בזמן שחבריהם לספסל הלימודים למדו לבגרויות והתהוללו במסיבות, בער בהם הדחף לשעוט קדימה, התעצם הרצון שלהם לעצב את החברה שהם רוצים לראות סביבם וגברה יכולתם הבלתי רגילה לנצח את הפחדים שלהם. לרגל השנה החדשה, פרוגי בחר את חמשת בני הנוער המבטיחים של שנת תשע"ז, אשר מספקים לנו תקווה לעתיד מוצלח יותר ומוכיחים שניתן להטביע חותם כבר בגיל צעיר.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• רוני שינקמן בראיון וואטסאפ: "הבנתי שאני לא לבד"
• לא רק ביהדות: כך חוגגים את ראש השנה בדתות האחרות
• בדקו: איזה טיפוס אתם בשולחן החג?    

מנהיג נולד - חנן יזדי 

הדרך שעבר חנן יזדי (18) מחיפה מצליחה לעורר השראה בכל מי ששומע עליה. לפני כחמש שנים, הוא שמע על הכוח שיש לגלגל המועצות והבין שהוא רוצה להשפיע, ולהיות חלק מהעשייה הזאת. מאז, הוא הספיק להיבחר למועצת התלמידים הבית ספרית, משם המשיך לעירונית ולמחוזית כשלבסוף, בסיום כיתה י״א, הוא בחר לקחת לידיו את המושכות ולעמוד בראש בני הנוער בישראל עם הבחירה לתפקיד יו״ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, שאותו מילא במהלך השנה האחרונה. ״זה לא היה מובן מאליו למלא תפקיד כזה. זה ממלא בגאווה ונותן לך הזדמנות לעשות הרבה למען הנוער ולהשפיע״.

יזדי ניצל את הכוח העצום שלו במהלך השנה האחרונה כדי להשמיע ולהשפיע. הוא חיזק את ההשפעה של המועצה בנושא החינוך, פעל להחזרת הפעילויות הבית ספריות ואף התעסק בנושא השיח הפוליטי הכיתות. אך מלבד זאת, הוא לא שכח להוביל מעורבות גם בסוגיות שאינן נוגעות ישירות לבני הנוער. ״נאבקנו למען שכר המורים מתוך אמונה שלבני הנוער צריך להיות אכפת מהמורים שנמצאים איתם בכיתות והובלנו מאבק שגרם לריקון מיכל האמוניה״, הוא אומר בגאווה. 

לטענתו, התמיכה מהחברים ומהמשפחה גרמה לו שלא לחוש במכשולים שעמדו בדרכו במהלך השנה העמוסה. ״פחות היו מכשולים. התמיכה מהמשפחה ומהחברים גרמה לי לגבור על הקשיים שהיו״. יחד עם זאת, הוא מציין כי מילוי התפקיד גרם לו לוותר רבות על הפן האישי שלו, ועל הזמן עם החברים והמשפחה. ״כשאתה בתוך תפקיד כזה יש הרבה נסיעות לכל הארץ. לא יצא לי להיות הרבה עם החברים והמשפחה, ולפעמים הייתי צריך להישאר ער עד שעות מאוחרות, או לשבת ברכבת ולפתוח חומר לימוד כדי ללמוד למבחן שמתקיים למחרת. אבל הרווחתי הרבה דברים, אז אני לא מתחרט על זה. זו הייתה שנה חד פעמית״. 

עם העשייה שלו בגלגל המועצות הוא אומנם סיים, אך כאופייני לו, יזדי בחר לצאת באוגוסט לשנה של שליחות במסגרת הסוכנות היהודית בעיר ווסטר שבמסצ׳וסטס על מנת לתרום לאחר גם מחוץ לישראל. לכבוד השנה החדשה, יזדי מאחל לעצמו: ״להמשיך לעשות דברים משמעותיים למען המדינה ולהיות עם התשוקה שמניעה אותי לפעול ולעשות בשביל האחרים״.

