עם קום המדינה, המגזר הדרוזי זוהה בחברה הישראלית עם המגזר דובר הערבית ואחת התוצאות הבולטות לכך הייתה הכללת התלמידים הדרוזים בתוך מערכת החינוך הממלכתית הערבית. אולם, בסוף שנות ה-60 ראשי העדה הדרוזית פעלו להתנתקות ממערכת החינוך הערבית תוך יצירת מערכת נפרדת, אשר אפשרה להם להוסיף תכנים הייחודיים למגזרם לתוכנית הלימודים.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• חינוך מקרוב: מה מסתתר מאחורי החינוך האקסטרני?
• חינוך מקרוב: איך נראים בתי הספר הדמוקרטיים?
• עושים לכם בית ספר: גם לימודים וגם מקצוע אמיתי לחיים

מאז, חלה עלייה מתמדת ברמת ההשכלה במגזר הדרוזי הבאה לידי ביטוי במספר התלמידים ובשיעורי הזכאות לבגרות הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות ההולכת ומתחזקת במרוצת השנים. אין ספק שהנתונים מדברים בעד עצמם ומעידים כי שיעור הזכאים לבגרות במגזר הדרוזי הוא כיום מן הגבוהים בארץ - יותר מהמגזר הערבי ומהמגזר הבדואי. המגזר הדרוזי רשם עליה בשיעור של 4.5% מתוך קבוצת הלומדים, מ- 68.6% (תשע"ג) ל- 73.1% (תשע"ד) וכן, בקרב קבוצת הגיל נרשמה עליה של 0.3%, מ- 61.5% (תשע"ג ) ל- 61.8% (תשע"ד). 

"אני אוהב מאוד את בית הספר שלי מבחוץ ומבפנים", אומר בגאווה, ווסים אבורקון המתגורר בכפר עוספיא ועולה לכיתה י"ב בתיכון "אורט רונסון" בעוספיא. "בבית הספר שלי יש כ-430 תלמידים כאשר בכל כיתה לומדים בין 15 תלמידים ל-30 תלמידים. מלאק עזאם שאף היא עולה לכיתה י"ב באותו בית ספר מעידה על כך שבית הספר שלהם רחב מימדים: "יש לנו בית ספר ענק המכיל שש כיתות בכל שכבה - כיתה אקדמית, כיתת אלקטרוניה ומדעים, כיתת מדעים, כיתה הנדסאים ושתי כיתות תקשוב". אווה חלבי המתגוררת בדלית אל-כרמל מספרת כי גם בבית הספר שלה הנתונים דומים: "בבית הספר יש בערך 450 תלמידים ובכל כיתה לומדים בין 25 ל-32 תלמידים".

ממורשת דרוזית ועד עברית

לדברי השלושה, מערכת השעות שלהם מורכבת משישה ימים, מיום ראשון ועד שישי, ומכילה לרוב שש עד שמונה שעות מלבד יום שישי שלרוב קצר יותר. אולי חלקכם יופתעו לגלות, אך מערכת השעות של התלמידים במגזר הדרוזי מגוונת וכוללת את כל נושאי המדעים, אנגלית, מתמטיקה, ספורט, מורשת, עברית והיסטוריה. אך בנוסף לכל אלה, הם אף לומדים את מקצוע המורשת לדרוזים שאינו קיים במגזר היהודי ובמגזרים האחרים, וכן את השפה הערבית ברמה של ארבע או חמש יחידות כשבמגזר היהודי נלמד הבסיס של השפה ולא כל התלמידים בוחרים ללמוד אותה עד סוף התיכון.

למורים אכפת מעבר לציון

אבורקון מציין כי בניגוד לבתי ספר אחרים המורים והמנהלת מציבים את העניין בשלומם של התלמידים בראש בדר העדיפויות. "מצד אחד, למורים חשוב שנצליח בבחינות, אבל הם מעודדים טיולים, פעילויות והרצאות חינוכיות, ושומרים על קשר מצוין בינם לבינינו, וקשובים לכל בעיה שצצה". גם עזאם שותפה לאותה המחשבת ואומרת כי "הצוות של בית הספר תומך ועוזר, וגורם לנו להרגיש כמו משפחה אחת גדולה". אך נקודה מעניינת אחרת שהיא מוסיפה היא שעל אף שמדובר בבית ספר מעורב הכולל תלמידים דרוזים, מוסלמים ונוצרים כולם חברים זה של זו ולא מרגישים בהבדלים.

איך נראית המשמעת והלמידה בבית הספר שלכם?

