לפני שנה וחצי רציתי להתקבל לתכנית מנהיגות יוקרתית והייתי בטוחה שאני אתקבל. בניתי על כך ששם ייתנו לי את ההכוונה לבנות את היוזמה החברתית שחלמתי עליה, האמנתי שאני מהאחוזון הקטן של האנשים שראויים להיות שם, אבל... לא התקבלתי.

החלטתי שאני הולכת לעשות דברים גדולים, עם התכנית או בלעדיה, וליצור את המסגרת של עצמי. במהלך השנתיים האחרונות, קראתי ספרים על מנהיגות, לקחתי חלק בקורסים של יזמות, יצרתי קשר עם אנשים מעוררי השראה, יזמתי אירועים, שיתפתי פעולה עם ארגונים, עשיתי לא מעט טעויות ובעיקר למדתי הרבה.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• מורים לחיים: כתבי פרוגי מספרים על המורות שלהם
• בלרינה אמיתית: הרקדנית ששוברת את כל המוסכמות
• השבוע בעבר: מי זכה במאות מיליוני דולרים?

שוחחתי עם מספר אנשים שניסו אף הם להתקבל לתכניות כאלו והם סיפרו שאם לא יתקבלו - לא יוכלו להוציא את הרעיון שלהם לפועל. מה שנשמע די מצחיק, הרי: הרצל, צ'רצ'יל, לותר קינג, בן גוריון הצליחו להגיע להישגים מרשימים גם בלי שום תכנית מנהיגות.

ובכל זאת, לא מלמדים איך לבנות פרויקט בבית הספר. ההרגשה הכללית היא שאתה נזרק למים כשמסביבך אף אחד לא מבין אותך. לאף אחד אין מספיק ידע כדי לסייע לך. וכך, כל כך הרבה יוזמות נהדרות לא יוצאות לפועל, כי הרבה אנשים לא יודעים אפילו "איך מתחילים?", או שהן נופלות אחרי קשיים התחלתיים או החוסר במסגרת. לשם כך, חשוב לי לשתף אתכם בחמישה טיפים שצברתי לאורך הדרך.

דייקו והגדירו את הרעיון שלכם

בתקופה ההיא, ידיד שלי שלח לי מסמך בו אני אמורה למלא את כל הפרטים על הפרויקט שלי. מילאתי אותו, ופשוט נהיה לי סדר בראש. מאז, נהיה לי קל יותר גם לשלוח אותו לאנשים אחרים ולהבין מה חסר. 

החלק החשוב הוא לכתוב את הרעיון שלכם. הוא לא צריך להיות מושלם או מדויק, וזה בסדר גם אם אתם לא סגורים עליו עד הסוף. הוא עוד הולך לעבור שינויים - בהתחייבות. נדיר מאוד שהרעיון הראשוני הוא באמת הגרסה הטובה ביותר.

כשאתם כותבים אותו, תארו את החזון שלכם. מהי תמונת המצב האידאלית?תדברו על הבעיה או הצורך שאתם הולכים לפתור ואיך אתם הולכים לעשות זאת. כתבו את המשאבים (מקום, אנשי מקצוע, מתנדבים, מימון) שאתם צריכים, כדי שאנשים ידעו איך הם יכולים לעזור לכם.

בהמשך - דייקו את הדברים. הגדירו זמנים, משימות ותחומי אחריות, לכו מהמטרה הסופית שלכם אחורה - למשימות שנתיות, חודשיות, שבועיות ויומיות.

שתפו פעולה עם ארגונים שעוסקים בנושאים דומים

כששאלתי את עצמי מה הצעד הכי פשוט ומשמעותי שאני יכולה לעשות כדי להזניק את הפריקט שלי קדימה, החלטתי לשלוח מייל לכל אדם וארגון שהתעסק בנושאים שקרובים לנושא של הפרויקט שלי, שעסק בחינוך ובשינוי חברתי. כך, שיגרתי ביום אחד עשרות מיילים למנכ"לים, עמותות, פרופסורים לחינוך, פעילים חברתיים בולטים ועוד. למרות שהרבה מהם לא חזרו אליי, הופתעתי מאוד מההיענות של כל השאר.

לא משנה מה התחום שאתם עוסקים בו, מישהו בטוח עוסק או עסק בו בעבר. תפנו לארגונים עירוניים, תכניות מנהיגות, עמותות, יוזמות לא רשומות, ארגונים עסקיים, אנשים מובילים בתחום ועוד. כל מי שיכול לעזור לרעיון שלכם לצמוח. 

יכול להיות שתמצאו את עצמכם משתפים פעולה עם גוף או עמותה, ותקבלו תוך כדי ליווי מאנשים בעלי ניסיון, מימון, תמיכה וטווח אפשרויות גדול יותר להשפיע על אנשים. שיתוף פעולה כזה גם ייתן לכם מסגרת שתעזור לכם לעשות סדר בראש ולהתמיד. האנשים האלו יוכלו גם לכוון אתכם למקומות שלא חשבתם עליהם, ובכלל, המחשבה על כך שאנשים גדולים מאמינים ברעיון שלכם תתן לכם בוסט מטורף להמשך.

