לא פעם, אנחנו שומעים תלונות על "הדור של היום", שחושב שמגיע לו הכל, כאן ומיד. לכן, אולי זה מפתיע לשמוע את הנתון הבא: כמעט מחצית מבני הנוער בישראל, מקדישים חלק ניכר מזמנם, לפעילות התנדבותית משמעותית בקהילה, מסקר של עמותת "רוח טובה". יצאנו לפגוש כמה נערים, שבין העומס של מבחני הבגרות, מוצאים את הזמן לסייע לנזקקים בחברה הישראלית.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• כתב אישום: בן ה/16 פרץ למכוניות ביחד עם אחיו הצעיר
• לשירותנו תמיד: הגורים החמודים שעובדים עם כוחות ההצלה
• הזדמנות ללמוד על העולם הטכנולוגי וליצור בעצמנו

הפרלמנט

בחיפושים אחר פעילות התנדבותית קבצותית של בני נוער, מצאנו קבוצה של נערים ונערות, מעין פרלמנט שעוסק במעשים טובים. הם לומדים מנהיגות מכיתה ט', מנהלים דיונים על צדק ואי צדק, על רפואה פרטית מול ציבורית, על גזענות ועל מעמד המורים בישראל.

הפרלמנט, שנקרא "שולחנוער", מורכב מנערים שמובילים ומנהלים את תחום ההתנדבות במחלקת הנוער, בעיר חולון. הקבוצה מונה כתשעה חברים והם מקיימים פגישה אחת לשבוע, ויחד הם מובילים את תחום ההתנדבות בעיר חולון. זו השנה הרביעית, שבה הם מובילים את יום המעשים הטובים בעיר.

עבורם, יום זה הוא יום חג. הם נערכים בחמ"ל, שם מתנהל מעקב צמוד, איפה צריך מתנדבים, מה יש לתרום ועוד. לכל חבר בשולחן, יש תפקיד רשמי. חלקם מגיעים באופן פיזי למקומות ההתנדבות ובודקים האם התפקיד של המתנדבים משמעותי? האם היחס שמעניקים להם ראוי? והאם המתנדבים מקפידים לבצע את המטלות כראוי. 

מי שמנהלת את מחלקת ההתנדבות בתוך מחלקת הנוער במנהל החינוך בחולון, טובה מסילתי (56), מאמינה כי מצאה את מנהיג העתיד. "אני חושבת שראש הממשלה הבא - נמצא פה, אצלי. יש ב"שולחנוער", נער בכיתה י"ב, שמעבר לכך שהוא מבריק, הוא גם אכפתי. הוא מתנדב בקבוצה שנקראת יח"ד - יוצרים חברה רב דורית ומייצרים חברויות לקשישים עריריים. לכל אדם כזה, הוא מצוות שני בני נוער, שיגיעו אליו הביתה לשחק שש בש, לשמוע את סיפוריו לפני שייעלמו, ולהיות חבר אמיתי, לא סתם תומך אלא ממש חבר נפש".

נטע (15), גם היא חברה ב"שולחנוער", אחראית על מציאת מקומות ההתנדבות. תפקידה, בין היתר, לבדוק את תנאי ההתנדבות, כמה היא משמעותית ותורמת לסביב וגם למתנדבים. כששאלתי אותה, "למה את עושה את זה?", היא השיבה מענה של אשה בוגרת, שיודעת דבר או שניים על החיים. "התנדבות לא תורמת רק למי שאני מתנדבת אצלו. היא תורמת לי להיות אדם יותר מוסרי. ההתנדבות בונה את האישיות, הופכת אותנו לקהילה טובה יותר ואת העולם למקום טוב יותר. אנחנו, יכולים להפוך את המקום הזה, לטוב יותר", היא מסכמת.

"אני פה מטעם עצמי"

את נעם נזרי (17) מגבעת שמואל, פגשנו בעיצומו של טיול קיאקים עם החניך שלו, במחנה ההתנדבות לילדי CP, ילדים עם שיתוק מוחין. כבר כשענה לי על השאלה הראשונה, הופתעתי. רציתי לברר, מטעם איזה ארגון הוא מתנדב. תשובתו הייתה חד משמעית: "מטעם עצמי. לא צריך ארגון כדי להתנדב", הוא אומר.

נעם, הוא תלמיד בישיבת בני עקיבא "נחלים", את רוח ההתנדבות, קיבל בירושה מהוריו. אמו מורה במקצועה, ואביו הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. הוא מספר, כי הוריו שימשו עבורו ועבור אחיו ואחיותיו, מודל לחיקוי להתנדבות עוד בילדות. "כשהייתי קטן, אבא שלי עבד שעות ארוכות, אבל תמיד מצא את הזמן לקחת אותנו לחלק לחמניות בבתי חולים. לכן, זה לא זר לי. תמיד ראיתי איך אמא שלי נלחמת לתת הזדמנות, לתלמידים הכי קשים", הוא נזכר.

