2,851,911 ילדים חיים בישראל – כך עולה מהשנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2017" של המועצה לשלום הילד שפורסם הבוקר (ג'). על פי הדו"ח, מאז 1970 מספר הילדים בישראל גדל ביותר מפי שניים, אך בעוד שבשנת 1970 אוכלוסיית הילדים היוותה 39% מכלל אוכלוסיית ישראל, בשנת 2016 שיעורם ירד ל-33%.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• השיר שלהם: בני הנוער מתחברים באמצעות המוזיקה
• אור גרוס: "אצילי לוותר על השיער שלך"
• התשמע קולי: כבדת השמיעה שתקועה בין שני העולמות

מספר הילדים הממוצע במשפחה עומד על 2.4. ב-2016 נרשמו בישראל 1,156,952 משפחות עם ילדים. 9% מכלל הילדים חיו במשפחות חד-הוריות, לעומת 7% בשנת 1995.

משפחה. אילוסטרציה © shutterstock

נערות וצעירות שמתחתנות עד גיל 19 מנו 7.5% מכלל הנישאים בישראל – שיעור גבוה מאוד בהשוואה לרוב המדינות המערביות. חלקם של ילדים עד גיל 17 באוכלוסיה הוא הגבוה ביותר בהשוואה למדינות המערב ועומד על 32.6%.

יותר מ-77% מהילדים בין גיל 7 ל-17 דיווחו שנפגעו מעלבון ברשת. 34% נתקלו שלא במתכוון בתוכן פורנוגרפי. יותר ממחצית מבני הנוער בגיל 17-13 שומרים בטלפון הנייד שלהם תמונות מביכות או אינטימיות.

77% אחוז נפגעו משיימינג © shutterstock

87% מהילדים בגיל 17-7 גולשים באינטרנט שעתיים ומעלה ביום. 90% מבני הנוער בגיל 17-13 פעילים בוואטסאפ, 75% בפייסבוק, 61% באינסטגרם וכמחצית מהנוער בסנאפצ'ט. 56% משתמשים באימוג'ים כמעט בכל הודעה.

מתוך 40 מדינות שנבדקו - ישראל נמצאת במקום השני במדד אחוז התלמידים הצופים בטלוויזיה ארבע שעות ביום או יותר ותלמידי ישראל נמצאים במקום אחד לפני האחרון במדד אחוז התלמידים שעסקו בפעילות גופנית. 18% מתלמידי כיתות א' ו-30% מתלמידי כיתה ז' סבלו ממשקל עודף ומהשמנה. 2% מתלמידי כיתות א' ו-4% מתלמידי כיתות ז' סובלים מתת משקל.

אחוז התלמידים הישראלים שאוכלים ירקות ופירות יותר מפעם אחת ביום הוא הגבוה מבין 40 המדינות שנבדקו.

6.7% מהתלמידים הישראלים בגיל 15 עישנו סמים לפחות פעם אחת בחייהם - לעומת 26.8% מהתלמידים מצרפת, וכ-20% משוויץ, אנגליה וספרד. 8.6% מהתלמידים בישראל בני 15-11 השתכרו לפחות פעם אחת בחייהם - האחוז הנמוך ביותר מבין 40 המדינות שנבדקו למעט מדינה אחת.

אילוסטרציה © fotolia

שיעורם של קטינים בעלי תיקים פליליים במשפחות שבהן ההורים אינם נשואים גבוה כמעט פי שלוש מאשר במשפחות של הורים נשואים - 23 לאלף לעומת 8.4 לאלף בהתאמה. לשני שלישים מהקטינים בגילאים 18-12 עם תיקים פליליים יש שני הורים ללא כל הרשעה.

גדילה בניסיונות התאבדות: 773 ילדים ובני נוער הגיעו בשנת 2016 לחדרי מיון לאחר ניסיון התאבדות. מתוכם 608 בנות שניסו להתאבד - כמעט פי 4 יותר ממספר הבנים. 40% מהקטינים שניסו להתאבד במהלך 2016 היו מתחת לגיל 14, ושיעור הקטינים עד גיל 14 מכלל הקטינים שניסו להתאבד גדל בעשור האחרון בכ-40%.

