המורים ממלאים חלק חשוב בחיינו, בעיצוב ההתנהגות שלנו, המחשבות שלנו והיחס שלנו כלפי הסובבים אותנו. המורים מהווים חלק חשוב בחיי התלמידים ובמיוחד המורים המחנכים שנמצאים שעות רבות במהלך היום בקרב הצעירים - דואגים, מקשיבים, מלמדים. הילה סלמן ונעם פילנבליט, כתבות האתר מספרות על המחנכים שלהן שעשרו להן להתמודד עם תקופות העומס, הלחץ והקשיים שהתיכון וחטיבת הבניים מביאים עמם.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• מתחילים מאפס: כך תיצרו פרויקט חברתי
• מורים לחיים: כתבי פרוגי מספרים על המורות שלהם
• סודות שפת הגוף: כך תבינו טוב יותר את מי שעומד מולכם

הילה סלמן - "יש בן אדם אחד שגרם לי לעבור הכל בצורה חיובית"

אני תלמידת י״ב וזו השנה האחרונה בבית הספר שזה דבר מרגש מאוד בפני עצמו. אני בטוחה שכל תלמיד תיכון יסכים איתי שזה לא פשוט. העומס של הבגרויות, הצפייה של כולם ממך להצליח והלחץ - שלי, באופן אישי, הכי קשה להתמודד איתו. אבל למזלי, יש בן אדם אחד שגרם לי לעבור את הכל בצורה החיובית ביותר - רכז השכבה שלי, משה ווסרמן.

התפקיד של רכז השכבה בכל בית ספר הוא לדאוג שהכל כשורה, שהכל מתפקד נכון ושכולם מגיעים בזמן לשיעורים ולפעילויות. אבל במקרה של הרכז שלי זה הרבה מעבר לזה, הוא נותן לכולנו הרגשה אבהית ומשרה עלינו ביטחון לא מוסבר. הוא יודע להרגיע אותנו גם במצבים הכי קיצוניים וכשאני פונה אליו אני יודעת שהכל יסתדר. אנחנו יודעים שבכל בעיה שתהיה עם מורה, עם תלמיד אחר או אפילו עם בעיות אישיות- הוא הבן אדם לפנות אליו. אפשר לומר שהוא דמות להערצה בשביל כולנו, יכולת ההבנה שלו עצומה ומעוררת השראה.

בשנה שעברה המחנכת שלי הודיעה שהיא בהריון ושלא תוכל להמשיך לחנך אותנו גם השנה. לא ידענו איך לקבל את הבשורה, שמחנו בשבילה אבל ידענו שיהיה לנו קשה להתרגל למחנך אחר בשנה האחרונה בבית הספר. כאשר הודיעו לנו שהרכז שלנו לוקח אותנו תחת חסותו, היינו מאושרים וכל החששות נעלמו. הוא דאג שאכנס למגמה שאני מתחברת אליה במקום המגמה שהייתה לי בשנים קודמות ופחות התאימה לי. ולמרות שהוא מחנך כיתה נוספת, כולנו יודעים שאין לנו ממה לחשוש יותר- וזה רק בזכותו!

נעם פינבליט - "ידעה להיות כמו חברה טובה"

זו השנה העשירית שלי במערכת החינוך, עליתי לתיכון ובמהלך השנים הכרתי מורים רבים, אבל אף אחת לא הייתה כמו יהודית לין רדזינסקי. הגעתי לכיתה ז' בהלם גדול אחרי היסודי, נכנסתי למערכת גדולה וחדשה בשבילי והיא הייתה שם עם חיוך גדול ולב ענק.

אני לא יודעת איך הייתי עוברת את שלוש השנים של חטיבת הביניים בלעדייה. כמוני, כל תלמידי הכיתה שעברו מהיסודי לחטיבה היו בהלם בהתחלה. לאורך השנים, חווינו ביחד חוויות רבות, צחקנו ביחד בטיולים שנתיים, בדיחות פרטיות שמובנות רק לתלמידי הכיתה, סיפורים שחוזרים על עצמם ותמיד כיף לשמוע אותם שוב כי זה כבר נהייה רגיל ועוד חוויות טובות - ואת כל אלו חווינו עם המחנכת הכי טובה שיכולנו לבקש.

בפן האישי, היא הייתה שם בשבילי לכל שיחה ועזרה, ידעה להיות כמו חברה טובה ועם זאת גם מחנכת ששומרת על הכללים. כשעליתי לתיכון בתחילת השנה מתוך הרגל אמרתי לחברות שלי "בואו נדבר עם יהודית היא תדע איך לטפל בזה" אך ישר הבנתי שזו לא יהודית, ועם כמה שאני אוהבת את המחנכת החדשה שלי אין מחנכת כמו יהודית בכל העולם הזה.

רוצים להמליץ על המורים שלכם לתואר המורים של המדינה? היכנסו לכאן.