סבא, סבתא ואני תמיד היינו קרובים. לפני ארבע שנים סבתי האהובה נפטרה ודרך הקשר עם סבא שלי למדתי באמת ובאופן כואב, מה זאת בדידות", מספרת נועם ג'ופי (18) ממושב ינון שבשרון. "אנחנו שכנים וכבר ארבע שנים שהוא קופץ אלינו לקחת חלב, אבל בעצם מחפש חברה, רוצה לשמוע איך עבר היום ובעיקר מחפש להיות חלק. דרך סבא שלי למדתי על בשרי באופן כואב מה זאת בדידות. אחרי מחקר, הבנתי שסבא שלי בודד, אבל הוא לא לבד. יש מאות אלפי זקנים בישראל שנאלצים להתמודד עם אותה סיטואציה כואבת".

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• אהלן וסהלן: איך אומרים את זה בערבית?
• פתרון בגרות מועד קיץ אנגלית / מועד ב' 2017
• מנערה יתומה לחונכת ילדים: "גיליתי את היכולת להפוך לימון ללימונדה"

בעקבות כך, ג'ופי החליטה להקים את פרויקט "שרשרת" במסגרת ארגון LEAD - המסלול לפיתוח מנהיגות, ארגון א-פוליטי ללא מטרות רווח, שהוקם במטרה לפתח את דור המנהיגים הבא של מדינת ישראל. במסגרת  LEAD מתנסה כל אחד מהמשתתפים במנהיגות מעשית באמצעות הקמה וניהול של פרויקט חברתי. כשהיא הגיעה לשם אמרו לה להסתכל סביב ולמצוא בעיה בחברה כדי לפתור אותה, אך היא לא הייתה צריכה לחפש אותה כל כך רחוק: "לא הייתי צריכה להסתכל רחוק כמו שחשבתי שאני אמורה לעשות. בכדי לגלות מה בוער לי, מה דורש שינוי וקורא למישהו שיקום ויעשה מעשה, הייתי צריכה רק להסתכל אל הבית שלידי. הבעיה הייתה ממש מתחת לאף שלי".

לוקחים את הטוב שבכל דור

ג׳ופי הבינה יחד עם אנשי מקצוע כי השינוי שצריך להתבצע הוא הרבה יותר עמוק. הסטיגמות ותחושת החוסר רלוונטיות המוצמדות לזקנים הם אלה שג'ופי שאפה לשבור באמצעות הפרויקט, שבו אחת לשבועיים נאספים יחדיו לשעתיים של למידה משותפת זה מזה. במהלך המפגשים המשתתפים עובדים בזוגות ומלמדים זה את זה, כל אחד מעביר נושא שהוא אוהב לעסוק בו ובן זוגו רוצה ללמוד.

"בשרשרת אנחנו עושים זאת על ידי מרחב משותף ושוויוני בין שני הצדדים. זה לא פרויקט שבו הנער מגיע כדי 'להציל' את הזקן, אלא פרויקט שבו מעמד שני הדורות הוא זהה. אנחנו לוקחים את הטוב והייחודי שבכל דור ומשלבים אותו, ודרך זה גם מוצאים את המכנה המשותף שיש לכל המשתתפים", היא אומרת.

שוברים את הסטיגמות

הפרויקט שיזמה ג'ופי לא רק נותן לקשישים חברה אלה הוא גם שובר סטיגמות. "במרבית הפרויקטים הבין דוריים יחסי הכוחות בין הדורות היא שבן הנוער הוא ה'חזק' והזקן הוא ה'נזקק' והמסכן אשר אינו מסוגל לתרום בחזרה. בשרשרת נשברות הרבה סטיגמות בקרב שני הדורות. בני הנוער זוכים להכיר את הזקנים באופן אמיתי, ללא מחיצות ולהבין שהזקנים רלוונטים עבורנו בדיוק כמו הפייסבוק והאינסטגרם. ומן הצד השני, הזקנים לומדים להכיר נוער אוהב, תורם ואכפתי שלא רק תקוע במסכים כל היום".

מה מקבל כל אחד מהצדדים שבפרויקט?

"מעבר להעצמה ולתחושת המסוגלות המדהימה שמקבלים שני הדורות, הרווח של המשתתפים הוא עצום. הזקנים רוכשים ידע בטכנולוגיה, עברית, תאטרון ובני הנוער לומדים שפות שונות וידע מסורתי כמו סריגה, תפירה ובישול. מבוגרת סיפרה לי על ההתרגשות שלה מלפגוש זוג נערות מהפרויקט בסופר, לעצור לידן, לשאול לשלומן ובעיקר לא להרגיש שקופה ולא שייכת. אחרת מספרת שלמדה שנהדר לבלות בחברת צעירים, זה מסיח את הדעת מהבעיות שלה והיא משאירה אותן מאחור לפני המפגשים. תחושת השייכות שלהם למושב מתחדשת ומתעצמת. הדברים הטובים זה ברגעים הקטנים. אחת הקשישות פגשה בנות מהפרויקט בסופר והן דיברו, וזה מה שנותן הפרויקט באמת. היו בני נוער שזלזלו בהתחלה אבל כשהם הגיעו לפרויקט כל זה השתנה".

ומה הפרויקט נתן לך?

"למדתי כל כך הרבה משרשרת ומהמשתתפות בה במהלך השנה וחצי האחרונות. תהליך ההקמה היה לא פשוט בכלל ודרש ממני הרבה מאוד כוחות ואנרגיות. לא כל האנשים ששיתפתי אותם בחזון שלי האמינו שאחרים ילכו אחריי ויגיעו לתוכנית. במבט לאחור למדתי איך לא להיכנע כשלא לוקחים אותי ברצינות, איך להרשות לעצמי לחלום ולהאמין בחלומות שלי. המשתתפות בפרויקט העניקו לי המון אושר ובעיקר ביטחון בעצמי וביכולות שלי הבנתי שהכוח להוביל שינוי נמצא בידיים שלי. שרשרת מאוד עיצבה אותי והפכה אותי למלאת חלומות. המשפחה שלי תמכה בי לאורך כל הדרך ואני בטוחה שסבתא שלי הייתה אוהבת מאוד את הפרויקט".

ובמבט קדימה, איזה עתיד צפוי לפרויקט?

"הפרויקט עומד להמשיך ולרוץ בשנה הבאה במושב ינוב עם מדריך אחר שידריך במקומי. מעבר לזה, כתבתי ספר שמכיל את כל החזון והיסודות של התכנית, מעין תכנית הפעלה, שאותה אני מפיצה לנערים מרחבי הארץ שרוצים לנקוט יוזמה, לא להתבונן מהצד ולהוביל שינוי במגרש הביתי שלהם. בשנה הבאה צפויים להיפתח ארבעה מוקדים נוספים ברחבי והארץ והייתי שמחה שיוקמו עוד, כי יש לתוכנית כזאת צורך אדיר וזה נושא כל כך חשוב". "אני רואה את יצירת הקשר הבין דורי כמשימה חשובה שתלווה אותי גם בעתיד שלי", מסכמת ג'ופי.