אם תשאלו את יוסי לבנון, המלמד ביולוגיה מזה 20 שנה בקריית החינוך דרור ו-30 שנה במערכת החינוך בכלל, הוא לא יודע למה דווקא לו מגיע פרס טראמפ להוראה איכותית לשנת 2017. מזה שלוש שנים, שהוא מפרסם מדי בוקר קטע ביולוגי אחר. מחקרים, ניסויים ותאוריות חדשות המגיעות לכ-700 מורים לביולוגיה ברחבי הארץ בפלטפורמות השונות, וכן אף ברשתות החברתיות. אך למעשה, יוזמתו החלה מניסיון לעורר את תלמידיו בעידן המסכים, והפכה להצלחה מסחררת עם חדירתה ללבבות של מורים ותלמידים רבים מכל הארץ.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• התשמע קולי: כבדת השמיעה שתקועה בין שני העולמות
• השיר שלהם: בני הנוער מתחברים באמצעות המוזיקה
  
• אור גרוס: "אצילי לוותר על השיער שלך"

התחושות שלאחר הזכייה

"אני חש גאווה והערכה. במערכת החינוך לעתים אין מספיק מתן הערכה, למרות שלי אין תלונות באופן אישי. זה משמח מאוד ונותן חיזוק לאגו. ברמה המערכתית יותר, זו הפעם הראשונה שמורה לביולוגיה עושה את דרכו לרשימה המכובדת של זוכי הפרס, שהינם לרוב מורי פיזיקה, מתמטיקה וכימיה. היות ואני גם חבר הועדה המקצועית לביולוגיה, אני מרגיש שזו גאווה קבוצתית. בתור מורה למקצוע המורחב הגדול בישראל, אני מרגיש שנתנו קול לחומר לימוד, שנותן כלים לחיים ועוזר ביום יום", אומר לבנון.

לדבריו, תלמידיו היו חלק מהותי מהתהליך שהוא עבר בדרך לזכייה בפרס ומאמין כי הם זכו בו יחד עמו. "התלמידים, עבורי, זוכים בפרס איתי. מורים לא מושפעים רק מעצמם או מהחומר אותו הם מעבירים, אלא מהסביבה, מהתלמידים. בכל פעם כשנכנסים לכיתה, אתה נכנס להרפתקה ופוגש חבר'ה אינטליגנטיים".

כך נולד "בוקר ביולוגי"

כמורה שרואה חשיבות ברלוונטיות ובשמירה על מקומו ותפקידו, תוך הבנת השפה של בני הנוער, לבנון החליט להיכנס למקומם. "אפילו פתחתי סנאפצ'אט למרות שאני לא משתמש בו", הוא מגחך. אצלנו בקריית החינוך, התלמידים מגיעים בתחבורה ציבורית ולכן חשבתי איך אני יכול לנצל את הזמן של הנסיעה בו הם בין כה מול מסך הסמארטפון ולרתק אותם למקצוע הכי מרתק ומתחדש שיש. רמת החידושים בביולוגיה היא תמידית, בכל יום מחקרים ותגליות עולים לשטח. אי אפשר להכניס את המידע המדהים הזה לחומר הלימוד, כי הכל כל כך זריז. האנושות משתנה בקצב אדיר ולצערנו החומר הנלמד באופן הפורמלי לא. זו דרך נפלאה לחשוף את התלמידים לנושאים מעניינים, אז התחלתי לשלוח מאמרים מתומצתים לגודל של מסך בתוספת תמונה מעניינת לתלמידיי".

הקטעים המכונים "בוקר ביולוגי" במהרה כבשו את שאר המורים והתלמידים. "בשלב מסוים המורים האחרים לביולוגיה בבית הספר ביקשו שאעביר גם להם, על מנת שיוכלו לשלוח גם לתלמידים שלהם. התחלתי לשלוח לעוד מורים, ומהון להון זה הפך למשהו יומי. אנחנו נמצאים במצב בו בשבע בבוקר, אני מפיץ תמונה ובעקבותיה טקסט לכ-700 מורים, ומשם לבערך 10 אלף תלמידים יש מורים שמשתמשים בקטעים כמאגר מידע לעבודות, יש כאלו שמשלבים את הקטעים בשיעורים או כהקדמה לנושאי לימוד ויש כאלו שמשתמשים בקטעים כדוגמה, ומבקשים מתלמידים לכתוב קטעים משלהם. זה מרגש".