אבורקון: "בית הספר מקפיד על שיעורי בית ועל בחינות באופן רציני ביותר, אבל עם השקעה בבית ותרגול בבית הספר מבינים שזה מה שמאפשר לנו להצליח. כמו בכל בית ספר, גם אצלנו אסור להפריע למורה במהלך השיעור או להתחצף ואסור לעשן. בסופו של דבר, כל החוקים האלה יוצרים סדר בבית הספר".

חלבי: "מקפידים מאוד על מטלות ומבחנים, וחשוב למורים שנהיה מרוכזים לאורך כל השיעור כדי שנבין את החומר הנלמד. המורים עושים למעננו הרבה כדי שנוכל להגיע לבגרויות עם בטחון ולקבל ציונים גבוהים".

יש בבית הספר שלכם תלמידים שאינם ניגשים לבחינות הבגרות?

עזאם: "כל התלמידים בבית ספר ניגשים לבגרות ואחוז ההצלחה הולך וגדל עם הזמן".

חלבי: "רוב התלמידים אם לא כולם ניגשים בשמחה לבחינות הבגרות בזכות התמיכה והעידוד מצד המורים שלנו".

הייתם בהלם מההיקף הגדול של החומר שבחינות הבגרות הביאו עמן?

חלבי: "לפני שנכנסתי לכיתה י"א תמיד חששתפי מתקופת הבגרויות, מהעומס ומכות החומר הנלמד, אבל כשהתקופה הזאת הגיעה הבנתי שזה לא כל כך קשה ובסופו של דבר התגברתי על הקושי והצלחתי לעבור את זה בכיף ובהצלחה".

אבורקון: "בהתחלה היה קצת קשה להתרגל לחומר הרציני ולכמות הגדולה, אבל המורים עזרו לנו להתמודד עם זה והבנו שאפשרי להצליח כל עוד נשקיע, נתמיד ונלמד".

"לא נשאלים על כל החומר"

למרות שיש תלמידים אחרים החושבים כי הרפורמה בעייתית ורק מוסיפה עומס על גב התלמידים, אבורקון ועזאם מסכימים פה אחד כי ההערכה החלופית במסגרת ה-30% ברפורמה מסייעת לתלמידים. "הרפורמה החדשה  עזרה לי מאוד להתמודד עם הקושי שיש בכיתה י"א", משתפת עזאם. ההערכה החלופית אפשרה לי לקבל ציונים גבוהים שיוכלו להקפיץ את ציון הבגרות שלי גם אם פחות הצלחתי בבחינה". גם אבורקון חושב כך, אך הוא אף מעלה נקודה מעט בעייתית המשתקפת מזווית עייניו: "אנחנו לומדים את כל החומר שצריך לבגרות, אבל לא נשאלים תמיד על כל החומר מה שגורם לנו לפעמים לתחושת בלבול ותסכול על כך שלמדנו כמות כל כך גדולה".

נותנים חמש

בדומה לבתי הספר במגזר היהודי גם במגזר הדרוזי מעודדים את התלמידים לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות בעקבות המיזם שיזם שר החינוך, נפתלי בנט - "לתת חמש". "בית הספר מעודד אותנו ללמוד את כל המקצועות ומדגיש שאין מקצוע שהוא לא חשוב, אבל הוא שם דגש על עניין חמש היחידות וגורם גם לי באופן אישי להשקיע וללמוד מתמטיקה ברמה הזאת", אומרת חלבי. אוברקון מצטרף לדבריה וטוען כי "בית הספר מעודד אותם ללמוד מתמטיקה ברמה של חמש יחידות וגורם לתלמידים להבין שיש להם את היכולת לגשת גם לבחינה הקשה הזאת, ומעודד אותם לשאוף לטוב ביותר".

לא רק לימודים

אם תקשיבו לאבורקון, חלבי ועזאם תבינו שהשלושה אומנם תלמידים שקדנים, אך אין הם מוכנים להתפשר על הפן החברתי ולוקחים חלק במסגרות שונות הן בבית הספר והן מחוצה לו. "אני נמצא בתוכנית 'שגרירים צעירים' כבר בשנה השנייה, כבר שנתיים בפרויקט 'גשרים לשלום' ובשנה שעברה גם השתתפתי במסע לפולין. אני משחק כדורגל כבר עשר שנים, חלק מנבחרת בית הספר, אוהבת מוזיקה, מנגן בגיטרה וגם כותב שירים", אומר אבורקון, שעל אף שהוא לומד במגמת מדעים ואלקטרוניקה לא מזניח את החיים החברתיים ואת התחביבים שלו. 

