האם קורח זכאי או אשם? תחת השאלה הזו, ערכו תלמידות מדרשיית הרטמן לבנות מירושלים, משפט פומבי לקורח בגין הסתה והמרדה בהשתתפות משפטנים בכירי והשופט משפט אלקיים. במסגרת הפרויקט החינוכי, שנערך במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, התלמידים ניהלו את המשפט, כתבו את כתב התביעה, ההוכחות, וכן הציגו את הראיות והטיעונים, ואפילו זימנו את העדים כמקובל בהליך המשפטי. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• שביתה גם מחר: ארגון המורים ממשיך בעיצומים
• דרך שכולה גרפיטי: הרחובות הכי מגניבים בעולם
• התלמידים מתנגדים לעיצומים: "מוחים על הגב שלנו"
  

"ערכנו משפט מדומה לקורח, שהתבסס על המדרשים והכתובים. במשפט היו שופטים ועורכי דין, ואנחנו היינו כמו עדים ועורכי דין. כל דבר שאמרנו במשפט היה צריך להתבסס על המדרש או על התנ"ך", מספרת רות פרידמן הלומדת בכיתה י' בבית הספר הרטמן בנות בירושלים. יובל שטיינר הלומדת אף היא באותו בית הספר מציינת כי "בפרויקט העמדנו פנים שסיפור קורח מתרחש במערכת המשפט שלנו כיום. למדנו את הנושא לעומק ולאחר מכן, ערכנו לו משפט מדומה".

הרעיון העומד מאחורי הפרויקט

לדברי שטיינר, מטרת הפרויקט היא להתחבר לסיפורי התנ"ך באופן עכשווי. "הרעיון הוא להבין את החומר בצורה חיה, לנסות להתחבר לנושא ולהתייחס אליו כאילו הוא קרה היום. בגלל התרגום שאנחנו עושות לסיפור, אנחנו מצליחות להבין אותו טוב יותר". פרידמן מסכימה עם שטיינר ומוסיפה כי "כך הסיפור עובר בדרך חוויתית יותר ופחות משעממת".

מהו בכלל משפט קורח?

פרידמן: "המשפט של קורח עוסק בכך שהוא ועדתו ניסו להמריד את העם נגד משה. בסופו של דבר, האדמה בלעה את קורח. אנחנו העמדנו פנים שהסיפור לא קרה ושפטנו אותו. הכיתה השנייה הייתה ההגנה והיא ניסתה להגן עליו ועל מעשיו".

שטיינר: "המורכבות הייתה להגיד האם ההמרדה נחשבת חוקית או לא".

מה התהליך הזה דרש מכן?

פרידמן: "היינו צריכות לבסס את כל מה שאנחנו אומרות על דברים מהתנ"ך. התהליך הה דרש המון הכנה ומחקר, לא רק בקשר לטענות. היינו צריכות להתכונן ממש כמו עורכות דין אמיתיות. שתינו היינו מטעם התביעה".

שטיינר: "כתבנו כתבי אישום והיינו צריכות לקרוא גם חומר של ההגנה, לנסות להבין אילו דברים ישאלו את העדים שלנו וגם להכין את העדים למשפט".

יובל, באילו קשיים נתקלת במהלך התהליך?

"היה קצת מסובך להיכנס לתוך הראש המשפטי והיה גם קצת קשה במהלך המשפט כשלא ידענו מה העדים בכל צד הולכים להגיד, והיינו צריכות תוך כדי לחשוב על שאלות. מסובך פתאום להתחיל לחשוב כמו עורכת דין בכל המובנים".

רות, כיצד ההשתתפות בפרויקט השפיעה על אופן הלמידה שלך בתנ"ך?

"זה מלמד אותנו לא לקחת את כל מה שכתוב כמובן מאליו. תמיד לחקור, להתעניין ולשאול שאלות. כמו במשפט - היה ברור מה העונש, אבל כל התהליך העשיר את חווית הלמידה".

עד כמה אתן מאמינות שניתן לקשר את התנ"ך לסוגיות אקטואליות?

שטיינר: כמו שאנחנו קישרנו את הסיפור להפגנות, פגיעה וחופש הביטוי, אפשר בהחלט לקשר את רוב הסיפורים בתנ"ך לסוגיות עדכניות".

פרידמן: "אני מסכימה עם יובל. חופש הביטוי והמרדה באים לידי ביטוי גם היום וגם בתנ"ך".