באיזה אופן הפרויקט משפיע על חייך?

"מפני שהמקצוע חדשני ומשתנה, זה טוב עבורי שאני קורא קטעים ומחקרים באופן יום יומי. אני מתעדכן תמיד וזה מוסיף לידע המקצועי שלי. אני מתחבר לתלמידים ולמורים באופן שונה, וזה משפיע לטובה על חיי ועל חייהם. צורת החשיבה שלי השתנתה. אם פעם הייתי קורא משהו מעניין, הייתי ממשיך הלאה. היום, אני מיד חושב על איך אני יכול לכתוב את זה באופן קצר יותר שיעניין את התלמידים, זה ישר מתגלגל למחשבה על בוקר ביולוגי חדש. אפילו צפייה בחדשות הפכה חיפוש מרתק אחר קטעים ביולוגיים שאוכל לפרסם".

מה מניע אותך לעשייה, בכל בוקר מחדש?

"ברור לגמרי שאם אתה מתייחס לעבודה שלך במקצוע כמו לפועל במפעל, אתה לא תגיע רחוק. יש גם הרבה כאלו שפורשים מסיבות שונות ומשונות. זה עולם קשה. אם אתה לא בא אליו מאמונה ואהבה אמתית, אי אפשר לשרוד. אני בא מהכיוונים האלו, אני אוהב להגיע לבית ספר, להיכנס לכיתה, לצאת להרפתקאות, לשוחח עם תלמידים, ולדבר על שאלות שאפילו לי את התשובות להן. כשאתה בא מנקודת ראייה כזו, זה כיף ומעשיר. המפגש של כל אדם בין יכולותיו לבין תשוקותיו זה המפגש החשוב ביותר, אמרו חכמים ממני, ואני מסכים. מצחיק שהכל התחיל מזה שלא ידעתי מה לעשות אחרי הצבא, אז הלכתי ללמוד הוראה, כי זה מה שבת זוגתי בזמנו עשתה".

יש דבר שעלול לגרום לך להפסיק לכתוב את הקטעים?

"הצטברה ממש מחויבות. כשאתה יודע שמה שאתה כותב מגיע לאלפי אנשים, אתה מרגיש מחויב אליהם. בכל פעם שאני לא שולח, בטוחים שאני חולה או שקרה משהו. כבר עדיף לשלוח קטעים בזמן מחלה, כי לענות לכל כך הרבה אנשים כשאני חולה הופך אותי לעוד יותר עייף. זה ממלא אותי ואת התשוקה שלי למקצוע. הפידבק שאני מקבל גם מעצים את זה. כשאמי נפטרה עצרתי את הכתיבה לזמן מה, אז תלמידים ומורים שונים התנדבו לכתוב במקומי. כך היה וכל כך התרגשתי".

כאיש חינוך בעל גישה ייחודית לעולם ההוראה, מה היית משנה בתפקודה של מערכת החינוך?

"אני חושב שרמת השינויים במערכות החינוך העולמיות ולא רק אצלנו היא כל כך משמעותית שהוראה קונבנציונלית כמו שנעשתה שנים רבות כבר לא רלוונטית, כי היא מנותקת ממה שקורה בעולם. המדע מתחדש בימינו ומשום מה לא לומדים דווקא על החדש. זה היופי בעולם האינטרנטי המקושר, לומדים יחד ברשתות השונות, כמקור מידע חדש. הכיתה צריכה להתחבר לעולם בחוץ, עם המידע הכי חדיש ועדכני. המטוטלת של הלמידה צריכה לנוע תמיד ולהשתנות ממורה שמעביר מידע בדרכים שונות לתלמידים שיודעים ללמוד באופן עצמאי, גם מחוץ לכותלי הכיתה. תלמיד צריך להיות יצירתי ולדעת איך עובדים עם אחרים ולפתור בעיות, אלו כלים שראוי שיועברו בשנות בית הספר. השינוי לא פשוט, אבל השטח האפור שבין הלמידה לתלמידים חייב לעבור הסבה. השינוי קורה, במקטעים קטנים, אך אני מאמין שהכל ישתנה לפני שנשים לב".