יותר מזה - אתם לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש! זה מעולה גם לקחת דברים קיימים ולהרחיב אותם, להכניס לעיר שלכם, להנגיש לאוכלוסיה מסוימת ולהביא את החידוש שלכם.

הקימו צוות

כשנהיו מסביבי עוד אנשים שמאמינים במה שאני מאמינה ומוכנים לפעול יחד איתי, נהיה לי ברור שזה לא רק השגעון שלי ושקורה כאן משהו גדול. התחלנו להיפגש בצורה קבועה ולהתקדם. המפגשים היו מהנים, וזה לא משנה אם למדנו, תכננו, ניהלנו דיונים או ארגנו דברים. הנוכחות של האנשים האחרים אפשרה לי להאציל סמכויות, לקבל אנשים שתומכים בי ברגעי משבר, לתת לאנשים אחרים להתעסק במה שמעניין אותם וללמוד המון על הנחיית קבוצות וניהול פעילים. בדיעבד, היה לי ברור שהייתי צריכה לחפש את האנשים שיהיו לצדי כבר מהיום הראשון, אבל אתם לא תצטרכו לעשות את הטעות הזו.

עם תחילת הרעיון, חפשו לעצמכם צוות. צעקו את הרעיון שלכם איפה שרק אפשר. אני עשיתי את זה דרך שיתוף מאסיבי ברשתות החברתיות. אבל אתם יכולים להשתמש בכל אמצעי שעומד לרשותכם, כמו מועצות נוער, תנועות נוער וכדומה. יכול להיות שבהתחלה תרגישו שהצוות מאט אתכם ודברים לא מתבצעים בדרך בה אתם רוצים, אבל לטווח הארוך זה לחלוטין הפתרון הנכון!

אנשים זה הנכס הכי יקר שיש לכם. בחרו אותם בקפידה. לא צריך יותר מדי, גם שניים או שלושה אנשים רציניים ומחייבים יעשו את העבודה.

הקיפו את עצמכם באנשים חולמים

הבחור מהסעיף הראשון, הכיר לי חברים משפיעים אחרים שעוסקים בנושאים דומים, שהכירו לי עוד אנשים חדשים. משם, התחלתי לשחק על החברים המשותפים, ולהוסיף עוד ועוד בני נוער שאפתנים. המאמצים השתלמו, והסביבה הווירטואלית שלי הפכה להיות מדהימה. סוף סוף הפסקתי להרגיש היחידה שעוסקת בנושאים כאלו בגיל הזה. קיבלתי מהם עזרה, הכוונה ובעיקר הרבה ערך מוסף.

זה כל כך חשוב ולכן רצוי שתקיפו את עצמכם באנשים חולמים, ששואפים גבוה, שעוסקים במה שאתם עוסקים בו, או בכל דבר מופלא אחר. תוסיפו ברשתות החברתיות בוגרים או משתתפים של תכניות מנהיגות שונות, אנשים שנכנסים לרשימות ה"20 מתחת ל20", תחברו לקהילות ווירטואליות, עובדים ומתנדבים בארגונים שאתם מזדהים איתם, תכירו אנשים בכנסים, אירועים ועוד. בקשו מהם להכיר לכם עוד אנשים מוכשרים, ותוך חצי שנה הפיד שלכם יהיה מלא באנשים משפיעים מכל הארץ! הקשרים האלו כל כך חשובים להמשך, לבעיות שתתקלו בהן בעתיד, ובכלל - אתם רוצים להיות מוקפים באנשים שיבינו אותכם כשכל השאר לא מבינים למה אתם "מבזבזים את הזמן שלכם" על הפרויקט.  

למדו כל הזמן

גרתי בפריפריה, רחוק מאיפה שכל הדברים קורים, אז לא יכולתי להסתובב הרבה באירועים שעניינו אותי. צרכתי בעיקר חומר חינמי שמצאתי באינטרנט ובהמשך קניתי גם קורסים, ספרים ועוד. יצאתי מדי פעם לכנסים ופגשתי אנשים מעוררי השראה. למדתי כל כך הרבה בתקופה הזאת. למדתי תוך כדי התנסות וקיבלתי יתרון משמעותי על שאר בני גילי. שנתיים לאחר מכן, מצאתי את עצמי מייעצת לאנשים שגדולים ממני בחמש או עשר שנים, שכן הם מעולם לא נחשפו לנושאים האלו.

בעולם שבו הידע כל הזמן מתחלף - חייבים להישאר מעודכנים. מצאו את הדרך המועדפת עליכם ללמידה עצמאית: קראו ספרים, לכו להרצאות, צפו בסרטוני טד, התייעצו עם אנשים גדולים, שמעו פודקאסטים, קחו חלק בהרצאות מקוונות. בין אם זה על הנושא שאתם עוסקים בו, ובין אם זה על נושאים כמו מנהיגות וניהול פרויקטים, אין ספק שכל אלו יסייעו לכם לצמוח ולהגיע רחוק.