לפני 22 שנים, במוצאי שבת י"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995, בסיומה של עצרת התמיכה, נרצח ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין על ידי מתנקש יהודי. הרצח היכה בתדהמה את החברה הישראלית, וכן הזיכרונות ממנו ממשיכים להדהד עד היום בקרב החברה הישראלית. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• גם בנות יכולות: הכדורגלנית הצעירה שהתאהבה בענף
• לא מחייכים? ההרגלים המוזרים מסביב לעולם
• בדקו: איזה אח במשפחה מתאים לכם להיות?

על אף שבני הנוער טרם הגיחו לאוויר העולם במאורע זה, רבים מחניכי הנוער העובד והלומד, חברי תנועת דרור ישראל ואחרים בוחרים לציין את יום השנה לרצח בכל הארץ בשלל אירועים הפתוחים לציבור. הם מדברים על מה שבוער בדמוקרטיה הישראלית, פוגשים מקרוב את התחנות החשובות בחייו של רבין ומחיים מחדש את המקומות, אשר בהם נפגעה במיוחד הדמוקרטיה הישראלית.

מציפים את מה שבוער 

בערב מוזיקה וספוקנוורד, שנערך ביום ראשון במרכז הנוער רות בחיפה, דיברו בני הנוער מהעיר על אשר בוער בדמוקרטיה הישראלית וקיימו מעגלי שיח על קיום משותף של יהודים וערבים. "הערב עסק בחשיבות הדמוקרטיה, בשבוע בו אנו מציינים 22 שנים לרצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל. בין השירים, קיימנו דיונים אודות הצורך בהידברות והמניעה מאלימות מכל סוג, וכיצד עלינו, כבני הנוער ומנהיגי העתיד, לקיים את מורשתו של רבין", מספר אור ל. גורן (17), יו"ר נוער מפלגת העבודה בחיפה. גם עינב בר (18) מראשון לציון, קומונרית בסניף מערב חיפה חולקת את אותה המטרה. "הערב נתן לנו מקום להתבטא ולגרום לאחרים לחשוב, להביע את דעתם ולבוא במגע עם אנשים בעלי דעות השונות משלי".

אור, למה היה לך חשוב לקחת חלק בערב הספוקנוער?

"מדובר בנושא הקרוב ללבי. הרצח אירע שנים לפני שנולדנו, בני הנוער. יש חשיבות עצומה לכך שנדון בהשלכות מעשה שכזה, ושלעולם לא נשכח לאן הסתה חסרת גבולות יכולה להוביל. מורשת רבין בעיניי רלוונטית היום מתמיד - השילוב בין שמירה בלתי מתפשרת על ביטחון ישראל, וההבנה כי עלינו להגיע לשלום עם שכנינו, כי זהו האינטרס הישראלי מעל הכל".

עינב, בתור מנחה - הרגשת שהצלחתם לדבר על כל מה שבוער?

"לא הצלחנו לדבר על כל מה שבוער, רק על נושא אחד אפשר לדבר במשך שלוש שעות", היא מודה. "אבל זה היה חשוב למרות הזמן הקצוב שהיה לנו ולמרות שחשוב לפנות לקהל גדול יותר. אני בוודאות יכולה לעמוד מאחורי המילים שלי ולהגיד שזה היה חשוב לדבר על מחאת הנכים ועל המפגש יהודים וערבים בחברה הישראלית. גם אם לא כולם הספיקו להגיד את כל מה שהם חושבים, זה עורר בהם משהו שלרוב כבוי. זה מפתח הקשבה והתייחסות, מחשבה, קבלה, כבוד הדדי וזה שווה כל שנייה".

שומעים ומשמיעים

ביום ראשון האחרון אף נערך בגלריה העירונית בעפולה זו השנה החמישית ערב "ג'אומוקרטיה" מיוחד לבני הנוער המשלב מעגלי שיח לצד הופעות של להקות ממרכז הנוער. את הערב יזמו מדריכי הנוער העובד והלומד ודרור ישראל במסגרת אוהל "זכור" בעיר, בשיתוף עם עיריית עפולה ועם תנועות נוער נוספות. במסגרתו, ישבו למעלה מ-100 בני נוער מכל גווני החברה סביב שולחנות עגולים ודנו בסוגיות בוערות בחברה הישראלית, החל מניצול בני נוער בעבודה וכלה בהסתה ברשתות החברתיות. בין בני הנוער הרבים, שהשתתפו בערב, לקח חלק פעיל בר אמסלם (17) הלומד בכיתה י"ב בבית הספר "אלון בן גוריון" ופעיל כמש"צ בקן עפולה. "אני תמיד שמח לשמוע עוד דעות של בני נוער אחרים, לדעת מה הם חושבים ולהבין איך לדעתם אפשר לשנות את המציאות".

