באיזו עבודה אתם עובדים בחופש הגדול? כנראה שבבייביסטר, בקייטנה או בעוד חנות, אך אם הייתם מתגוררים בבת ים כנראה שהתשובה שלכם הייתה מעט שונה. זוהי כבר השנה השלישית, שבה עיריית בת ים מעסיקה בני נוער מהעיר לפרויקט חשוב - "סיירת מרחב", אשר בו הם לא רק מנקים את המרחב הציבורי ועורכים הסברה, אל אף מגיעים מצוידים בערכות משחק ומקיימים פעילויות חווייתיות לילדים הנמצאים בגינות.

"אנחנו חבורה של נערים המתפרשת בגינות בבת ים כדי להעלות את המודעות לשמירה על נקיון הסביבה ולהציע לאנשים דרכים שבהן הם יוכלו לתרום לאחר, ולשמור על הסביבה", מספרת נועה אליסי (15) מבת ים העובדת בפרויקט. "אנחנו פונים לאנשים, שומעים את הבקשות והתלונות שלהם, כותבים את הכל ומעבירים לעירייה, כך שיש מישהו שבאמת ישמע את התושבים. אנחנו גם מחלקים שקיות אשפה לאנשים שמעוניינים לעזור ולנקות. אנחנו שם בשביל להיות ולהראות נוכחות". מוסיפה אפרת קצב, נערה נוספת הלוקח חלק בפרויקט.

אליסי וקצב הגיעו ל-"סיירת מרחב" די במקרה. אליסי הגיעה אל הפרויקט דרך חברה וקצב הגיעה אליו דרך יריד התעסוקה לנוער של עיריית בת ים. "הייתי אמורה להיות בכלל בפרוייקט אחר אבל זה לא הסתדר אז שיבצו אותי לפרוייקט הזה", אומרת קצב. אך שתיהן מסכימות כי זה פרויקט יוצא מן הכלל. לדברי אליסי, מכיוון שזו עבודה ולא התנדבות יש יותר רצון ומחויובות לעשות אותה בצורה הטובה ביותר. לדעת קצב, העובדה שבני הנוער הם אלו שמתסובבים בגינות היא המייחדת את הפרויקט: "הנושא הזה לא תמיד הכי מעניין את בני הנוער, אז עצם זה שנותנים להם להסביר על הנושא הזה ולא למבוגרים זה דבר מיוחד מאוד".

"השמירה על הניקיון משפיעה על כולנו"

למה היה לכן חשוב לקחת חלק בפרויקט?

אליסי: "בעיניי חשוב להעלות את המודעות בנושא של שמירה על הסביבה. בסופו של דבר, השמירה על הניקיון  משפיעה על כולנו. זה לא נעים להגיע לגינה מלוכלכת ואני גם אוהבת לדבר ולהקשיב לאנשים".

קצב: "זה יותר מרק להעלות מודעות ולהקשיב לתושבים. גם אם בסופו של דבר זה לא יעזור ולא ישנה, התושבים רואים שאנחנו, נציגי העירייה, מקשיבים להם וזה נותן להם תחושה שלעירייה באמת אכפת מהם ושהיא מקשיבה להם ונמצאת שם בשבילם".

איך החברים שלכם הגיבו כשהם שמעו שאתן לוקחות חלק במיזם הזה?

אליסי: "בהתחלה הם די צחקו וקראו לזה 'משטרת הזבל', אבל בסופו של דבר הם שמחים שיש לנו עבודה לחופש. המיזם הזה נותן לנו אפשרות לממן לעצמנו את הפעילויות בחופש. אין הרבה עבודה לנוער בגיל שלנו, כי לא הרבה אנשים מעוניינים להעסיק ילדים ולכן זה פתרון מעולה מצד העירייה".

קצב: "למען האמת אם חברה שלי הייתה אומרת לי שהיא עובדת בעבודה כזאת, סביר להניח שגם אני הייתי צוחקת עליה בהתחלה, אבל בסופו של דבר הם שמחים שיש לנו עבודה".

אתן חושבות שהפרויקט מצליח להביא לשינוי בתחום השמירה על הסביבה?

אליסי: "השינוי עדיין לא ממש התחיל, כי אנחנו רק בהתחלה של הפעילות שלנו ושינוי לוקח זמן. אבל אני רואה שאנשים כבר מזהים אותנו כשאנחנו מגיעים לגינות, מחמיאים לנו ומעודדים אותנו ואת מה שאנחנו עושים".

קצב: "אני חושבת שזה מביא לשינוי. יצא לי כמה פעמים להעביר תלונות לעירייה על גינות וכשהגעתי לגינות האלה לאחר כמה ימים ראיתי שינוי ושטיפלו בתלונות.נכון, אי אפשר לטפל בכל התלונות ביום אחד או בשבוע אחד ולא הכל משתנה באופן מידי, אבל בהחלט יש שיפור. אתמול הייתי בגינה והצלחתי למנוע מילדים לשבור מתקנים וזה ללא ספק שינוי לטובה".

"צריך לגשת לבני הנוער ולהסביר להם בשפה שלהם"

מדוע לדעתכן בני הנוער נוטים ללכלך גינות ומקומות ציבוריים?

