ציפורה כהן ונהוראי צמח מגיעים לבתי החולים על מנת להעלות חיוך על הפנים של המטופלים במחלקות השונות, שילה דהן מתחבר לצדדים האחרים של החברה הישראלית והדס פנטה פועלת למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים במקום לאכול עוד ארוחת חג. האם הם מקבלים על כך תמורה? אם תשאלו אותם, הם ללא ספק יגידו לכם שהסיפוק שלהם הוא התמורה הכי גדולה שהם יכלו לבקש. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• מהים ועד לג'ונגל: המקומות שבהם היינו רוצים לבנות סוכה
• נושם ספורט: הנער שמשלב בין שלושה ענפים שונים
• על לא דוור: הכירו את העובד הכי חמוד שתפגשו בדואר
  

 מפזרים שמחה בבתי החולים

ציפורה כהן (17) מנתיבות הלומדת בכיתה י"ב ונהוראי צמח (19) מבית שמש בחרו להקדיש את חופשת סוכות כדי לשמח את החולים במסגרת ארגון "מהפכה של שמחה", שבו נקבצים בני נוער וצעירים מכל רחבי הארץ, אשר יכלו להעביר את זמנם בבילויים עם חברים ובמנוחה, והבינו כי חשוב להם לתרום לחברה. "יכולתי לצאת לבר, לטיול, או לכל בילוי אחר, אבל החלטתי לוותר על זה ולתת קצת לנשמה. כשנכנסו לחדר במחלקה האונקולוגית, שכבה שם אישה ברגעיה האחרוניה. כל בני המשפחה עמדו סביבה יחד איתנו, ניגנו ושרנו לה, והצלחנו לרגש אותה עד דמעות", מספר צמח לפרוגי. 

למה בחרתם להעביר כך את החופשה?

כהן: "זה בשבילי חשוב ומספק לשמח אנשים שנמצאים בבתי החולים כדי שלא תהיה להם כל הזמן את אותה השגרה של רופאים, בדיקות ושינה, אלא גם משהו שישבור את כל זה. אני שמחה שיש לי את היכולת לשפר להם את מצב הרוח ונהנית לעשות את זה".

צמח: "לתת מהלב זה בנשמה שלי. יכולתי לצאת למועדון או לטיול והייתי נהנה לערב אחד, אבל מההתנדבות הזאת אני יוצא עם תחושת סיפוק של שבוע. זה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש".

איך הגיבו המשפחה והחברים?

כהן: "הם שמחו שאני הולכת לעשות את זה. הם חושבים שזה חשוב ושטוב שיש בני נוער שנותנים מעצמם". 

צמח: "המשפחה והחברים אהבו את זה, וחלקם אפילו החליטו להצטרף".

מאמין בחיבור ובאחדות

עבור שילה דהן (18) מבית שמש הלומד בכיתה י"ב להתנתק מהסמארטפון זו משימה בלתי פשוטה, אך השנה, הוא בחר להעביר את סוכות בדרך אחרת, שגרמה לו לעמוד בכך ללא בעיות מיותרות. "את חול המועד העברתי בהשתתפות מלאה בצעדת 'מתחברים לירושלים', שיצאה השנה בפעם החמישית. בצעדה מטיילים אלפי אנשים שונים לחלוטין - חיילים, חרדים, תלמידים, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים כשהמשותף לכולם הוא האמונה בחיבור ובאחדות ישראל. לצעדה דרגות קושי שונות בכדי שתתאים גם למשפחות, בעלי מוגבלויות פיזיות שונות ולמיטיבי לכת. המטרה היא שכולנו נוכל להתחבר".

חש בסיפוק על הבחירה להשתתף בצעדה?

"בוודאי", הוא עונה מבלי לחשוב פעמיים. "אחד הרגעים שבהם הבנתי שמבחינתי זה היה האירוע המתאים ביותר בסוכות, היה כאשר הסתובבנו בין סוכות פעילות שנפרשו לאורך המסלול והחל לרדת גשם. גשם, מבאס קצת, אבל מהר מאוד המוני אנשים התקבצו בתוך סוכות שונות ודיברו. הכרנו זה את זה, שמענו את האחר והכל בסוכות".

אם הייתה לך את האפשרות היית בוחר לעבור שוב את הצעדה?

"כן, אומנם עברתי את הצעדה הזאת כבר בפעם השנייה, אבל בכל פעם כשאני עובר אותה אני זוכה ללמוד על עצמי יותר ויוצא ממנה עם מסרים לחיים".

למען הילדים בעלי הצרכים המיוחדים

הדס פנטה (17.5) הלומדת אף היא בכיתה י"ב ומתגוררת בלוד, העבירה חלק נכבד מן החופשה שלה במחנה של עמותת "כנפי רוח", אשר פועלת למען ילדים עם צרכים מיוחדים. "המחנה היה ההזדמנות שלי להכיר יותר את החניכה שלי. עברתי איתה חוויה משמעותית וחדשה. השתנתי ובעיקר נהניתי. המחנה הוא נקודת השיא בחונכות האישית שלי. אני מרגישה סיפוק ענק. הוא מילא אותי בהרבה דברים טובים. למדתי הרבה על עצמי, על החניכה שלי ובכלל על כל התחום של הצרכים המיוחדים. זו חוויה משמעותית וחד פעמית".

לא התבאסת על כך שהפסדת זמן מנוחה ובילוי עם החברים?

"ההתנדבות הזאת חשובה לי מאוד ולכן החלטתי שאני לוקחת את זה על עצמי למרות שזה בא על חשבון הזמן והחופשה שלי. אני שמחה שבחרתי לצאת למחנה, הרגשתי שהוא שווה כל רגע ורגע מהחופש".

מה את מאחלת לבני הנוער בישראל לכבוד סוכות?

"אני מאחלת לנוער בישראל להמשיך לעשות, לשנות, לתרום לחברה, להתנדב, לנצל את החופשה כמה שיותר ובעיקר ליהנות".