המתעמלת הצעירה שהביאה כבוד לישראל - לינוי אשרם 

לינוי אשרם מראשון לציון רק בת 18 וכבר סומנה כמתעמלת המבטיחה לאולימפיאדת טוקיו 2020, וכתקווה הגדולה של הוועד האולימפי כשהיא נחשבת למתעמלת הישראלית הכי טובה שהייתה אי פעם. על אף שאשרם החלה להתאמן בהתעמלות אומנותית כבר כשמלאו לה שבע ולהשתתף בתחרויות בינלאומיות מאז שהייתה בת 12, היא מאמינה כי היא שונה מלינוי של פעם. ״הגעתי לרמה גבוהה יותר לאחר שעבדתי קשה יותר. אני משתתפת עכשיו בהרבה יותר תחרויות ממה שהשתתפתי בעבר. עם עבודה קשה משתפרים ורואים תוצאות טובות יותר״. 

היום, כבר עומד לזכותה ההישג הגדול ביותר של מתעמלת ישראלית מאז ומעולם, שהעניק לה את התואר המתעמלת הישראלית הראשונה בהיסטוריה שזכתה במדליה בקרב רב באליפות העולם, והישראלית השנייה, שזכתה במדליה באליפות העולם. ״זה היה מרגש לעמוד על הפודיום באליפות העולם ולדעת שנתתי את כל כולי. זה מוכיח שכל העבודה הקשה שלי משתלמת וששווה להמשיך ולעבוד קשה כדי להצליח גם בהמשך״, היא מספרת לפרוגי בגאווה.

אם חשבתם שאשרם קטפה את ההישגים המרשימים הנזקפים לזכותה בקלות, ההפך הינו הנכון. היא הגיעה לשם לאחר שלנגד כל הסיכויים, היא הצליחה לגבור על הכאב שעטף אותה לאחר הפציעה הקשה והקרע במיניסקוס. ״כשזה קרה הייתי אופטימית מאוד. אף פעם לא נכנסתי לפציעה הזאת עמוק ואמרתי לעצמי שזה נגמר. אמרתי לעצמי שאני יכולה, שאני אצליח ושאני חזקה מאוד הן פיזית והן נפשית, וזה עבד״. 

אשרם אומנם זכתה להצלחה רבה המלווה באין ספור שבחים, אך היא משתדלת שלא להיות עם האף למעלה ומנסה לחזור אל הקרקע. ״אני משתדלת לא להגיד לעצמי שאני עכשיו מקום שלישי בעולם ושעשיתי את מה שאף אחת אחרת לא עשתה. להפך, אני משתדלת לחזור אל הקרקע״. היעד הבא שלה הוא לא אחר מאולימפיאדת טוקיו 2020, אשר אליה היא שואפת להגיע ולבצע את התרגילים הכי טובים שביכולתה. בקרוב, היא תתגייס לצבא בתור ספורטאית מצטיינת ועד שתזכה להגיע לטוקיו, היא ממשיכה לפעול על פי המוטו שלה בחיים - ״לעבוד קשה על מנת להצליח״ ומאחלת לכם: ״להצליח בהכל ובכל מה שחשוב לכם. שתהא שנה טובה כמו השנה הזאת ואפילו יותר״. 

 ראשונה בהצלת חיים - פארן רז

כשפארן רז (18) המתגוררת במשק ניר עציון הייתה ילדה צעירה, היכולת להציל חיים של בן אדם נראתה עבורה ככוח על. ״רציתי את כוח העל הזה וכשסיפרו לנו על הקורס מד"א בבית הספר ישר קפצתי על ההזדמנות״. באחד מן הימים של רז בתור מתנדבת נוער במד״א, היא הגיעה לתאונת דרכים קשה של בעל ואישה, שבה הבעל נפצע קל ואשתו נפצע קשה, וכאשר הבעל ניסה להזיז את אשתו נפגע עמוד השגרה שלה באופן חמור. ״לצערי, יצא לי להגיע להרבה תאונות דרכים, אבל התאונה הזאת זעזעה אותי במיוחד. ראיתי את התמימות הזו של האזרחים במדינה, הרצון לעזור - אבל מנגד את חוסר הידע בנושא שגורם לפגיעות חמורות. בנקודה הזו הבנתי שמשהו חייב להשתנות״.

