אולי לא ידעתם, אבל חנן יזדי (18) מחיפה הגיע לגלגל המועצות די במקרה. הכל התחיל מכך שהוא תכנן להיפגש עם ידידה שלו בכיתה ח', אך היא הייתה עסוקה בפגישה של מועצת הנוער העירונית והזמינה אותו להצטרף. מאז, הוא החל להתרשם מהכוח של המועצות השונות והבין שהוא רוצה להיות חלק מהעשייה הזאת. הוא נבחר תחילה למועצת התלמידים הבית ספרית, משם המשיך למועצה העירונית ולמחוזית, כשלבסוף בסיום כיתה י"א, יזדי החליט שהוא רוצה להמשיך ולעשות למען בני הנוער, ונבחר ביולי לתפקיד יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, שיסיים למלא כבר ביום ראשון הקרוב.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• חם לנו: הדברים שאפשר לעשות מתחת למזגן
• כל מה שצריך לדעת על הפיילוט שיקצר את מספר שנות הלימוד
• בחנו את עצמכם: מה אתם יודעים על מדוזות?

יזדי בהתחלה לא עיכל את העובדה שהוא בתוך התפקיד הזה ובאותו ערב שנודע לו על כך שהוא נבחר למלא את התפקיד הזה הוא לא הפסיק להתרגש. "להוביל את מועצת התלמידים והנוער הארצית זה לא דבר שהוא מובן מאליו, זה משהו שמעורר גאווה. בכלל כל הליך הבחירות ובמיוחד כשמודיעים זה מאוד ממלא בגאווה. לוקח זמן לעכל, אבל כשמעכלים את זה מבינים שיש לך את ההזדמנות לעשות המון ולהשפיע. זה נותן עוד משמעות לכל התפקיד הזה", הוא אומר בגאווה.

אולם אם היינו שואלים אותו לפני שנתיים על התפקיד הזה, היינו נתקלים בתשובה שלילית מוחלטת. לדבריו, תוך כדי העשייה בגלגלים השונים של המועצה, הוא הרגיש שלפעילות שלה יש משמעות והכרה. "לא הייתי מצפה לזה, אבל זה הגיע תוך כדי. אני תמיד אומר שהתפקיד הזה הוא לא מתנה, אלא כלי. הכלי הזה מאוד טוב כדי לעשות את מה שאני ושאר המועצה חושבת שנכון לבני הנוער".

המועצה בדרך הנכונה

זו הייתה עבור יזדי שנה מלאת אתגרים וחוויות, וכשהוא מסתכל עליה לאחור הוא מאוד מרוצה מהעשייה של המועצה ומהמהלכים שהיא הובילה. יזדי מאמין כי השנה המועצה עוד יותר המשיכה להתפתח ולייצר עוד דברים לטובת הנוער, וכשהוא מריץ בראשו את כל הדברים הללו הוא בהחלט מרגיש גאווה גדולה. הגאווה שממלאת אותו אף גורמת לו להרגיש שלם עם כל הדברים שנעשו והוא טוען כי הוא לא היה עושה את הדברים אחרת. "עשינו את הדברים כמועצה באופן שהוא מאוד נכון ומונגש לכלל בני הנוער".

השנה הזאת לא הייתה עבורו עוד שנה בגלגל המועצות, אלא משמעותית במיוחד. הוא מרגיש שהוא הכיר כל כך הרבה בני נוער מכל קצוות הארץ ומכל מגוון התלמידים, וכי זו זכות לעבוד עם אנשים מכל הקשת הישראלית ולהוביל מהלכים משמעותיים עם בני נוער אכפתיים אחרים למען שאר בני הנוער במדינה על הצד הטוב ביותר. 

