בקיץ הקרוב הגיעו לישראל עשרות בני נוער ממדינות שונות בעולם, במסגרת ה-CISV תנועת נוער בינלאומית הפועלת ב-60 מדינות ברחבי העולם וכן בישראל לחוויה משותפת של שלושה שבועות ללא המשפחה, החברים המוכרים והסמארטפונים. הם קמים מוקדם בבוקר, מצליחים להתגבר על מחסום השפה ובעיקר נהנים מן המפגש זה עם זה, ומבינים שחברות אמתית יכולה להיות עם כל נער בעולם.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• אמ;לק: צמיגים בוערים ביפו
• באנו לעזרת חבר: ליאו ומוקה מחכים לכם
• לקראת שנת השירות: "מכינה את עצמי לחיים שלא מכירה"
  

 מוותרים על המזגן

עשרות בני הנוער שבחרו לקחת חלק במחנה הקיץ, הבינו שהם לא רוצים להעביר את הקיץ שלהם ברביצה מול המזגן ובהשלמת שעות שינה. הם חלמו על קיץ אחר עם חברים מכל העולם. קיץ נטול סטיגמות ודגוש בחוויות שימשיכו ללוות אותם במשך שנים ארוכות. "בעבר כבר לקחתי חלק במחנה קיץ מהסוג הזה וזכורה לי משם חוויה מדהימה של פעם בחיים. ביקשתי מההורים שלי לחזור לשם שוב השנה והם הסכימו. ידעתי שאני חייב לחוות שוב קיץ מהסוג הזה", אומר אמיתי עבודי (15) מישראל. גם ואסרה טאפיניי מליטא ולוק טימונס מקנדה בני גילו שמחים שהם בחרו לקחת חלק בחוויה הזאת. "רציתי שהקיץ שלי לא יהיה משעמם והבנתי שאני רוצה להכיר חברים ולעשות את מה שאני לא יכולה לעשות כל הזמן. הבנתי שלשבת מול המזגן אני יכולה כל הזמן, אבל לעשות את מה שאני עושה במחנה אפשר רק בקיץ", מספרת טאפייני. "ידעתי שאני רוצה לעשות משהו שונה. רציתי להכיר חברים מעוד מדינות ולא רק לבלות עם החברים שאני מכיר מהבית", מצטרף טימונס.

ישראל - לא מה שרואים על המסך

זה לא סוד שלעתים חושבים שישראל היא מדינה לא בטוחה, כזאת שיש בה פיגועים, אך זה לא מה שמנע מן המשתתפים לקחת חלק במחנה, אלא למרבה הפלא - רק הניע אותם. "הרבה פעמים חושבים שישראל היא מדינה של פיגועים, אבל היא למעשה לא מה שרואים בטלוויזיה. רציתי לטוס כאן כדי להכיר את ישראל מקרוב ולחוות חוויות, ואני שמחה שבאתי לכאן", מציינת טאפייני בנימה אופטימית. גם טימונס מקנדה מסכים כי לעתים בקנדה חושבים שישראל היא משהו אחר ומבין שהיא הרבה מעבר למה שרואים שם. לדברי עבודי מישראל, הוא זוכה לראות את שבירת הסטיגמות הזאת גם בקרב שאר חבריו למחנה: "כולם כאן חברים בלי קשר למדינה שממנה באת. אני מרגיש שיש לי יתרון בתור ישראלי שמכיר את המדינה מקרוב ושמח לראות ששאר המשתתפים לומדים להכיר אותה".

 איך המחנה משפיע עליכם?

עבודי: "המחנה משפיע עליי בכל הבחינות - חברתית רגשית ופיזית. אני עובר פה חוויות רגשיות שאם סתם הייתי בחופש לא הייתי עובר. אנחנו כל הזמן פעילים ועורכים הרבה פעילויות בחוץ. אומנם יש את עניין הגעגועים שמשפיעים עליך וצריך לדעת להתמודד איתם תוך כדי, אבל היתרונות של להיות כאן עולות בהרבה על החסרונות".

טאפיניי: "יש לו השפעה חיובית עליי ועל ההתפתחות שלי בתור בן אדם. מאחר שאני עדיין צעירה, אני חושבת שנקודת המבט שלי על העולם משתנה ויש לו תרומה רבה לכך. CISV ידועה בכך שהיא גורמת לאנשים לרצות להשתנות לטובה ולנסות לגרום לעולם להיות מקום טוב יותר עבור כל האנשים שחיים בו".

טימונס: "החוויות במחנה מלמדות אותי הרבה, גם על מדינות אחרות ותרבויות אחרות וזה לא משהו שאוכל לשכוח. כל זמן שאני כאן זאת פשוט תחושה נהדרת. אני תמיד מרגיש שמחה, קצת קשה לתאר את התחושה הזאת אבל היא מאוד מיוחדת".

אתם מרגישים שהוא עזר לכם להכיר טוב יותר את האחר?

טימונס: "יש פעילויות משמעותיות יותר מאחרות, אבל ברוב הפעילויות אנחנו מחולקים לקבוצות ובצורה הזאת אתה לומד להכיר את האנשים בקבוצה שלך. יצרתי קשר עם כל אחד ואחת כאן וזה אחד הדברים שבגללם זה כזה מופלא, שניתנה לי האפשרות להכיר פה את כולם, ילדים מכל המדינות. האווירה פה היא תמיד אווירה של קבלת האחר".

