"רבתי עם ההורים שלי ושוקלת לעזוב את הבית"
לכולנו לעתים יש ויכוחים עם ההורים. אך מה קורה כאשר נדמה שהם מחליטים לפתוח נגדנו חזית ,לא מסכימים להתחשב ואף מתחילים להרים עלינו את הקול?
אנחנו באותו הבית כבר שנים עם אותם האנשים והמנהגים. איך אפשר שלא יהיו ויכוחים ודעות שונות? אבל למזלנו, לבסוף תמיד מוצאים את הדריך להשלים ולהתפשר, וזה לגמרי טבעי, כל עוד הריבים לא מחריפים וחוצים גבולות.
עוד בערוץ המגזים של פרוגי:
- טהרה והתחדשות: "חג הסיגד מאחד את הקהילה"
- מהקצה אל הקצה: האנשים ששינו את ההיסטוריה לטובה
- גם הם יכולים: הספורטאים הפראלימפיים שניצחו כל מכשול
"רבתי עם ההורים שלי ושוקלת לעזוב את הבית", כך כותבת הנערה בת ה-13, שפנתה לעזרת גולשי אתר askpeople. לטענתה, הכל התחיל מכך שהוריה הבחינה בירידה בציוניה וזעמו על כך. "זה מתחיל ממש להציק לי", היא מוסיפה ומספרת כי זה אף הגיע למצב של התפרקות מול חברותיה.
יש לציין כי מצב זה הוביל לתחושה של ניתוק הקשר מצד האם, הסב והסבתא. "אני כבר כמה ימים בוכה באופן משמעותי. כל מילה קטנה שלי רק מזיקה. אמרתי לה שאני רוצה ללכת קצת לסבתא והיא אמרה לי אם את הולכת, אז את הולכת ולא חוזרת. אני לא אמא שלך יותר".
אומנם מעטים הגולשים שבחרו להגיב לנוכח מצוקת הנערה, אך אלו שהגיבו עשו ככל שביכולתם על מנת לתמוך בה ולסייע לה. "דברי עם המחנכת. בקשי שהיא תתקשר לאמא ותספר עלייך רק דברים טובים, לפחות פעם בשבוע. זה יעזור לאמא שלך להירגע", כתב אחד הגולשים.
גולשת נוספת כתבה כי "אמא שלך מגזימה בתגובה שלה ואני לגמרי מבינה אותך. אני גם גדלתי בבית כזה, שהציונים והלימודים במקום הראשון וכל ציון שהיה מתחת ל-85 היה פיצוץ בבית. לאמא שלך חשוב שתצליחי, ברור, אבל היא בהחלט עושה לך נזק עם איך שהיא מתנהגת כלפייך. אולי תנסי לדבר איתה כשהיא רגועה ובמצב רוח טוב".
אנחנו כאן כדי להזכיר לכם לא לוותר על האמת שלכם. נסו לדבר בנועם ברגע הנכון ולהגיע להסכמה משותפת.
|