שנה של עשייה

במהלך השנה הזאת, יזדי הוביל את המועצה למגוון דברים משמעותיים, שגורמים לו לטפוח לעצמו על השכם ולהרגיש סיפוק גדול. "אחד הדברים המשמעותיים הוא כנס 'קול החינוך'. בפעם הראשונה משרד החינוך היה מוכן לכנס קהלים שונים של מערכת החינוך ולדון בבעיות ובסוגיות שקשורות למערכת החינוך בכלל ולתחושה שלנו כתלמידים בתוך המערכת, זה היה משהו פורץ דרך. פעלנו לביטול שעות האפס ונאבקנו גם למען שכר המורים מתוך אמונה שבני הנוער צריכים בסופו של דבר להיות מעורבים גם בנושאים שלאו דווקא קשורים אליהם, אלא גם בנושאים שקשורים למורים שלנו, שנמצאים איתנו בכיתות. פעלנו להחזרת הפעילויות הבית ספריות ללא שביתה והובלנו מאבק שגרם לריקון מיכל האמוניה. התעסקנו גם בנושא של השיח הפוליטי בכיתות, שבמסגרתו שיעורי האזרחות כבר לא יהיו אותם השיעורים שמכתיבים לנו על זכויות, אלא שיעורים משמעותיים שאנחנו יכולים ללמוד מהם ולקשר אותם לחיי היום יום שלנו. לקראת הקיץ, גם הוצאנו יחד עם חברת 'טינק' את כרטיס ההטבות, שמעניק הרבה הטבות לבני הנוער בתחום המזון, הפנאי, הביגוד, הלמידה והתחבורה". 

גם לני מילוא, מנהלת פורום דב לאוטמן, מעידה על העשייה של המועצה: "השותפות של פורום דב לאוטמן עם נציגי התלמידים במועצת התלמידים הארצית אפשר לנו להתרשם מתלמידים מחויבים, אכפתיים שבוחרים לקחת אחריות ולהיות שותפים אסטרטגיים לתהליכים שמקדמים סובלנות פתיחות וכבוד בחברה בישראל".

מילוי תפקיד כזה בוודאי דרש ממך לא מעט ויתורים. על מה בעיקר מצאת את עצמך מוותר?

"יצא לי בעיקר לוותר על הפן האישי יותר, על הזמן עם החברים והמשפחה. כשאתה בתוך תפקיד ובתוך כל כך הרבה דברים כזה יש המון נסיעות מהצפון לכל הארץ. בסופו של דבר, לא יוצא הרבה להיות עם החברים והמשפחה, אבל הרווחתי הרבה דברים, אז אני לא מתחרט על זה. זו הייתה שנה חד פעמית שאני אזכור לעוד המון זמן".

ומה לגבי הלימודים? איך התמודדת עם הצורך ללמוד בין הפגישות ולהיבחן בעוד בגרויות?

התמודדתי עם זה בסופו של דבר כמו כל תלמיד. נעזרתי בהרבה חברים ששמחו ודאגו לשלוח לי בסוף כל שיעור את הדברים שהמורה הכתיבה. לפעמים הייתי צריך להישאר ער עד שעות מאוחרות יותר כדי ללמוד ולשבת ברכבת ולפתוח חומר לימוד כדי ללמוד למבחן שמתקיים יום למחרת. בסופו של דבר, אם מחלקים את הזמן נכון אפשר להצליח גם בלימודים.

אילו מכשולים היו לך בתקופה הזאת?

"פחות היו מכשולים", מבהיר יזדי. "התחושה שלי בתפקיד היא תחושה טובה. יש המון תמיכה מאנשים, מהחברים והמשפחה – זה מה שעוזר להתגבר על המכשולים כשיש. אני תמיד אומר שבסופו של דבר שמקבלים הודעה מנער שבאמת הצלחת להשפיע ולגעת בו  זה ההישג הכי גדול, שנער מושפע מהדברים שאתה עושה ומוקיר תודה. זה הדבר שהכי ממלא אותי ונתן לי את הכוח להמשיך במהלך השנה".

"זה מרגש לגעת בתלמידים"

כפי שציינת היו לך לא מעט שיחות והתכתבויות עם בני נוער ובעלי סמכויות. יש שיחה או הודעה שקיבלת במהלך הקדנציה שזכורה לך במיוחד?