עלייה חדה בעבירות מין כלפי ילדים

מאז 2006 ועד 2016 גדל מספרם של התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים מ-14,513 ל-17,445. 57% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה נסגרו, כמו גם 81% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות כנגד ילדים מחוץ למשפחה.

מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים גדל מאז 2011 ועד ל-2016, מ-2,003 ל-2,514. 15% מכלל התיקים שנפתחו בשנת 2016 בגין עבירות מין כלפי קטינים היו בגין הטרדה מינית, לעומת 4% בשנת 2006 - להערכת מחברי הדו"ח הדבר קשור לעבירות ברשת.

אלימות. אילוסטרציה © shutterstock

בתחילת 2016 היו מוכרים לשירותי הרווחה 438,963 ילדים, המהווים כ-15% מכלל הילדים בישראל. מדובר על עלייה של 55% מאז שנת 2000. 72% מהילדים בסיכון נפגעו בידי אחראי מתוך המשפחה. סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו הזנחה, התעללות פיזית והתעללות מינית.

הילדים הכי עניים במערב

31.2% מהילדים בישראל, שהם 881,369 נפשות, חיים מתחת לקו העוני. 58.7% מהילדים החרדים ו-62% מהילדים הערבים עניים. מאז שנת 2000 בולטת מאוד השחיקה ביכולתם של תשלומי ההעברה והמיסים לצמצם את ממדי העוני. כך, בשנת 2016 רק 11% מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני תודות לתשלומי ההעברה, לעומת 29% בשנת 2000.

ילדי ישראל נמצאים בקצה העליון של מדרג העוני מבין המדינות שנמדדו על ידי ה-OECD. בשנת 2015 34.5% מהילדים בישראל היו מצויים ב בסיכון לעוני - אחוז גבוה בהרבה מבכל המדינות שנבדקו וכפול מהממוצע במדינות ה-OECD.

בשנת הלימודים האחרונה רק 23% מהילדים עד גיל שלוש שהו במסגרות חינוך לגיל הרך המפוקחות על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. 77% שהו במסגרות פרטיות שאינן מפוקחות או בבית.

הנתונים נאספו משלל מקורות, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, המשטרה, משרד החינוך, משרד הבריאות, איגוד האינטרנט הישראלי ועוד.

ריבלין: "ילד עני הולך לישון רעב"

"יש לנו ילדים נפלאים. יש לנו נוער מצוין. נבון, חכם. הישגי. יש לנו כמובן גאווה מהעלייה המשמעותית באחוז הזכאים לבגרות. הילדים האלה, הנוער הזה - פגיע וזקוק להגנה. אתם, אנשי המועצה, יצרתם את הדו"ח החשוב הזה. התפקיד שלנו, עכשיו, הוא לעשות. לעשות יותר למען עתיד ילדינו. להקצות יותר משאבים בכסף ובכוח אדם לטיפול במי שמהווים יותר משליש מאוכלוסיית מדינת ישראל. להכיר אותם יותר ולהגן עליהם יותר. בכל הזירות - בבית, במוסדות החינוך, ברחוב, וברשת".

© shutterstock - אילוסטרציה

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון (כולנו), אמרה בתגובה לפרסום הדו"ח כי "הנתונים הקשים והכואבים שמובאים בדו"ח מוכיחים כי לחברה הישראלית ולמוסדותיה יש עוד הרבה מה לעשות בתחום ההגנה על הילדים ובשמירה על זכויותיהם. כמעט ולא ניתן למצוא נתון מנחם בדו"ח או תחום אחד שבו חלה תפנית משמעותית למענם. הכללת הילדים בסדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל היא הכרחית וקריטית. יחד עם זאת, מתחת לפני השטח, כבר עתה מתבצעים תהליכי עומק הנוגעים ישירות לשיפור מעמדם ומצבם של הילדים. לצערי, זה מעט ולאט מדי, אך כולי תקווה כי בשנה הבאה ניחשף לנתונים משופרים. הוועדה שבראשותי תמשיך, לצד כל הארגונים והגורמים הפועלים לטובת ילדי ישראל, להשמיע את קולם ביתר שאת ולהיאבק למען זכויותיהם".