הדס ורסנו ושחר ליברמן, בוגרי כיתה י' וכבר הספיקו להשתתף יחד עם הנבחרת בבית ספרם בתחרות ההרובוטיקה הגדולה בעולם, המאורגנת מידי שנה על ידיי ארגון FIRST העולמי. מידי שנה הם מקבלים אתגר חדש ויש להם חודש וחצי לבנות רובוט העונה על האתגר הנדרש. בשנה האחרונה קבוצה זו עברה מהפך. מקבוצה שעסקה רק ברובוט הם הפכו לקבוצה שידועה גם בפעילות הקהילתית. הם עסקו בפרוייקט נוסף - "אינייבל" בו יצרו פרוטזות עבור ילדים שנולדו ללא כף יד. אנחנו לוקחים מהם המון השראה, אנחנו בטוחים שגם אתם תוכלו ללמוד מהם דבר או שניים.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• למרות החום: בעלי החיים שתמצאו במדבר
• בדקו: האם אתם יודעים מהן הזכויות שלכם בעבודה?
• סימן שקיץ: הדברים שיש בעונה הכי חמה של השנה

איך הגעתם לתחום הרובוטיקה?

ליברמן: "השכבה שמעלינו הציגה לנו את תחום הרובוטיקה ואת הנבחרת של בית הספר. כל מי שנמצא בנבחרת עכשיו באמת מאוד התעניין בזה, קיבלנו הכשרות מהשכבות שמעלינו ואנחנו נמצאים בתהליך הזה כבר יותר משנה".

ורסנו: "אני הגעתי לרובוטיקה ממש בטעות. בהתחלה לא רציתי, אני רוקדת וחשבתי שרובוטיקה זה לחנונים ושאין לי שום קשר לזה. חברות שלי שאלו אותי למה אני הולכת לזה, אבל אז נחשפתי למקום המדהים הזה וזה שינה לי לגמרי את החיים".

תוכלו לספר קצת על התחרות שאתם משתתפים בה?

ורסנו: "ארגון FIRST המארגן את התחרות, הוא ארגון בין לאומי שהמטרה שלו היא לקרב ילדים ובני נוער לתחום המידע והטכנולוגיה. לתחרות יש כל מיני רמות ואנחנו נמצאים ברמה הכי גבוהה שנקראת FRP. בתחרות אנחנו מקבלים אתגר ויש לנו שישה וחצי שבועות לבנות רובוט. אנחנו משרטטים אותו, חושבים על אסטרטגיה, בונים, מתכנתים ונוהגים בו".

"רוצים להנגיש את הרובוטיקה לכולם"

תחרויות כאלו יכולות לדרוש לא מעט ויתורים מצד המשתתפים, על מה מצאתם את עצמכם מוותרים?

ליברמן: "אולי זה לפעמים מבאס שאתה לא יכול לצאת עם חברים כי אתה עובד על הרובוט, אבל אלו וויתורים שנעשים מרצון. כשאנחנו רואים עד כמה הם משפיעים וכמה עבודה יש לנו לעשות אנחנו מבינים שזה שווה את הוויתור".

ורסנו: "עכשיו, בקיץ, יש לי הרבה חברות שלדוגמה משתזפות בים ומאוד נהנות, אבל בזמן הזה אני יכולה גם לשלב את הים וגם לזכות ללמוד דברים שאנשים לומדים בתואר בהנדסה. זה לפעמים קשה אבל זו זכות להיות בנבחרת רובוטיקה. זו זכות להרגיש את החוויה המדהימה של התחרות וללמוד את הדברים שאנחנו לומדים בגיל כל כך צעיר".

בית הספר והחברים תומכים בכם בכל התהליך הזה?

ורסנו: "בית הספר תומך, אבל עכשיו יש לנו בעיה של כסף. אנחנו מחפשים ספונסרים ותורמים כי להפעיל את המעבדה במיוחד כשהציוד שלנו יקר. אבל הבית ספר מאוד תומך בפן הלימודי, הוא עוזר לנו בדחיית מבחנים וזה מאוד חשוב".

ליברמן: "חלק מהחברים תומכים יותר, חלק פחות, אבל בסופו של דבר יש הרבה שמתעניינים ואפילו בסוף מצטרפים".

החזון של הנבחרת שלכם הוא "לפתוח את דלתות הטכנולוגיה והרובוטיקה לכולם", איך החזון הזה בא לידי ביטוי?

ליברמן: "אנחנו מתכננים לפתוח בשנה הבאה קבוצות רובוטיקה לעיוורים וחירשים, אנחנו באמת רוצים להנגיש את הרובוטיקה לכולם".

ורסנו: "השנה פתחנו קבוצות רובוטיקה לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ויש לנו גם את פרוייקט "אינייבל" שבו אנחנו מכינים במדפסת תלת מימדית פרוטזות של כפות ידיים. אני עובדת עם ילד בן שש שהגיע אלינו לפני חצי שנה, הוא נולד בלי כף יד והדפסנו לו פרוטזה בחינם. ומכיוון שהוא גדל, בכל כמה חודשים אנחנו נפגשים שוב ומתאימים לו פורטזה חדשה".

הענקתם לילד בן 6 פרוטזה של כף יד, איך זה מרגיש לתרום כל כך לחיים של מישהו?

ליברמן: "זה מרגיש מעולה, גם לדעת שאנחנו מפתחים את הטכנולוגיה ובעיקר שאנחנו משתמשים בה בשביל לעזור לאחרים. אנחנו חושבים שאם מישהו לא היה בא ועושה את השינוי הזה, הוא לא היה קורה מעצמו".

פתחתם קבוצות רובוטיקה לילדים עם צרכים מיוחדים, למה היה חשוב לכם לפתוח קבוצות כאלו?