הקרחת שהחליט לעשות, יחד עם צוריאל כלפא, הילד חולה הסרטן שאחראי על "מחאת הקרחת" והלך לעולמו, היא סמל של תקווה וכוח. כשצוריאל נפטר, האירוע הותיר בנעם, הלם גדול. העצב שחש, גרם לו להתלבט בינו לבין עצמו, אם כדאי בכלל להמשיך בהתנדבות. תוך כדי המחשבות, הוא הבין, שההתנדבות היא מבחירה, ושהוא רוצה להמשיך לגרום לאנשים שנמצאים בשלב של סבל וחוסר אונים, גרעים יפים וטובים.

כבר למחרת, נעם מחליט להקים פרויקט עצום לזכרו של צוריאל - "חיוך של תקווה"."נכון שאת אוהבת לעשות סלפי? ולחייך?" הוא שואל בהתרגשות. "כן. לגמרי", אני עונה. הוא ממשיך, "אז יש ילדים, שהחיוך הוא ההחלמה שלהם. הפרויקט הזה בעצם מבקש מאנשים שקונים טלפון חדש- לתרום את הטלפון הקודם שלהם, לילדים חולי סרטן. בכך, אפשר להעניק לחולים, עוד הזדמנות לחוות את הצד המחייך של החיים", הוא מסביר.

"תמיד יש את ההתלבטות, האם להמשיך? וכל פעם מחדש, אני מחליט שעם כל הכבוד לעצב, להגיע למחלקה ולראות את החיוך שלהם והעיניים הזוהרות - נותן לי תקווה", הוא מספר. נעם מציין, כי הרבה אנשים מחפשים את האושר בחיים, והוא חושב שהאושר נמצא ממש פה. "יש עוד הרבה מתנדבים, אני לא לבד. אני שמח ומאושר, לקחת חלק מהעם הזה, חלק ממשהו גדול יותר, השלם גדול מסך חלקיו", הוא מדגיש.

"זה חזר. אבל, אני לא מוותר"

"לא מזמן, כשחזרתי ממסיבת הודיה של אחת החניכות שלי שהבריאה מסרטן, קיבלתי, מעט אחרי חצות, הודעה לטלפון. ההודעה הייתה מאמא של יעלי, ילדה בת 8 מרחובות. היא כתבה רק שתי מילים: "זה חזר", שוב החיוך נמחק, שוב צף הכאב, החלטתי שאני אלחם על חייה", מספר נעם.

ההחלטה להילחם על חייה של יעלי, גרמה לנעם לפעול בכל החזתיות. בכוחות עצמו, הוא גייס את הזמרים, עדן בן זקן, איתי לוי ואחרים, וארגן ערב התרמה ענק. הוא הציב לעצמו יעד - להתרים כ-25 אלף שקלים לטובת הטיפול של יעלי, וגייס כ-60 אלף שקלים. "אני זוכר, שאחד מהאמנים שהגיעו וסיכמנו איתי על תשלום מראש, ניגש אליי בסוף הערב, עם הכסף ותרם את כולו", הוא מספר.

על אף הזמן הרב שמקדיש לעשייה חברתית, הוא אינו מזניח את לימודיו, עם ממוצע בגרויות שעומד על 90. "השאיפה הגדולה שלי, היא לעבוד בתפקיד כמו של אבא. תפקיד של שליחות למען המדינה עם סיפוק פנימי. מגיל 6, אני קורא פסקי דין, והחלום שלי הוא להיות עורך דין, אבל עם שליחות, למען עם ישראל." 

ב-28 במרס יתקיים יום מעשים טובים, המהווה יום שיא לפעילות שנתית למען הקהילה והסביבה. למעלה ממיליון וחצי ישראלים, צפויים להשתתף בפרויקט שיתקיים השנה ב-87 מדינות. הרעיון מאחורי היוזמה, הוא כי כל אדם יכול לעשות מעשה טוב למען הזולת, מעשה טוב גדול או קטן, שיכול לסייע לאחר - החל בחיוך למישהו, ביקור בביתו של שכן קשיש ועד להתנדבות בפרויקטים למען החברה והסביבה.

 

רוצים לעשות טוב ולהצטרף ליום מעשים טובים? חפשו בגוגל "יום מעשים טובים" או חייגו *9093

לפרטים נוספים חפשו 'יום מעשים טובים' בגוגל, בפייסבוק או באתר של מעשים טובים.