בוקר אחד לפני כחודשיים, בזמן שרפרפתי בעיתון, הבחנתי בכתבה על פרויקט "מהנדסות העתיד" שמשכה את תשומת ליבי. תחילה לא ממש התעניינתי, והאמת – חששתי מאד שלא אתקבל.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• ארזתי לבד? 10 דברים שקורים לפני טיסה
• זה רק אני והבובה שלי: הכלב שלא נפרד מבובת הפיל
• בני הנוער בחולון: "אין לנו מספיק מקומות בילוי"

יומיים לאחר מכן אבא שלי, שנתקבל גם הוא בפרסומת, אמר לי שלא יזיק לנסות ואין לי להפסיד. שלחתי את הפרטים, התעודה ומכתב ההמלצה ממנהלת בית הספר. לאחר מספר ימים נודע שעברתי את השלב הראשון ואני מוזמנת לראיון בתעשייה האווירית. כשהגעתי לראיון פגשתי לראשונה חלק מהבנות, שהגיעו מכל רחבי הארץ. בהמשך, כאשר הודיעו לי שגם את שלב הריאיון עברתי, ואני סוף סוף חלק מהפרויקט – התחלתי להתרגש באמת. הפרסומים הרבים בעיתון, באתר ynet ובפייסבוק הבהירו לי שמדובר בפרויקט רציני.

למפגש הראשון הגעתי עם חששות רבים. לא מעט בנות הגיעו יחד עם חברות מבית הספר שלהן, בעוד אני הגעתי לבד. מהר מאד התברר לי שאין סיבה לחשוש כי לכולנו מטרה משותפת במקום אחד ובוודאי שנתחבר תוך רגע. באופן ספציפי התחברתי לשתי בנות מדהימות, מאיה ושירה, ובין רגע הרגשנו כאילו אנחנו חברות שנים רבות.

המנטוריות של הקבוצה שלי, קבוצה מספר 10, הציגו את עצמן - ענבל, מיטל ויעל. אין ספק שהן מודל לחיקוי – נשים חכמות, מצליחות, עם קריירה ומשפחה. הכרנו את חברות הקבוצה ולמדנו מעט אודות נושא החלל, אז הציגו לנו את הנושא בו נתמקד בפרויקט – מעלית לחלל. נשמע קצת מלחיץ אמנם, אבל בהחלט מרתק.

החל מהמפגש השני התחלנו לערוך סיורים בחלקים שונים בתעשייה האווירית, לצד הרצאה מעצימה של אישה מצליחה וחזקה בתחומה. חציו השני של המפגש מוקדש כולו לעבודה בקבוצות על הפרויקטים השונים. במפגש השני זכינו לבקר במטוס נוסעים שנמצא בתהליך מעבר למטוס מטען, ושמענו הרצאה מרתקת של ענבל קרייס, מהנדסת בכירה בתעשייה האווירית שהייתה ראש פרויקט "חץ 3". במפגש השלישי ביקרנו במפעל מל"טים ושמענו את הרצאתה של ענבל אריאלי, יזמית היי-טק  ומייסדת תכניות לעידוד יזמות. ענבל הייתה מעניינת, מקורית והעבירה את ההרצאה עם הרבה חוש הומור. לדעתי, ההרצאות של הנשים המרשימות הללו מעבירות לנו את התחושה של העצמה נשית ופשוט מעוררות השראה בקרב נערות צעירות כמונו.

במקביל התחלנו לעבוד על פרויקט מעלית החלל ולפתח אותו. למרות שבהתחלה הנושא עורר אצלנו שאלות רבות כמו "כיצד נפתח מעלית לחלל?", "האם זה אפשרי בכלל?" וכדומה, עם תחילת העבודה התברר לנו שניתן להשיג את המטרה. שיתוף הפעולה בין הבנות הוא מדהים, ונראה שאנחנו בכיוון הנכון. בחלוקה לזוגות העברנו מצגת על חשיבה ופיתוח המעלית. במהרה ראינו שהרעיונות שהוצגו דומים באופן יחסי, והתחלנו בגיבוש רעיון סופי.

עד כה, החוויה ממנה ציפיתי בתחילת המסע עולה על כל דמיון. אני לומדת המון, נהנית וחוקרת. הכרתי חברות חדשות ואני שמחה שהקשבתי לאבא שלי ושלחתי את מועמדותי. אסכם בהמלצה אישית – כל אחת יכולה לנסות לקחת חלק בפרויקט בשנה הבאה – אם לא תנסי בטוח לא תצליחי, ואם תאמיני בסיכוי הקטן – תוכלי להגיע גבוה.