי מניעה נוסף הוא הטבעת הטבעת - המוחדרת אל הנרתיק על ידי הנערה ומפרישה הורמונים במינון נמוך. יש להחליפה מדי שלושה שבועות עם שבוע הפסקה (כמו הגלולה), או התקן תוך־רחמי שהוא סליל מתכת המוחדר לרחם על ידי רופא נשים ופועל כמחסום המונע השתרשות של ביצית מופרית ברחם (ישנם התקנים המיועדים לצעירות). כן, ישנם קוטלי זרע מקומיים כמו ספריי, קצף ונרות, אך יעילותם נמוכה יחסית ועדיף לא להשתמש בהם...

 

 

2. מה קורה בגוף בזמן השינה

בזמן השינה מתרחשים תהליכים במוח ובגוף התורמים לבריאותנו הגופנית והנפשית ולתפקודנו במהלך היום והינם חיוניים להתפתחות. בין התהליכים שקורים יש עיבוד מידע, רגשות וזיכרונות ופעילות הורמונלית הקשורה לגדילה, למתח, לוויסות התיאבון וכן הפעלה של מערכת החיסון. מחקרים מראים ששינה לא מספקת, שינה קטועה ולא רציפה או שינה לא בשעות סדירות פוגעת בערנות, החשובה בלימודים וגם בנהיגה, בתפקוד החברתי, ובמקרים מסוימים עלול מצב כזה להוביל לשינוי התנהגותי - תוקפנות, פעלתנות יתר, עצבנות ואף ירידה במצב הרוח. מבחינה בריאותית, ירידה במשך השינה או באיכות שלה -  פוגעת בגדילה, גורמת לאכילה מוגברת ולהשמנה, ועלולה אפילו לפגוע בתפקוד מערכת החיסון. לכן חשוב לישון מספיק שעות, ברצף ובתזמון הנכון. אתם זקוקים ל־10־8 שעות שינה בלילה.

3. תסמונת קדם וסתית

מדובר באוסף תסמינים שנערות ונשים רבות סובלות מהם בימים שלפני קבלת הווסת. התסמינים כוללים עצבנות, דיכאון, תנודות קיצוניות במצב הרוח, עייפות, עלייה במשקל, רגישות בשדיים, כאבי ראש וכאבי בטן. אצל חלק מהנערות תסמינים אלו מפריעים להתנהלום בחיי היום יום. הטיפול להקלה בתסמינים הוא אישי והוא יכול לכלול משככי כאבים, הורמונים (גלולות) ובמקרים קשים תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. ניתן גם להיעזר בפסיכותרפיה התנהגותית, בשיטות הרפיה, בדמיון מודרך, ברפלקסולוגיה, ביוגה או במדיטציה ובמקביל להקפיד על תזונה מאוזנת ועל פעילות גופנית קבועה ולצמצם ככל הניתן בימים האלו את צריכת האלכוהול, הקפאין, הסוכר והמלח ואת העישון.

4. יש דבר כזה חרדה חברתית

אלו שסובלים מחרדה חברתית חוששים להידחות על ידי אחרים או לחוות ביקורת מהם. מי שסובל מחרדה כזו יחווה לחץ בכל פעם שהוא צריך להתקשר למישהו, אפילו לחבר. הוא לא ייכנס לכיתה באיחור ויתקשה לענות בעל פה, לקרוא תשובה בקול ובוודאי לעמוד על במה או להופיע במסיבה, ואפילו להשתמש בשירותים ציבוריים או לאכול לפני קהל. החרדה החברתית מופיעה בדרגות חומרה שונות. כ־7%־10% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בדרגות שונות. המקור של החרדה הזאת הוא דימוי עצמי נמוך, והיא עלולה להתעצם כתוצאה מהימנעות. העיקרון המרכזי בטיפול בחרדה חברתית הוא "חשיפה": יצירת מצב המאפשר "לקחת סיכון" ולהיכנס למצבים חברתיים, בצורה הדרגתית, ולחוות את החרדה. "הימנעות" מנציחה את החרדה החברתית.