ורסנו: "כי אנחנו יודעים שאם אנחנו לא נעשה את זה ונדאג שלכולם תהיה אפשרות והזדמנות ללמוד מדע וטכנולוגיה, זה לא יקרה. אנחנו שואפים לסביבה יותר טובה ולעולם יותר טוב ורוצים להעביר את הידע שלנו הלאה".

תספרו קצת על הפעילות בקבוצות האלו.

ליברמן: "אנחנו מתעסקים בבניית לגו, אבל עדיין יש אלמנטים מעולם הרובוטיקה וזו התוכנית שאנחנו מעבירים להם. תוך כדי הם לומדים על שיתוף פעולה, עבודת צוות וגם על הצד הטכני של איך לעבוד עם מנגנונים שונים".

 אתם מתכוונים להרחיב את הפרוייקט שלכם שבו אתם משלבים ילדים עם צרכים מיוחדים בתחום הרובוטיקה לעוד בתי ספר?

ורסנו: "כן, המטרה שלנו היא להפיץ את זה כמה שיותר וגם לחוץ לארץ. עכשיו אנחנו מדברים עם קבוצות בארצות הברית ובונים אתר שידריך איך לבנות את הפרוטזות של הידיים שאנחנו מכינים. בנוסף אנחנו מחפשים גם ארגונים בארץ שיעזרו לנו ושמעוניינים לעשות איתנו שיתופי פעולה".

אתם חושבים שהפרוייקטים שלקחתם בהם חלק תרמו לכם כנבחרת?

ליברמן: "אני חושב שהפרוייקטים מאוד עזרו לנו, כשאנחנו עוזרים לאחר אנחנו תמיד מקבלים בחזרה. וכך חברי הנבחרת שלנו גם מתנסים ויכולים ללמוד על האחר ועל קהילות שונות".

ורסנו: "לבנות רובוט, טכנולוגיה ומדע זה משהו שאתה יכול ללמוד. יש לך מאות מהנדסים, מאות אנשים שלמדו וזה דבר מדהים. אבל האקסטרה של הלעזור לקהילה, לשנות חיים של אנשים ולתת להם משהו מעבר זה דבר שמייחד את הקבוצה שלנו לעומת שאר הקבוצות שיש בארץ".

"הכי כיף לנפץ את הסטיגמה"

ואיך הם תרמו לכם באופן אישי?

ליברמן: "אני שמעתי מחברי הנבחרת שהשתתפו בפרוייקטים האלו שהם מאוד נהנו מזה ולמדו מהאחר".

ורסנו: "אני נהניתי לראות את השינוי של ילדים כאן, מהפחד הראשוני של 'מה אם אני אעשה שטויות?' לזה שהכל הסתדר בסופו של דבר ושתמיד יש דרך אם רוצים. גם מדהים לראות את השינוי שאתה עושה לאנשים שאתה עובד איתם וכמה שהם מתחברים אלייך. הילד שהכנתי לו את הפורטזה ממש פחד לראות אותי בהתחלה ועכשיו כשאני רואה אותו הוא רץ אליי ונותן לי חיבוק. זו תחושה מדהימה".

הדס, יש שיגידו שרובוטיקה זה תחום שמיועד לבנים, איך את מתמודדת עם הסטיגמות?

ורסנו: "אני מאוד גאה לומר שבקבוצה שלנו יש שוויון מספרי בין בנים לבנות. יש הרבה מאוד דעות קדומות לפעמים, כאלו שאומרים ש'את בת, את לא יכולה, מה את מבינה במכניקה?' וזה הכי כיף לנפץ את הסטיגמה. בקבוצה שלנו ממש לא מרגישים הבדל בין בנים לבנות, וזה אחד הדברים שאנחנו הכי מתגאים בו כקבוצה".

השנה זכיתם בפרס "ההשראה ההנדסית", תספרו לנו קצת על הפרס.

ליברמן: "מקבלים את הפרס הזה על פי קריטריוניום של עזרה לקהילה בשילוב עם ההישגים והיכולות של הרובוט".

ורסנו: "כשגילינו שזכינו היינו בשוק, שמענו את השם של הקבוצה שלנו ועד עכשיו אנחנו לא מאמינים שזכינו. לא ציפינו לזה. זה הישג מדהים שזכינו בפרס הזה, זו פעם ראשונה בארץ שקבוצה שנמצאת רק בשנת הפעילות השנייה שלה זכתה בו".

אתם מתכוונים להמשיך לעסוק בתחום הזה?

ליברמן: "סיימנו עכשיו רק את כיתה י', אז יש לנו עוד שנתיים בנבחרת ואנחנו מתכננים להמשיך".

ורסנו: "אחרי שנכנסנו לתחום המדע והטכנולוגיה, יש ילדים ששוקלים ללכת לעשות עתודה לפני הצבא. ואני, שזכיתי לנהל את הקבוצה, מאוד אהבתי את הרעיון של הניהול וכל מה שהתעסקתי איתו במסגרת התפקיד. אני חושבת שבעתיד ארצה ללמוד מנהל עסקים".

מה המסר שלכם לבני הנוער שמתעניינים בתחום הרובוטיקה?

ליברמן: "רובוטיקה וטכנולוגיה זה לכולם. כל אחד ואחת יכולים להתנסות בזה ולהיות טובים בזה. תלוי בהשקעה וברצון".

ורסנו: "זה גם לא קשור רק לידע קודם, אתה לא חייב להיות טוב במתמטיקה ופיזיקה. יש כל כך הרבה תחומים בתוך הרובוטיקה כמו קהילה, שירות ומדיה ועוד תחומים אחרים שאם רק רוצים ויש את התשוקה, אפשר ללמוד הכל ולמצוא את המקום שלך".