טאפייני: "המחנה באמת עוזר להבין ולקבל את האחר, כי הדיונים שאנחנו מנהלים והמשחקים שאנחנו משחקים הם כאלה שבמהלכם כל אחד ואחד מאיתנו מקבל מקום לומר את דעתו וככה לומדים לקבל את הדעה של האחר גם אם היא שונה מהעמדה שלך. יכול להיות שהדעות שונות משלי לחלוטין, אבל אני לומדת לכבד אותן וגם את האדם שמחזיק בדעות האלה".

עבודי: "בהחלט", משיב עבודי מבלי לחשוב פעמיים. "קבלת האחר היא אחד הדברים הראשונים שנלמדים כאן דרך הפעילויות שאנחנו עוברים. אנחנו לומדים על זכויות אדם והרבה מהן קשורות לקבלת האחר. אני חושב שאחד הדברים הכי מדוברים כאן זה הנושא של הבנת וקבלת האחר וזה גם ערך עליון בתנועה".

"היו לי שלושה שבועות בלתי נשכחים בישראל"

עם איזה מסר תחזרו הביתה?

טאפייני: "למי שמכיר את התנועה אני אספר שהייתה לי פה חוויה מדהימה ושלמדתי הרבה דברים שאני רוצה לחלוק איתם. לאלה שלא מכירים את התנועה כנראה שאספר אותו דבר אבל ממש אמליץ להם להצטרף, כי זאת באמת תנועה מדהימה".

עבודי: "למי שמכיר את התנועה אין לי כל כך מה להסביר, כי אם הם מכירים את המחנות הם ידעו בדיוק עם איזו תחושה אני אחזור הביתה, תחושה של אופוריה מדהימה. אלה שלא מכירים בוודאי יתחילו לראות אותי בצורה קצת שונה , כי הם לא מכירים את המחנה ולכן בטח מתקשים לדמיין איזה שינוי המחנה הזה יכול ליצור אצל אלה שמשתתפים בו. אנשים שלא מכירים בטח לא יבינו את המנהגים הקטנים שאופיינים למחנה, אבל אני אשמח להסביר להם, כי זה יזכיר לי תמיד את המחנה ואת המקום שהייתי בו במשך שלושה שבועות בקיץ הזה".

טימונס: "לאלה שאינם מכירים את התנועה קצת קשה להסביר, אבל לפחות אוכל לספר להם שהיו לי שלושה  שבועות בלתי נשכחים בישראל ושאם הם שוקלים להצטרף שפשוט ילכו על זה ולא יתחרטו".

 תרצו לשמור על קשר עם החברים שהכרתם כאן?

עבודי: "בלי ספק אני אשמור על קשר עם החברים שהכרתי פה וזה הולך לקרות, אני הולך לדבר איתם בסקייפ ובוואטסאפ. יש היום כל כך הרבה דרכים לתקשר בין חברים שנמצאים בקצוות שונים של העולם".

טאפייני: "אני ממש מקווה שאשמור על קשר ומאמינה שאעשה זאת באמצעות הרשתות החברתיות. אני מקווה מאוד שתהיה לי הזדמנות לטוס למדינות אחרות כדי להיפגש עם החברים שהכרתי כאן".

טימונס: "בוודאי שאני רוצה לשמור על קשר", משיב טימונס מבלי להסס. "כמובן שזה קשה, אבל כבר סיכמתי עם החברים שנמשיך לדבר דרך הוואטסאפ והפייסבוק. באופן אישי, כבר קרה לי שאחרי שהמחנה נגמר פגשתי במחנה אחר חלק מהאנשים שהיו איתי במחנה הראשון, אז תמיד קיימת האפשרות הזאת. אפילו שהתנועה גדולה היא די קטנה".

מהו המסר שלכם לבני הנוער בישראל?

טימונס: "אם יש לכם את ההזדמנות להצטרף למחנה קיץ של התנועה אני חושב שאתם חייבים ללכת על זה, כי זאת חוויה כך כך מעשירה, מהנה ומעניינת. זה לא 'סתם', אלא לומדים הרבה דרך הפעילויות והדיונים על נושאים שאנחנו חיים אותם ביום יום, כך שגם לומדים על העולם וגם על עצמנו".

טאפייני: "התנועה הזאת היא אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות לכם בחיים ואם יש לכם אופציה פשוט לכו על זה!".

עבודי: "נסו את CISV! אולי תחשבו בהתחלה שזה לא בשבילכם, אבל אני אומר לכם שזה ממש כן. יש כאן אנשים שממש שונים זה מזה ונדמה שאין להם כלום במשותף, אבל אז חיים איתם ופתאום מגלים שהם החברים הכי טובים שלכם. לכן, גם אם זה נשמע כמו משהו שהוא לא בשבילכם זה לא אומר שהוא באמת כזה! פשוט לכו על זה ונסו, אני לא יכול לחשוב על אף אחד שינסה ויתחרט".