5. חרדת בחינות

חדשות טובות. אפשר לטפל בחרדת בחינות. החרדה הזאת היא למעשה דאגה מפני אי־הצלחה יחסית, או כישלון בבחינה, או אי־עמידה בציפיות משפחתיות או חברתיות לקבל ציון טוב. מי שיש לו חרדת מבחינות, הוא חש דאגה, עמוס במחשבות מדאיגות על אי־הצלחה, על כך שאחרים יצליחו יותר, שיחשבו שהוא טיפש, שלא ישובץ למגמה שבחר, שההורים יכעסו עליו או יתאכזבו ממנו. מעריכים כי בעיה זו מעסיקה כ־15% מהתלמידים, והיא יכולה להופיע בעוצמות שונות ולגרום למצוקות ברמות מגוונות ולקשיי תפקוד קלים או חמורים. אבל, לא כל חרדה היא חרדת בחינות. חרדה מתונה לפני בחינה היא גורם חיובי שעוזר לגייס כוחות ולהשקיע מאמץ כדי להצליח. הבעיה היא אם החרדה היא מעבר לסביר ודווקא גורמת לביצוע גרוע או להימנעות מניסיון להתמודד. הדאגה מלווה אז במתח גופני - מתח שרירי, דפיקות לב, הזעה, בחילה, קשיי הירדמות וקשיי ריכוז. זה יכול לקרות בשל ציפיות גבוהות של ההורים, דימוי עצמי נמוך, רגישות מולדת, קשיי למידה או בעיות התארגנות, מסרים מלחיצים מצד מורים, תחרותיות או שאפתנות יתר. לרוב חרדת בחינות ניתנת לטיפול קצר יחסית, באמצעות הגברת המודעות לתחושות ומתן תשובות לפחדים - נטילת סיכון מחושב, שיפור דרכי ההיערכות לבחינה, תרגולי הרפיה ועוד.

6. למה ההורים מעצבנים?

יש משפחות נוקשות ושמרניות, שכל שינוי בהן נתקל בהתנגדות ובכעס, וישנן משפחות גמישות יותר, שמסוגלות לאפשר שינויים, לשתף פעולה ולהשתנות כדי להכיל ולקבל בסובלנות את שינויי הגיל. גיל ההתבגרות שלכם, יכול לאתגר את המשפחה וההורים להתמודד עם השינוי הגדול שאתם עוברים. ההורים מפחדים שהם עלולים לאבד אתכם, שתתרחקו מהם, שהם כבר לא יהיו משמעותיים עבורכם. מנגד, אתם יכולים לפעמים להרגיש שהנערים והנערות מרגישים שההורים מעצבנים, לא מבינים אתכם וסתם "מתעלקים". אתם צריכים להבין שההורים שלכם חווים את המצב אחרת ולכן כדאי לחשוב איפה אפשר להתגמש וכיצד לנהל דיאלוג שיפחית מתחים. 

7. מה צריך לדעת על אוננות?

אוננות - עינוג עצמי עד פורקן - היא תופעה נורמלית. הנאה מהגוף היא חוויה מעצימה שמאפשרת סיפוק, היכרות עם הגוף ועם צורכי הנפש, שליטה עצמית במינון ובזמן. היא נחשבת תורמת לאדם אם הוא אינו בורח לאוננות על חשבון פעילויות חשובות אחרות כמו חיי חברה, למידה, תחביבים, יצירתיות ועוד, וכל עוד היא נעשית באופן אינטימי ולא בגלוי באופן שמביך את הנוכחים האחרים ואת המתבגר עצמו, ואינה תוקפנית, חודרנית ומסכנת.

8. דימוי עצמי

אתה משפיעים על הדימוי העצמי שלכם דרך חשיבה שמקבעת דימוי שלילי (ייחוס פנימי). למשל: "נכשלתי במבחן בגלל גורמים שקשורים בי - אני טיפש/אין לי זיכרון". ייחוס פנימי שהוא עקיב, יציב וגלובלי עלול לגרום לדימוי עצמי ירוד ולדיכאון. אפשר לחזק את הדימוי העצמי כשלא נופלים למלכודות חשיבה כמו הכללה, האשמה עצמית, חשיבה נבואית והעצמת כישלונות לעומת הקטנת הישגים. אתם צריכים לבנות דיבור פנימי חיובי וכך לחזק את הדימוי העצמי שלכם. מהיום תשננו: "אני מוצלח, הכל בסדר גם אם אכשל".