"במהלך העיצומים על הפעילויות החוץ בית ספריות פנה אליי תלמיד שעמד לסיים את הלימודים שלו בבית ספר לחינוך מיוחד כשביטלו להם את הטיול האחרון שלהם. הוא התקשר אליי וממש בכה, ואמר שבכל שנה הוא מחכה לו ושזו החוויה שהכי זכורה לו במהלך השנה. הלכתי, ביררתי ועשיתי כל מה שיכולתי כדי שזה ייפתר ובסופו של דבר זה עזר. אחרי זה הוא התקשר שוב ולא הפסיק להודות ואמר שהוא ממש מודה לי שבזכותי הוא יחווה את החוויה הכי משמעותית שיש לו בשנה, וזה אפילו גרם לי לבכות. זה מרגש כשאתה מצליח לגעת בתלמידים ולגרום להם להיות מאושרים. זו הגדולה המשמעותית של המועצה".

אומרים שאף אחד לא יכול לשרוק סימפוניה, כי צריך תזמורת שלמה כדי לנגן אותה. אתה מזדהה עם זה?

"לחלוטין", הוא אומר. "הלהקה שלי הייתה במהלך השנה הזאת כל חברי המועצה, כל המזכירות של המועצה, בעלי התפקידים, המנחה של הארצית והמחוזית שהיו בשבילי מנטוריות. זה מה שגורם להצלחה הזאת, כי כל הדברים שעשינו השנה הם לא מעשים של בן אדם יחיד, אלא של הרבה אנשים שאכפת להם והחליטו לתת מעצמם למען ההצלחה של כולנו".

מלבד חברי המועצה, מי עוד עזר לך לסיים את הקדנציה הזאת בהצלחה?

"חברים טובים שתמיד היו שם בשבילי ולא התבאסו כשאני לא תמיד עונה, והמשפחה הקרובה שתמכה. התמיכה של המשפחה מאוד חשובה ולא מובנת מאליו. היו ימים שלמים שלא הייתי בבית או ישן באזור המרכז. זה משהו מאוד משמעותי".

"גם בית הספר מאוד תמך"

ומה לגבי המורים? קיבלתם מהם עזרה?

"גם בית הספר מאוד תמך. היה לו חשוב שאצליח ועשה מה שהוא יכול כדי שזה יקרה אם זה להזיז מבחנים, לעשות אותם במועד אחר. ההבנה הזאת הייתה מאוד חשובה".

בעוד מספר ימים תסיים את תפקידך. אבל אם היה לך עוד זמן לחולל שינויים, מה סביר להניח שהיית עושה?

"במאי האחרון קיימנו את הוועידה הארצית למועצות התלמידים והנוער. הוועידה הזאת התכנסה תחת הכותרת 'ישראליות משותפת' וכתבה מסמך הכרתי ויישומי למועצות התלמידים והנוער, שלפיו המועצות יפעלו במהלך השנה הקרובה ויובילו מפגשים ופרויקטים כדי למצוא את המאחד בחברה הישראלית. אם היה לי עוד זמן בתפקיד הייתי דואג שגם המועצה הארצית תמשיך להוביל עוד פרויקטים בחברה שלנו, שלצערי משוסעת. השינוי בסופו של דבר יבוא מבני הנוער. אם אנחנו נתחיל את השינוי ונוביל מתוכנו שיח שמכבד את האחר ולא מכבד את האחר נוכל להוביל במדינה שינוי משמעותי שישפיע על החברה כולו".

 אז מה אפשר לאחל לך להמשך הדרך?

"להמשיך ולעשות דברים משמעותיים בשביל המדינה הזאת שמאוד חשובה לי", יזדי אומר ומגחך על כך שהתבקש לאחל לעצמו. "לא רק דרך המועצה אפשר לעשות דברים משמעתיים למען האחר. אני מאחל לעצמי שאהיה עם התשוקה הזאת לפעול ולעשות בשביל אחרים".

ולסיכום, איפה נמצא אותך בעוד עשר שנים? יכול להיות שנראה אותך בפוליטיקה?

"לא יודע, אני מאמין שהחיים יותר מדי דינמיים כדי להחליט עכשיו מה יהיה עוד עשר שנים, אבל כן חושב שזה יהיה במקום שהוא למען האחר".