נולדתי לפני כמעט 15 שנים עם מחלת גיד אורתופדית, שמונעת ממני לעמוד ישר או ללכת בהצלחה. אני אמנם מתנייד בכיסא גלגלים, אבל מאז שאני זוכר את עצמי, אמא שלי לימדה אותי שאסור לי לאפשר למגבלות שלי להפוך לגבולות שלי.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• אמ;לק: המהלך האמיץ של אורי קוקיה
• באנו לעזרת חבר: החתולה שמחפשת מקלט
• לימודים כרגיל: בוטלה השביתה בתיכונים ביום ראשון
  

לאורך השנים, התמודדתי עם לא מעט אתגרים, אך תמיד למדתי מהם איך להצליח יותר. לשמחתי, גם כשקצת וויתרתי לעצמי היה מי שעודד אותי וחיזק אותי. את לימודיי בבית הספר היסודי העברתי בבית ספר "רגיל", כשרוב החברים שלי הולכים, רצים ולא נזקקים לעזרה. זה לא היה פשוט. בשלוש השנים האחרונות, אני לומד בבית ספר "תפן", בכפר וורדים בצפון, בחינוך המשולב. אני זוכה לקבל חיזוקים, תמיכה רגשית וטיפולית ועדיין ללמוד במסגרת חינוכית נורמטיבית. 

"זוכה לקבל חיזוקים" © צילום פרטי

מאז היותי קטן, אני אוהב מאוד לצייר וליצור. זה מרגיע אותי ואף יש לי לא מעט כישרון. בשנתיים האחרונות, אני מקבל המון כלים ותמיכה במסגרת בית הספר. בשנה שעברה, הצלחתי ליזום תערוכה של הציורים שלי וזה גרם לי לחוש גאווה גדולה.

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות בחברה, בישרו לי שאחד מהציורים שלי נבחר להשתתף בתערוכה של איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים), אשר תוצג בכנסת החל מהיום (א') עד יום חמישי הקרוב (ה-7.12). זה הפך אותי למאושר מאוד. אני מתרגש לקראת הנסיעה לטקס ומצפה לכך. בתערוכה ששמה "הצבעים שבלב", יוצגו מבחר מציוריהם של תלמידי בתי הספר בהם איל"ן תומך ושל מטופלי איל"ן החברים במסגרות העמותה, מרכזי היום ומעונות המגורים שלה. כל זאת, במטרה לעורר מודעות לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה, תוך הבעת הוקרה מיוחדת לציירים המוכשרים.

את ציור החלקים, שאותו אציג בתערוכה, ציירתי לאחר שהקשבתי לשיר "Somebody that I used to know" של GOTYE . השיר הזה גרם לי לחשוב על בני האדם ועל כך שהם עשויים מחלקים, חלקים של מחשבות והתנהגות. ציירתי את עצמי כפי שאני רוצה שכולם יראו אותי. נער שעשוי מחלקים, אבל הוא בעצם שלם. כמו כולם. 

הציור של עידן המוצג בתערוכה © גלית כהן

מלבד הציור, אני טוב בדברים נוספים. אני אוהב מאוד לבשל, ולמרות שהמטבח שלנו לא לגמרי מונגש לצרכים שלי ואמא שלי חוששת לפעמים, מכיוון שהכיריים נמצאים ממש בגובה הישיבה שלי על כיסא הגלגלים, אני עדיין מצליח לשכנע אותה לפעמים לעזור ולבשל.

אז נכון, אני לא יכול ללכת ויש דברים שקשה לי לעשות כמו רוב הנערים בני גילי, אבל יש לא מעט דברים, שאני עושה הרבה יותר טוב מהרבה בני נוער בני גילי. אני יודע לבשל ולאפות, אני מצייר יפה ובכל שבוע, אני מגיע אל הבריכה העירונית המקורה, כדי לשחות. אני שוחה כבר יותר מחמש שנים ובמים, אני ממש כמו דולפין. גם אלו דברים שאני עושה טוב יותר מהרבה אנשים.