9. לפעמים אפשר להיעזר בטיפול נפשי

בטיפול נפשי, עוזרים להגיע להבנה טובה יותר של הקשיים. הבנה זו אמורה לספק בסיס ראשוני לשיפור השליטה העצמית או הסתגלות לקשיים שאין לאדם שליטה בהם. הטיפולים הפסיכולוגיים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: טיפול פסיכודינמי וטיפול התנהגותי־קוגניטיבי: טיפול פסיכודינמי מתמקד במרכיב הלא־מודע בנפש, ובמהלכו המטפל מנסה לעזור למטופל להתגבר על מחסומים פנימיים שמנעו ממנו לתפקד כפי שרצה. ההבנה של מניעים מאפשרת שיפור בשליטה העצמית, שינוי התנהגות הולם והתמודדות יעילה יותר עם מצבי לחץ. טיפולים קוגניטיביים־התנהגותיים עוסקים בשינוי דרכי החשיבה של המטופל ואופן ההתנהגות שלו וכוללים לרוב שיעורי בית ועבודה עצמית. הם מוגבלים בזמן ונמשכים בממוצע 20־10 פגישות.

10. ההבדל בין משיכה לאהבה

אהבה היא רגש חיבה, קשר או אחדות כלפי מישהו או משהו. ישנם הרבה סוגי אהבה, וגם ביטוייה יכולים להשתנות מאדם לאדם ובשלבי החיים השונים. משיכה מינית היא עוררות כתוצאה מנוכחות אדם שמשהו בו מעורר באחר ריגוש ארוטי. אהבה יכולה לכלול משיכה מינית אך יכולה להתקיים גם בלעדיה, ולהפך - משיכה מינית אינה מעידה בהכרח על אהבה.

11. זה נורמלי להימשך לחבר/ה הכי טוב/ה

בגיל ההתבגרות חווים בני נוער רבים משיכה לבני המין האחר, אך גם לבני מינם. חלק מתהליך גיבוש הזהות המינית הוא תהליך של בדיקה של המשיכה לבן המין השני, או לבן אותו מין. אצל חלק מבני הנוער יש משיכה רק לבני המין השני, או רק לבני מינם, אך אצל רבים יש חיפוש מורכב, שכולל משיכה משני הסוגים. אין מה להיבהל ממשיכה כזאת – היא בהחלט חלק מהתהליך הנורמלי של בדיקת הזהות. רק התנסות, התלבטות ובדיקה עצמית שלכם יוכלו לתת תשובה לשאלה מה מתאים לכם ומה נכון עבורכם. לעיתים הזהות המינית היא דו־מינית: משיכה לשני המינים במקביל, או בתקופות זמן שונות. 

12. מה האלכוהול עושה לגוף?

אלכוהול משפיע כמעט על כל מערכות הגוף, וחלק מהשפעותיו הגופניות מצטברות. הנזק הידוע ביותר הוא הנזק לכבד, שהוא האיבר שמפרק את האלכוהול בגוף. אבל עוד קודם, ישנם נזקים מיידיים חמורים כמו חולשת שרירים ורפיון, ירידה בערנות, ירידה בראייה וסינוור, עייפות ושיפוט לקוי, זמן תגובה ארוך מהרגיל, פגיעה בזיכרון ועוד. אלה מסוכנים במיוחד בזמן נהיגה ברכב, אבל לא רק – שיפוט לקוי מעלה גם את הנטייה להתנהגות אלימה. נזקים נוספים הם פגיעה בתפקוד המיני וכן פגיעה במערכת החיסון ועליית הסיכון לחלות יותר ולהחלים לאט וכן לחלות בסרטן מסוגים שונים, כולל סרטן הלבלב. גם ניוון מוחי הוא מנזקי צריכת אלכוהול בטווח הארוך.