אליסי: "חינוך. אמא שלי חינכה אותי לזרוק את הזבל לפח ולשמור על מה שלא שייך לי, ולפי דעתי בבתים שלא שמים דגש על זה אנשים יעשו את זה יותר. יכול להיות שזה גם מגיע מחוסר מודעות ומחוסר תשומת לב. הם אומרים לעצמם שאחר-כך יבוא מנקה וינקה ולא מבינים שזה דבר קריטי. הם לא חושבים על זה שבעוד שעה יבוא מישהו וישב במקום שבו הם השליכו את האשפה שלהם".

קצב: "אני חושבת שבמיוחד בחופש הגדול ילדים משתעממים, אז לא אכפת להם לבוא ולשבור מתקנים בגינות ציבוריות. אנשים לפעמים לא שמים לב או שאין להם כוח להרים את האשפה שלהם, ואנחנו שם בדיוק בשביל להגיד להם להרים את האשפה ולזרוק אותה לפח. הם באמת מקשיבים".

מהי לדעתכן הדרך הטובה ביותר להסביר לבני נוער על חשיבות השמירה על הסביבה?

אליסי: "לגשת אליהם בשפה שלהם. אם יבוא בן אדם מבוגר עם לבוש פורמלי וינסה להסביר להם על הנושא, הם יצחקו עליו. צריך לשבת ולחשוב על איך מסבירים להם על הנושא הזה, כי לבוא ולהרצות להם לא יעזור. בשביל להעלות את המודעות אצל בני נוער, צריך למצוא את הנקודה שתגרום להם להקשיב ולהתעניין".

קצב: "בדרך כלל בגינות, יש ילדים ולא בני נוער, ולהם קל מאוד להסביר והם מקשיבים לך. אצל בני הנוער זה כבר קשה יותר ולכן צריך לחשוב על דרך להגיע אליהם".

"לא אכפת לי להתכופף לשתי שניות, להרים את האשפה ולזרוק לפח"

אתן מרגישות שבעקבות "סיירת מרחב" אתן יותר רגישות לשמירה על הסביבה?

אליסי: "ברור, אני לא יכולה ללכת ולהטיף לאחרים על הנושא הזה ואז ללכלך בעצמי. עכשיו אני הרבה יותר רגישה. כשאני רואה אשפה על הרצפה, לרוב אני זורקת אותה לפח וזה דבר שלא הייתי עושה לפני כן. אני גם מסתובבת ומסתכלת על מנקים שעובדים כל כך קשה בחום ובשמש. כן, זו אולי העבודה שלהם, אבל הם לא אמורים לעבוד קשה, כי לאנשים לא אכפת והם מטנפים את הסביבה".

קצב: "עצם זה שאנחנו באים להסביר לאנשים ומעלים את המודעות שלהם מעלה את המודעות שלנו לנושא ולשמירה על הסביבה. אחרי שבמשך שעות הלכתי והסברתי לאנשים על כך, גרם לכך שברגע שאני רואה אשפה על הרצפה, כבר ברור לי שאני מרימה אותה וזורקת לפח".

אם תלכו עכשיו ברחוב עם חברים ותראו שהם זורקים את השאריות שלהם על הרצפה. איך תגיבו?

אליסי: "הם לא זורקים זבל על הרצפה בבית, אז שלא יעשו את זה ברחוב. אני אגיד להם להרים את האשפה שלהם".

קצב: "אגיד להם להרים ואם הם לא ירימו, אני ארים את האשפה בעצמי. זה לא עניין גדול, לא אכפת לי להתכופף לשתי שניות, להרים את האשפה ולזרוק לפח".

נתקלתן באנשים שזרקו לכן הערות פוגעניות וראו בכך "פראייריות"?

אליסי: "זה מעולם לא קרה לי, אלא להפך. אנשים באים, מפרגנים ומודים על הפעילות שלנו.

קצב: "גם לי זה לא קרה, אבל אם זה היה קורה הייתי מתעלמת מהתגובות שלהם. זה לא מפריע לי ואני לא פראיירית. בסופו של דבר, אני כן מקבלת על זה כסף".

דור שעושה דברים נפלאים

הייתן רוצות להגיע ליעד מסוים בנושא?

אליסי: "לא יצא לי לחשוב על זה, אבל אולי לטפל בתלונות של האנשים. בסופו של דבר, מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לדאוג לטפל בתלונות. הרבה אנשים מתלוננים על דברים באמת חשובים וזה דבר שאני כן יכולה להעביר הלאה ולדאוג שהוא יטופל על ידי העירייה".

קצב: "אני חושבת שהיעד הוא לראות שהתלונות מקבלות מענה, לראות את התוצאות בשטח ולהבין שיש שינוי".

לא פעם אומרים שלבני הנוער של היום אכפת רק מעצמם. מה דעתכן על האמירה הזאת?

אליסי: "אני ממש לא מסכימה", משיבה מיד אליסי. "היום הרבה מאוד נערים הם חלק מתנועות נוער, יוצאים להתנדב והורים תופסים אותנו רק שאנחנו בטלפונים הניידים. הם לא תמיד רואים את הדברים האחרים שאנחנו עושים. אנחנו עושים דברים נפלאים. נערים צריכים יותר להאמין בעצמם, לצאת החוצה, ללכת כנגד כל האמירות והסטיגמות ולהגיד שאנחנו לא דור דפוק ושאנחנו עושים את מיטב יכולתנו".

קצב: "אנחנו ממש לא סתם דור, אנחנו דור מצוין".