 אולם נראה כי עידוד הפן החברתי הוא חלק בלתי נפרד מן המגזר הדרוזי, שכן אף עזאם מציינת כי בכל יום שישי היא לוקחת חלק בפרויקט 'גשרים לשלום' וזאת לצד מילוי תפקיד פעיל במועצת התלמידים בבית הספר, יציאה למסע לפולין ותרומה לאחר על ידי מילוי פרויקטים שונים. "בית הספר שלנו תומך בעזרה לקהילה. גל המורים מאמינים בדו קיום ומנסים להטמיע את ערך קבלת הערך באמצעות פרויקטים שונים שבית הספר שותף להם", היא מספרת.

 אתם מרגישים שהפרויקטים השונים הצליחו לשנות את התפיסה שלכם?

אבורקון: ללא ספק, המפגשים עם בני נוער מהמגזר היהודי והערבי גורמים לנו לשאוף לשלום, לדבר על דו קיום ולהבין ששיח ופרויקטים משותפים תורמים לכולנו".

חלבי: "הפרויקטים האלה עזרו לי להבין שאני בעד דו קיום ושוויון בני האדם. אני מאמינה ששלווה בלי אכזריות, טרור וגזענות היא הדרך הנכונה לכולנו".

לא אחת נשמעות טענות על קיפוח בנושא התקציב בקרב המגזרים הקטנים. אתם מרגישים זאת על בשריכם?

אבורקון: "אני דווקא מאמין שבית הספר שלנו מקבל תמיכה רבה ותקציב. הוא בהחלט תומך בנו ועושה את כל מה שאפשר בכדי לקדם אותנו לפסגה".

חלבי: "יכול להיות שיש מעט מחסור מבחינת התקציב, אבל זה משהו שהתלמידים פחות מרגישים. בית הספר מספק לנו שגרת לימודים טובה ומשתדל לגרום לנו להרגיש כמה שיותר בנוח".

אם היה לכם את הכוח לשנות - מה הייתם משנים בבית הספר שלכם?

עזאם: "אם הייתה לי את האפשרות לשנות משהו הייתי מוסיפה למערכת שיעורי מוזיקה, כי בעיניי זו תרופת הנפש שיכולה להרגיע את התלמידים באמצע יום לימודים עמוס ולגרום להם להיות מרוכזים יותר בשאר השיעורים".

אבורקון: "הייתי מוסיף עוד פעילויות בנושא דו קיום ומרחיב אותן לכלל התלמידים", הוא אומר מבלי לחשוב פעמיים. "אני חושב שיש חשיבות רבה לפעילויות כאלה במיוחד במציאות המורכבת שיש לנו היום. הן הפתרון הצודק לכל המחלוקות הקיימים".

אתם מרגישים שבית הספר שלכם מכין אתכם לחיים האמיתיים?

חלבי: "למרות שבית הספר לא מושלם, הוא אכן מכין אותנו לחיים האמיתיים. השיתוף הפעולה בינינו, התלמידים לבין המורים מיוחד. אני מרגישה שהם נותנים לנו הרבה כלים שלא רק קשורים ללימודים. הם מעודדים אותנו להיות מנהיגים בחברה שלנו, מדגישים את היותנו שווים, מחנכים אותנו לקבל את האחר, להיות אחראיים, אכפתיים ולעזור זה לזו".

עזאם: "אני חושבת שבית הספר מצליח לעמוד במשימה הזאת. הוא קודם כל מחנך אותנו להיות בני אדם טובים יותר, בעלי ערכים ורק אחר-כך מסתכל על הציונים ומעודד אותנו לגשת לבחינות הבגרות. בסופו של דבר, הערכים האלה ימשיכו ללוות אותנו גם בהמשך".

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד מספר שנים?

אבורקון: "אני שואף לשרת בצבא ביחידת מג"ב ואחרי זה ללמוד אנגלית ברמה אקדמית במטרה להשתמש בזה עתיד. בית הספר מעודד את הבנים להתגייס ולחוות את חווית הצבא".

עזאם: "בניגוד לבנים, בנות במגזר הדרוזי לא מתגייסות צבא. אני מתכננת להמשיך את הלימודים שלי בטכניון בלמידת הנדסת חשמל".

חלבי: "לא החלטתי מה בדיוק אלמד, אבל אני יודעת שאלמד בטכניון. אני עדיין מתלבטת בין מקצוע בתחום הכימיה לבין פיזיקה".