13. פורנו זה פיקציה

פורנו אינו משקף את המציאות: זו החפצה של הגוף, הסיפורים לרוב אינם מציאותיים ומסולפים, והאקטים המיניים מוגזמים ביותר, ממש כמו גודל האיברים, הגורם לנערים רבים לחשוב שגודל איבר המין שלהם אינו מספיק ולנערות לחשוב שחזה קטן יחסית אינו תקין. הפגיעה הזאת בדימוי העצמי מיותרת, אז תפנימו - מה שאתם רואים, זה לא אמיתי.

14. למה לא כדאי לעשן

יש המון סיבות: בכל סיגריה שמעשנים ישנם כ־7,000 כימיקלים ורעלים שנכנסים לגוף ויכולים לגרום לנזקים רבים ולהעלות את הסיכון לחלות במחלות כמו סרטן, מחלות ריאה, מחלות לב, כלי דם ועוד. בעצם, אין איבר בגוף שלא נפגע כתוצאה מהעישון. עישון פוגע באיכות החיים, מקצר את החיים וגורם למותם של כ־8,000 אנשים בישראל בכל שנה.בנוסף הוא גם מסריח, גורם לשיניים להיות צהובות ולהרס של החניכיים, פוגע בפוריות, גורם לפגיעה בזקפה אצל גברים ולירידה בכושר הגופני. העישון גם מעצים תחושות כמו מתח וחרדה ופוגע בכושר הריכוז. רבים מנזקי עישון הסיגריות נכונים גם לגבי עישון נרגילות.

 

 

15. הפעילות הגופנית בבית הספר לא מספיקה

המלצת ארגוני הבריאות בארץ ובעולם לילדים ולבני נוער היא להקדיש כ־60 דקות לפחות מדי יום לפעילות גופנית. מחקרים שנערכו לאורך השנים מצביעים על כך שתלמידים פעילים בשיעורי חינוך גופני במשך כ־7 דקות בממוצע בלבד, כך שמצטערים לבאס אתכם אבל שיעורי החינוך הגופני בבית הספר ממש לא מספיקים. רק השתתפות בחוגי ספורט בשעות אחר הצהריים או פעילות עצמאית כמו ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, משחקי כדור עם חברים/ות וכו' יכולות לענות על הצורך הדחוף בהעלאת משך הפעילות הגופנית, החשובה כל כך לבריאות. ולמה? היא מעוררת ומאתגרת ובמקביל עוזרת לשמור על משקל תקין, תורמת לחיזוק העצם, משפרת את הריכוז וגם מונעת עייפות ומחלות רבות.

16. פצעי בגרות

פצעי בגרות (אקנה) נגרמים עקב סתימה של זקיק השיער, הפרשת חלב מוגברת, זיהום חיידקי והשפעות הורמונליות. רצוי לפנות לרופא עור לפחות פעם אחת עם הופעת הפצעונים, לאבחון, וכמובן אם יש החמרה במצב. אם הנגעים לא דלקתיים ניתן לטפל בהם בתכשירים ללא מרשם רופא. אם הנגעים דלקתיים, ניתן להיעזר בתכשירים מקומיים ובתרופות לבליעה במרשם רופא שהם יעילים ובטוחים לשימוש. הטיפול נמשך לרוב עד חצי שנה ומתאים במיוחד לבעלי נטייה להצטלקות וכן למי שסובלים מנגעים עמוקים ומוגלתיים במיוחד, וכולל אנטיביוטיקה, תרופות שהחומר הפעיל בהן הוא איזוטרטינואין או גלולות למניעת הריון. מומלץ להקפיד על טיפול תומך כמו שטיפת הפנים עם סבון מתאים, שימוש בתכשירים להגנה מהשמש ותכשירים קוסמטיים נטולי שומן ושאינם מעודדים היווצרות פצעונים.

17. לא כדאי לרוץ לעשות הסרת שיער בלייזר

אפשר כמובן לעשות זאת בגיל ההתבגרות, אבל עדיף לחכות עד לסיומו כדי לצמצם את מספר הטיפולים שיידרשו, משום שבגיל ההתבגרות צמיחת השיער עוד לא יציבה, ושערות חדשות ממשיכות לגדול.