 הערב שילב בתוכו מעגלי שיח לצד הופעות של להקות ממרכז הנוער. אתה מאמין שמדובר בשילוב נכון?

"אני מאמין שהשילוב הזה הוא דבר נכון. ההופעות של הלהקות מעלות את המורל ומעניקות תחושת ביטחון לבני הנוער, שרוצים להביע את עמדתם".

עם אילו תחושות יצאת מהערב הזה?

"יצאתי ממנו עם תחושת סיפוק והנאה. דיברתי על הדברים שבאמת היה חשוב לפתוח אותם ולהעלות אותם על סדר היום".

מדליקים את הדמוקרטיה הישראלית מחדש

חניכי הנוער העובד והלומד, יהודים, ערבים ודרוזים, קיימו שלשום (שני) את מבצע "משואות ליצחק" ברחבי הארץ. המבצע נערך ב-22 מקומות כמספר השנים שעברו מהרצח ובמסגרתו הדליקו חניכי התנועה משואות במקומות, אשר בהם לא ניתן להרים יד על הדמוקרטיה. בין היתר, הודלקו משואות בחורפיש ומע'אר לזכרם של השוטרים האיל סלאוי וכמיל שנאן, שנרצחו על ידי אזרח ישראלי בפיגוע בשער שכם ביולי השנה, בכיכר רבין, במקום הרצח של שירה בנקי ז"ל, וכן בפאב "הסימטא" בתל אביב. 

לדברי ליאור דגן (17), קומונרית בחוות ההכשרה, מבצע "משואות ליצחק" החל כבר בשנה שלאחר הרצח. "ברגע שהדלקנו משואות במקומות בהם נפגעה הדמוקרטיה הישראלית, הרגשתי ששנת השירות היא מקום להשפיע ולשנות. הרגשתי שאני כקומונרית, יחד עם החברים שלי, יכולה לפעול למען החברה ולמען הדמוקרטיה שלנו ולא רק לעמוד מן הצד". דאווד עאמר (16) הלומד בכיתה י"א בכפר חורפיש רואה אף הוא חשיבות עצומה במבצע "משואות ליצחק". "חשוב שאנחנו כבני נוער ניתן לו ערך. אנחנו צריכים להילחם על הדמוקרטיה המייחדת את מדינתנו ולהילחם לשוויון מלא בין כל עם ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין", הוא אומר.

במבצע לקחו חלק יהודים, ערבים ודרוזים במשותף. איך השילוב השפיע עליכם?

דגן: "השילוב של יהודים, דרוזים וערבים במבצע מייצג בעיניי את החברה הישראלית שלנו. כך הרגשתי חלק ממשהו משמעותי יותר וגדול".

עאמר: "זה היה בשבילי חשוב ומעשיר להשתלב עם כל עם ישראל מכל הפלגים והעדות. הרגשתי שכולנו עם אחד ושהביטוי 'עם ישראל חי' מתבטא ביום הזה היטב. הבנתי מהי מדינה רב תרבותית".

במה שונה עבורכם יום הזיכרון ה-22 להירצחו של רבין לעומת ימי הזיכרון שעברתם בשנים עברו?

דגן: "יום הזכרון ה-22 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שונה עבורי, כי השנה בחרתי לעשות צעד משמעותי בחיים שלי ולצאת לשנת השירות. יצאתי לחוות ההכשרה מתוך רצון אמיתי ליצור שינוי, להצליח להשפיע ולחנך. אני מאמינה שכמות האנשים, שאני מגיעה אליה ומדברת איתם השנה גדולה פי כמה מהשנים הקודמות".

עאמר: "יום הזיכרון לרבין היה השנה משמעותי בשבילי ושונה מכל ימי הזיכרון שעברתי, כי עשיתי משהו חשוב למען עם ישראל. הרגשתי שבמדינת ישראל חסר אש של שלום ואחדות, והתעורר בי הכוח לשינוי והקריאה לשלום ולאחדות".