חיבור פשוט: "ההתחברות קלה, אבל המסלול ארוך"
מתי לאחרונה יצא לכם לשבת לשיחה עם נערה ערביה, להצטלם עם נער חרדי, או להחליף חוויות עם בני נוער מהקיבוץ? קרוב לוודאי שהתשובה של רובכם תהיה לעולם לא. עומר ארד אומנם עדיין תלמיד תיכון, אך הוא הבין שהאיום על החברה הישראלית הוא עצמנו ובחר שלא לשבת בחיבוק ידיים
"מגיל קטן לקחתי חלק במסגרות מנהיגות שונות, והבנתי שיש לי בתור נער הרבה מאוד כוח. לאחר שלקחתי חלק בפרויקטים רבים וגיליתי עניין בפוליטיקה ובעיתונות, הבנתי שהאיום על החברה הישראלית היום - הוא אנחנו עצמנו, ויש לעשות מעשה. בחרתי לקחת את הכוח הרב שיש לי ולבני הנוער למקומות טובים, ולגרום לשינוי בסביבה שלי", אומר עומר ארד (17) מכפר סבא הלומד בתיכון הרצוג.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- ילדים כוכבים: האם הם מפספסים את הילדות שלהם?
- מייצגים את ישראל בגרמניה: "הסברתי להם מה קורה כאן"
- קופצים לעתיד: איך תראה שנת 2018?
האיום הגדול הוא אנחנו
במסגרת מסלול ההכשרה ב-LEAD, ארד התבקש לחשוב על פרויקט חברתי המאיר פינה חשוכה בחברה הישראלית. לאחר מחשבות רבות ועבודת מחקר שכללה מסע אישי בחברה הישראלית, היה לו ברור שהפרויקט שלו יכלול שינוי אחר, חיבור בלתי אמצעי ואמיתי בין בני הנוער לבין קהילות ומגזרים שונים בחברה הישראלית. "האיום הוא כבר לא איום קיומי, אנשי צבא רבים ומנהיגים רבים אומרים בביטחון, כי לישראל אין איום קיומי חיצוני. אני חי בחברה הישראלית ונושם אותה, ואני מזהה בתקופה האחרונה שיח מקצין, פילוג ושבטיות. זו לא החברה שאני רוצה לחיות בה".
לדבריו, פרויקט "חיבור פשוט" נולד מהצורך להיפתח ולחוות את החברה הישראלית על כל גווניה וסוגיה. "הפרויקט נותן הזדמנות נדירה לבני הנוער לצאת לכמה רגעים מהסביבה המוכרת והבטוחה, ולהכיר גם את הפחות מוכר וידוע".
מסע ייחודי במינו
בני הנוער שלוקחים חלק בפרויקט שיזם ארד, החלו לפני מספר ימים את דרכם במסע ייחודי בשבילי החברה הישראלית, שיתפרס על פני חצי שנה. כחלק ממנו, הם יגיעו אחת לחודש לביקור קהילה שונה בחברה, יעבדו בחקלאות, יישנו בקהילות ולמעשה יחוו את חיי הקהילה ליומיים שלמים. במקביל, בני הנוער אך נפגשים אחת לשבועיים למפגש עם מנחה מקצועי המלמד אותם על מנהיגות, שינוי, ועל החברה הישראלית בכללותה כשבסוף התהליך החוויתי והחינוכי, הם יוציאו לפועל פרויקטים משלהם.
רק בן 17 וכבר חושב בגדול.
"הכל מתחיל בקטן וגדל. הפרויקט התחיל כרעיון קטן שלי בסביבה הקרובה שלי, והתפתח וצמח לכדי שינוי מקיף וארצי. הצורך הוא צורך ממשי שלא מטופל והמצב מחמיר. אין ברירה, אלא לחשוב בגדול ולא לבזבז זמן לפני שנהיה בנקודת האל חזור".
חושב שיש לך את היכולת והאמצעים כדי להוביל את הפרויקט למקום שאתה רוצה?
"כן, יש לי שותפים מדהימים לעשייה, לבד אי אפשר לעשות כמעט. אני מאמין שכדי ליצור שינוי צריך לרתום אנשים רבים לרעיון. במקרה הזה, אנשים רבים וטובים באמת הבינו את הצורך ביצירת פרויקט כזה".
לאיזה מקום היית רוצה שהוא יגיע?
"החלום שלי הוא שכל תלמיד כיתה י' ייקח חלק בפרויקט, שיוציא אותו מאזור הנוחות שלו, ויגרום לו להכיר בני נוער ומבוגרים מקבוצות וממגזרים שונים בחברה. השיח היום מבוסס על בורות שמובילה לשנאה, ההכרות עם האחר תמגר את התופעה ואת תוצאותיה נראה בתוך מספר שנים".
בגיל הזה מרבית בני הנוער מרוכזים בלימודים ובמצב החברתי. אתה לוקח בחשבון שאתה עלול להזניח את הצד הזה לטובת הפרויקט?
"נכון, אני מגיע פחות לבית ספר ולפעמים אין לי זמן לצאת בערב, אבל לקום בבוקר עם מטרה בעיניים ורצון ליצור שינוי, שווה הכול. אני לא מונע מעצמי כלום, ולמרות העבודה המאומצת ממשיך ללמוד ולחיות חיי חברה מלאים. הכל מתחיל ונגמר בניהול זמן נכון".
במה שונה הפרויקט שלך מפרויקטים אחרים המחברים בין קבוצות שונות באוכלוסייה?
"הפרויקט ארוך טווח ונוגע גם בעצבים החשופים ובנקודות הלא פשוטות של החברה הישראלית. בנוסף, החיבור הבלתי אמצעי של בני הנוער עם הקהילות לא מתרחש ברוב הפרויקטים והחוויה שמתרחשת היא חיבור אמיתי. כאשר בני הנוער חווים את חיי הקהילה באמת ולא לשעות ספורות, נכנסים לבתים ומקבלים הזדמנות לראות את החיים באמת – זה חדשני, מקורי, וזה ייצור שינוי משמעותי ולאורך זמן".
קראת לפרויקט "חיבור פשוט", אך למעשה חיבור כזה לא קורה בלחיצת כפתור.
"נכון מאוד, בגלל זה פרויקט 'חיבור פשוט' מתרחש לאורך זמן. ההתחברות היא קלה, אבל המסלול ארוך ולא נקודתי. האנשים טובים והם לא שונים כל כך כמו שזה נראה, אך מדובר בתהליך".
מה ביכולתנו לעשות על מנת לקצר את הדרך לשינוי המיוחל?
"לצאת מהבית ומהאזור הנוח, ולפגוש את החברה הישראלית האמיתית. להיות ערים למנהגים ולצרכים של הקבוצות השונות, להיות ערים לרצונות ולייחודיות ולתת מקום לכולם".
|