 

 

18. לחכות עם קעקועים

מבחינה רפואית אין מניעה לעשות קעקועים בגיל ההתבגרות, אך מומלץ לעשות זאת בשלב מאוחר יותר בחיים, אחרי ההגעה לבגרות נפשית, שכן קעקועים הם נצחיים ועשויות להיות להם השפעות שונות, שלא את כולן ניתן לצפות בגיל צעיר. חוקית, אגב, יש צורך באישור הורים לביצוע קעקועים לפני גיל 16.

19. אין תחליף לתזונה בריאה

רצוי לשמור על תפריט מאוזן שיכלול כמויות מתאימות של פחמימות, חלבונים, שומנים בריאים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, ומומלץ להתייעץ עם דיאטנ/ית כדי להבטיח שכך יהיה. בכל מקרה, יש להימנע מדיאטות כאסח, שעלולות ליצור חוסר במרכיבים תזונתיים חיוניים לגדילה ולהכניס את הגוף לסטרס של רעב (וחזרה למשקל ההתחלתי ואף לגבוה ממנו), להקפיד על בחירה נכונה של מזון מחוץ לבית (מזונות כמו פיצה, צ'יפס, שווארמה, בורקס וכו' הם עתירי קלוריות, שומן ומלח, וכדאי להמעיט באכילתם ככל הניתן. כמובן, מדי פעם אפשר ליהנות מהם בלי ייסורי מצפון), להתרגל להוסיף ירקות לכל ארוחה (כן, גם לארוחה בבית הספר וגם לנשנוש של אחר הצהריים) ולהסתפק בנשנוש מתוק אחד ליום.

20. אומרים לא לסמים

את הסמים ניתן לחלק לשלוש קבוצות - מעוררים, מדכאים ומעוררי הזיות. בקבוצת המעוררים נמצאים האמפטמינים והקוקאין, שיוצרים תחושת מרץ, ערנות, חדות ויכולת ביצוע ומגבירים את הדופק ואת זרימת הדם. הסיכון בנטילת מנת יתר מהם כולל הפרעות בקצב הלב והתכווצויות עד כדי מוות פתאומי. בקבוצת המדכאים נמצאים המורפיום וההרואין, שנועדו ליצור תחושות נינוחות, רגיעה ועונג והם פוגעים בערנות ובנשימה ומאריכים את זמן התגובה. הנוטלים אותם מסתכנים בתרדמת, בהפסקות נשימה ובמוות. מבין מעוררי ההזיות מוכר ונפוץ הקנביס, שלו השפעות פסיכו־אקטיביות הכוללות שינוי בתודעה ובחושים והוא מעלה את הסיכון בנהיגה, בשל הפגיעה בכושר השיפוט ובאיכות התגובה ומשכה. בטווח הארוך פוגעים סמים מעוררי הזיות בתפקוד המוחי וביכולת הלמידה. השפעות הסמים אינן צפויות כיוון שמקורותיהם שונים ואין דרך לאמוד את ריכוזי החומר הפעיל בהם, לכן מוטב להימנע מהשימוש בהם.

המידע בכתבה התקבל באדיבות ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, חינוכית והתפתחותית ומרצה לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב, ופרופ' עמירם רביב, פסיכולוג חינוכי וקליני, דיקאן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים אור־יהודה – מחברי הספר החדש "מה עובר לך בראש" (בהוצאת מטר); ד"ר רינה פרידמן, מנהלת מרפאת שירן - שירות ייעוץ רפואי לנוער בשירותי בריאות כללית, מחוז חיפה; ענת יום־טוב, רכזת נושא גמילה מעישון במחלקה לחינוך ולקידום הבריאות בכללית; דני טל, מומחה לפעילות גופנית בכללית; פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין בכללית; פרופ' יונה אמיתי, מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור במאוחדת ובאוניברסיטת בר־אילן; ד"ר סילביו אויסלנדר, מומחה ברפואת עור; הדיאטנית סיוון פלג; ד"ר אילנה רייט, מומחית ברפואת ילדים בלאומית שירותי בריאות.

הכתבה התפרסמה גם במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"