אולי לא ידעתם, אך ישנם בני נוער שמעבירים את שעות הפנאי שלהם בתנועה מיוחדת העונה לשם נוע״ם (נוער מסורתי). שם, תמצאו ציונות, אהבת הארץ, ובעיקר שמירה על כבוד האדם ושוויון בין המינים. אביה אנדי (17) מירושלים ורזי חורגין (17) מקיבוץ קטורה לוקחים חלק בתנועה הייחודית, ולא מתחרטים על כך לרגע. אם תשאלו אותם מה טוב בפרויקט שאליו יצאו לאחרונה, הם יענו אחרת ממה שתחשבו במבט ראשון. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• לא עצלנים: בני הנוער בוולוגים בריאים במיוחד
• פותחים ת'עיניים ואומרים תודה: בני הנוער ביוזמה מיוחדת
• לראשונה בישראל: הבית החדש של יזמי העתיד
  

 פרוייקט השליחונים מיועד לתלמידי כיתות י' עד י"ב, שהשליחות והציוניות פועמת בלבם. "בזמן שהיינו באוקראינה, העברנו פעילויות ודיברנו על התנועה שלנו בארץ" , סיפרה אנדי. זאת דרך טובה להכיר את הקהילות היותר ותיקות באזורים היסטוריים מהעם היהודי. זה מדהים לראות קצת מההיסטוריה של הקהילות שקיימות יותר זמן מאיתנו", הוסיף חורגין.

יש כל כך הרבה פרויקטים. מה הופך את הפרויקט הזה למיוחד?

אנדי:"העובדה שאתה טס לחו"ל יחד עם התנועה שלך. אתה לא רק טס, נהנה וזהו, זה לא נגמר שם - אנחנו ממשיכים ונכנסים לעולם של השליחונים. זה לא פרוייקט שנגמר, אלא ממשיך איתך תקופה".

חורגין: "יש הרבה פרויקטים, אבל הפרויקט הזה דורש כלים מסוימים כמו תקשורת בין אנשים ואמפתיה. מי שיש לו אותם מתאים להיות שליחון".

 

 

"העובדה שהם שונים מאיתנו עזרה לנו ליצור חיבור טוב"

לאחרונה, טסתם לאוקראינה כדי לייצג את ישראל. עם איזו תחושה הגעתם לשם?

חורגין: "תחושה מאוד קרה, לא מהאנשים אלא מהאוויר. מאוד קר באוקראינה. אבח תחושה הכי גדולה שהגענו איתה הייתה סקרנות. זה מקום כל כך שונה, אתה מבין שאתה לא בישראל".

אנדי: כשהיינו שם הייתי מאוד מבולבלת. מה בכלל עשיתי שם? עשינו כל כך הרבה דברים ולא היה משהו אחד מרוכז, לא תכננו הרבה פעולות, זרמנו עם האווירה, עם החניכים ועם המדריכים".

ועם איזו תחושה חזרתם?

חורגין: "כשנחתתי בבן גוריון, הרגשתי שהעובדה שהם שונים מאיתנו, עזרה לנו ליצור חיבור טוב. ככל שאתה נמצא שם יותר עם האנשים ופחות מתייחס לסביבה, אצתה מתחבר. בתנועה הכול מוכר, אבל האזור שונה לחלוטין".

אנדי: "כל התחושה הזאת שעשינו כל כך הרבה דברים מפוזרים גרמה לנו לחשוב שלא עשינו מספיק, אבל עשינו המון. הטיול הזה הבהיר לי שאני יכולה להסתדר וליהנות בכל מקום".

 החוויות והזיכרונות

גם באוקראינה אנדי וחורגין לא נפרדו מהתרבות הישראלית המיוחדת, שמתאפיינת במשחקים, שירים וריקודים שרק אנו מכירים. "לימדתי כמה בנות משם 'קווה קווה דה לה אומה' ואני לא יכולה לשיר יותר את השיר הזה מרוב הפעמים ששרתי אותו שם". מנגד, חורגין אף ניצל את הזמן כדי ללמוד משחקים שמוכרים באוקראינה. "למדתי שם משחק שקוראים לו 'אוליצה פושקינה'. כשחזרתי שיחקתי אותו עם כמה מהתלמידות שעלו מאוקראינה והן הופתעו לראות שאני מכיר אותו".

 

 

 יש מסר מיוחד שהייתם רוצים להעביר באמצעות פרויקט השליחונים?

חורגי: נסו תמיד לעלות על הגל. פרויקט השליחונים הוא כיף ומיוחד, ושווה להכיר אותו".

אנדי: "אל תפחדו לעשות משהו בשביל עצמכם. גם אם אתם חושבים שלא תתקבלו שווה לנסות, כמוני, שחשבתי שאני לא אתקבל לשליחונים ואכן התקבלתי בסופו של דבר".