רז לא הסתפקה באשר ראתה במו עיניה ואף ערכה מחקר בנושא הצלת חיים בתאונת דרכים, שבו גילתה נתון שבו זמנית זעזע אותה וסיפק לה תקווה. ״עד להגעת האמבולנס לזירה מרגע התרחשות תאונת הדרכים חולפות שמונה דקות. אלו הן הדקות הכי קריטיות בחיי הנפגעים, שמבדילות בין פציעה קשה ובין חיים למוות. גיליתי שלרוב נהגי ישראל אין ידע וכלים להעניק עזרה ראשונה בתאונות דרכים, ולו היה להם ידע והם היו מעניקים עזרה בשמונה דקות הזהב בתאונות הדרכים, וחיי נפגעים רבים היו ניצלים״, היא מציינת בטון מאכזב.

לאחר שכבר היה לה רעיון בראש ואספקה של נחישות, רז החליטה להגשים את החלום שלה וליצור את ערכת הזהב - ערכה קטנה שהיא שואפת לספק לכל רכב בישראל. ״הערכה מכילה שישה מוצרים פשוטים וקלים לשימוש, שישמשו אותנו, נהגי ישראל כדי להציל חיים בשמונה דקות הזהב בתאונות הדרכים״. 

את ימים אלו, רז מעבירה בשנת שירות של הסוכנות היהודית בטורנטו, תוך שהיא סופגת ידע על היהדות והחיים בקנדה. אולם, היא לא שוכחת את ערכת הזהב ואת השאיפה הכי גדולה שלה - לקדם את החקיקה בנושא, שתוביל לכך שלכל אדם בישראל יהיה את הידע ואת האמצעים המתאימים כדי להציל חיים. מה באשר לשינוי שהיא הייתה מחוללת במדינה לו היה לה את הכוח? היא מאמינה באמת ובתמים כי יש לה את הכוח הדרוש כדי לשנות את תרבות הנהיגה בישראל, את כל נושא הבטיחות ובדרכים, וכן את היחס לניצולי השואה ולאביונים. 

דורשת שוויון בנשף - ענבר תשובה פרנקל

״כשהנציגה הכיתתית בוועדה שאחראית על הנשף שלחה בקבוצת הוואטסאפ שמחיר הכניסה לנשף עומד על 320, כתבתי שזה מחיר מוגזם וילד אחר כתב שזה לא משנה שאנחנו מתלוננים בקבוצה. זה גרם לי לקום ולשנות באמת״, מספרת ענבר תשובה פרנקל (18) מהרצליה.

לדבריה, הנשף מסמל את סיום דרכנו במערכת החינוך, שאמורה לשלוח אותנו לחיינו הבוגרים כאנשים ערכיים ואכפתיים, ועל כן אין סיבה שעלויות הנשף יהיה כה מופרכות. ״זה לא צריך להיות אירוע שיש כאלו שיבחרו שלא להגיע אליו משיקולים כלכליים וכשתג המחיר כה גבוה זה בלתי נמנע״.

תוך זמן קצר פרנקל החלה לקבל תגובות תומכות הן מצד אנשים שהיא מכירה והן מצד אנשים שהיא אינה מכירה, אשר עזרו לה להרגיש שהיא נמצאת על המסלול הנכון. תוהים מה באשר לתגובות הפחות האהודות? בבוא העת, היא למדה להשאיר אותן מאחוריה ולהמשיך לדבוק בעקרונות שלה. ״יש אנשים שאוהבים אותי כמו שאני ואלו האנשים שמשנים לי, כך שגם כשהיו תגובות שליליות מתלמידים מהשכבה היה לי את המעגל התומך שלי והייתה לי ההבנה שמה שאני עושה הוא נכון, גם אם לא כולם מסכימים איתו״. 

