משחקת בזבל: העתיד המזהיר של שרה ספניולוטו
אחת ממשתתפות פרויקט "מהנדסות העתיד" הגיעה אליו כל הדרך מאיטליה, וחולמת גם היום להגיע הכי רחוק שאפשר – לחלל
מה המקצוע שהייתם מוכנים ללמוד לנצח? היסטוריה, ספרות, או אולי בכלל מתמטיקה? במקרה של שרה ספניולוטו התשובה פשוטה. היא תמיד אהבה מתמטיקה, וידעה שגם המעבר לארץ חדשה לא יעצור אותה מלהמשיך ללמוד את מה שהיא אוהבת.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- יש עתיד: בני הנוער שמשלבים לימודים אקדמיים עם התיכון
- בואו לבדוק: פתרון הבגרות באנגלית / מועד חורף 2018
- ממצרית ועד שומרית: השפות שלא ידעתם על קיומן
"עליתי לישראל עם פרויקט 'נעלה' כשהייתי בכיתה י'", היא מספרת. שרה, כיום תלמידה בכיתה י"ב בבית הספר מוסינזון בהוד השרון, השתתפה בפרויקט "מהנדסות העתיד" בשנה שעברה כשהייתה בכיתה י"א. עוד כשחיה באיטליה, למדה כימיה, פיזיקה ומתמטיקה. המעבר לישראל ומכשול השפה לא עצרו אותה מלהמשיך ללמוד את המקצועות שהיא כל כך אוהבת, והשנה היא תיגש לבחינות הבגרות בכימיה ובמתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד.
"את כל מאה התלמידות שהתקבלו חילקו לעשר קבוצות כשכל קבוצה עשתה פרויקט אחר שהתעסק בהנדסה", היא מסבירה. "הפרויקט של הקבוצה שלי היה ליצור לווין כדי לפתור בעיה של 'ספייס ג'נאק'". לאלו מכם שעדיין לא בקיאים בסלנג ההנדסי המקומי, ספייס ג'אנק הוא כל הזבל שנשאר מאחורי הניסויים, השיגורים והמחקר שאנו מבצעים בחלל. למשל, שאריות מלווינים לא פעילים, טילים שהתפוצצו ועוד ג'אנק שמרחף לו ברחבי החלל ויכול להרוס לוויני תקשורת שאנחנו משתמשים בהם היום, לדוגמא. "הקבוצה שלי לא באמת יצרה לווין אמיתי, אבל חשבנו על לווין שיכול לעבוד והכנו לווין קטן מחומרים שנתנו לנו בפרויקט וחשבנו על פתרון לבעיה". כל מפגש בפרויקט נמשך ארבע שעות, הכוללות הרצאה, פגישה עם מרצה בכיר מתחום ההנדסה או סיור. לאחר מכן היו לנו עוד שעתיים של עבודה מעשית על הפרויקט הקבוצתי. "במפגש האחרון הייתה לנו הצגה של הפרויקט והגיעו הרבה אנשים. דיברנו איתם וכולם התלהבו מהפרויקט והבינו את הרעיון, זה היה מאוד מגניב", היא מספרת בגאווה.
מה החוויה שהכי זכורה לך מהפרויקט?
"היו לנו מנטוריות במהלך הפרויקט, שהיו נשים שעזרו לנו בדרך. אני זוכרת שפעם הלכנו לעבודה של אחת המנטוריות שעבדה עם לווינים וראינו לווין אמיתי שישלחו לחלל ואיך בונים אותו. זה היה ממש מגניב כי זו הייתה עבודה אמיתית של המנטוריות שלנו והתעניינתי איך אפשר לעבוד בתחום הזה בעתיד".
היעד הבא בקריירה ההנדסאית של ספניולוטו הוא השירות הצבאי, אליו היא מתנדבת ונמצאת בימים אלו בשלבי המיונים לתפקידים טכנולוגיים בתחום שמעניין אותה. "אני מאוד אוהבת לפתור בעיות וליצור דברים חדשים, אז אחרי הצבא אני רוצה להיות מהנדסת של אירוספייס, שזה מה שלמדנו בפרויקט. אני רוצה ללמוד את זה באוניברסיטה ולעבוד בזה", היא משתפת. עם החברות שהכירה בפרויקט היא עדיין בקשר היום, בעיקר דרך הרשתות החברתיות. "בפרויקט למדתי על עצמי שאני באמת אוהבת הנדסה ופגשתי הרבה תלמידות אחרות בגיל שלי שכמוני, אוהבות את ההנדסה. הפרויקט היה לי קשה בגלל העברית, אז למדתי איך לפתור בעיות ואיך להסתדר, גם אם היה לי קשה למדתי איך להתגבר בכל זאת".
מה את יכולה להגיד לבנות שמתלבטות היום אם להירשם לפרויקט?
"כן לגשת! במאה אחוז! אם יש תלמידה שאוהבת הנדסה ואוהבת גם לחשוב ולפתור בעיות זו חוויה מאוד טובה שיכולה לשנות את החיים ואני מאוד ממליצה עליה. הפרויקט היה עבורי חוויה טובה שאני אהבתי והוא שינה את החיים שלי".
רוצות גם לקחת חלק בפרויקט "מהנדסות העתיד"? יש לכן הזדמנות להירשם עד יום שישי ה-19.1
|