בזכות הקמפיין שיזמה, היא הוזמנה לדיון בנושא בוועדה לזכויות הילד בכנסת, לקחה חלק בטד ובכנסים נוספים, אך ההצלחה הכי גדולה שלה בשטח מבחינתה הוא ״תו המפיק החברתי״ בשיתוף עם מועצת תלמידים והנוער הארצית - מאגר של מפיקים המציעים נשפים במחיר שלא יעבור את הסכום העומד על 200 שקלים לילד, שיעלה בקרוב לאוויר ויאפשר לבוגרי התיכון לארגן נשף במחיר הוגן.

מחבר בין התרבויות - ראשד פתחי 

את הכתבה מעוררת ההשראה סוגר ראשד פתחי, מוסלמי בדואי בן 18 מטובא זנגריה שבצפון, אשר היה בעבר נציג ארצי במועצת התלמידים והנוער הארצית. גולת הכותרת של פתחי היא פרויקט ״תכירו אותי״, שיזם בשיתוף פעולה עם פורום דב לאטמן ומועצת התלמידים והנוער הארצית, לאחר שהבין שהחברה שנשקפת לנגד עיניו היא לא החברה אשר הוא רוצה לראות. ״ראיתי הרבה מקרים של גזענות שמלווים בפחד מהאחר, שנאה ואלימות. הבנתי שאי אפשר לחיות יחד אם אנחנו לא מכירים זה את זה ושאין דרך טובה יותר להכיר את האחר מאשר פגישה וחוויה אישית״, מסביר פתחי לפרוגי. 

החלום הכי גדול שלו הוא לראות חברה, שבה עומדת במרכז יונה לבנה העטופה בעלי זית כתחליף לשנאה, לעוינות ולפחד. כדי להגשים את המשאלה שלו, הוא החל לחבר בין התרבויות והפך את הרעיון שלו למציאות. ״אנחנו כבר נמצאים ב-30 רשויות ברחבי הארץ ומשתפים פעולה עם למעלה מ-800 בני נוער״. אך אין הוא מסתפק בכך וכבר חושב על היעד הבא שלו - להגיע ל-100 רשויות וללא פחות מ-3000 בני נוער המפוזרים בארץ. 

פתחי יודע היטב כי הדרך להגשמת המטרה אינה פשוטה ועוד ארוכה, אך הוא מוכן להשקיע בכך את כל המאמצים הדרושים ומלא במוטיבציה לעשייה. ״אני מיזוג של כולם - אני שייך לדת היהודית והנוצרית, וגם מוסלמי. לפעמים אנשים אומרים שזה טוב להיות מיזוג של כולם, אבל זה לא תמיד כך. כל קבוצה רוצה שתהיה שייך אליה בלבד ובגלל זה חשוב לי מאוד לחבר בין התרבויות השונות״, הוא משתף. אם תשאלו אותו על השם של הפרויקט, תבינו כי הוא אינו נבחר במקרה. המטרה שעומדת מאחורי השם הזה היא למנוע מאנשים לקדם סטיגמות מבלי שהם מכירים את הדת ואת החברה האחרת. הוא שואף לקרוא להם להכיר אותה ולהיחשף גם לצדדים אחרים בחברה הישראלית אף אם הם פחות מוכרים לנו.

בזמן שהפרויקט ממשיך לפעול, פתחי לא מסתפק בכך וממשיך לחשוב על אהבה ועל שלום עולמי, שאותם הוא מגדיר כחלום הכי גדול שלו. הוא עושה ככל שביכולתו על מנת לקדם את הדיבור דרך הלב ולא דרך המוח, ומאחל לכולכם ״שנה של אהבה ושלום, ושל חיים מלאים בדבש בארץ זבת חלב ודבש״.