שקר או אמת? הדברים שכולנו ציפינו להם בתיכון
בואו נודה באמת, אין אחד מאיתנו שלא חיכה לרגע המיוחל - המעבר לתיכון, שגורם לנו להרגיש כמו תלמידים בסדרות התיכון האמריקאיות. אבל, כשמכירים את התיכון מקרוב ומעבירים בו שעות ארוכות, מבינים שלא בהכרח כך הדבר. קבלו את הדברים שכולנו ציפינו להם בתיכון ואין אותם באמת
אין ספק שהרגע המיוחל ביותר במערכת החינוך הוא המעבר לתיכון - ההגעה לכיתה י'. זהו הרגע בו אתם מתחילים את השלב הראשון מבין שלושה שלבים, שבסופם תגיעו לפסגה, אל גג העולם, וסוף סוף תהפכו לשמיניסטים! אך ברגע האמת, שבו סוף סוף מגיעה התקופה המרגשת, הכל לפתע מתנפץ כמו זכוכית דקיקה וסדוקה. כל מה ששמעתם, כל מה שדמיינתם, כל מה שחלמתם עליו בעבר - כל זה לא קורה כלל וכלל. אתם לא מרגישים כמו חלק ממשפחת המלוכה של בית הספר וגם לא מתייחסים אליכם כך - נשארתם אותו הדבר, כמו בשנה שעברה, כשהייתם בכיתה ט'. אז מה השקר ומה האמת? בואו נעשה לכם קצת סדר בדברים.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- משנים את הכללים: בני הנוער שעובדים בעבודות הכי מגניבות
- שרים למען השינוי: הנוער שמשפיע על החברה באמצעות המוזיקה
- שחקו: האם אתם באמת מאושרים?
"בתיכון לא אלמד ביום שישי"
אומנם זה נכון שיש בתי ספר, שבהם תלמידי התיכון לא לומדים בימי שישי, אך לא כל בתי הספר מקיימים זאת. לכן, אנו ממליצים לכם לא לשמוח ולחגוג לשווא, אלא לברר זאת קודם עם הנהלת בית הספר, טרם הגעתכם לתיכון.
"בתיכון אסיים ללמוד בכל יום בשעה 12:00"
מדובר בשקר לבן קטנטן, שגדל וגדל וגדל, והפך לשקר שחור וגדול מאוד. נכון, לפעמים ישנם "חורים" במערכת וישנם שעות פנויות, כתוצאה מכך שאחרי שניגשים לבגרות במקצוע מסוים - מפסיקים ללמוד אותו והוא יורד מהמערכת. אבל ממש לא מסיימים ללמוד בשעות מוקדמות, בטח לא בשעה 12:00, ובמיוחד אם רק עברתם לתיכון ואתם נמצאים בכיתה י'. להפך, זו התקופה הכי עמוסה, שבה תסיימו ללמוד בשעות מאוחרות, מסיבה אחת פשוטה - יש המון חומר להספיק. המלצה שלנו - אל תתלוננו גם כשיש ימים ארוכים ואינטנסיביים של למידה עד שעות אחר הצהריים המאוחרות.
"בתיכון לא יהיו לי בחנים, מבדקים או מבחנים"
גם פה מדובר בעיוות רציני של האמת. תופתעו לשמוע שבנוסף למתכונות, לבגרויות ולימים המרוכזים, יש בתיכון גם מבחנים! לא, לא רק מתכונות ובגרויות - גם סתם מבחנים!
"בתיכון אעשה כל מה שרק ארצה"
אתם חייבים להגיע בזמן לבית הספר, אתם חייבים ללבוש תלבושת אחידה, אתם חייבים להיכנס לכל השיעורים, אתם חייבים להכין שיעורי בית ואתם חייבים להיבחן בכל המבחנים. האם זה מה שאתם רוצים לעשות? אנחנו לא בטוחים בכך.
"בתיכון אגיע רק עם עט לבית הספר"
כמעט כל תלמיד תיכון טיפוסי מגיע לבית הספר בכל יום עם קלמר מלא במרקרים ועטים צבעוניים (תופתעו לשמוע עד כמה זה שימושי במתמטיקה), עם לפחות חמש מחברות שונות בהתאם למערכת של אותו היום, לפחות שלושה ספרים ועוד כל מיני דברים שנחוצים להישרדות שלנו, כמו אוכל, מים, כסף וכמובן מטען לסמארטפון.
"בתיכון אצא כל לילה למסיבה"
אם לשכב במיטה עם כוס תה, ספר מתמטיקה ומחשבון נחשבים למסיבה - התכוננו לחגוג בכל לילה!
"בתיכון אלך כל סופ"ש לים"
אם המון שיעורי בית, מבחנים ועבודות הגשה נחשבים לים, אז התניפו דגל אזהרה שחור והזהרו מפני טביעה.
"בתיכון אני איהנה יותר"
לא בטוח שאפשר לקרוא לזה אושר, אבל אם עבורכם לעשות שיעורי בית, או ללמוד לבגרות עד השעה 1:00 בלילה ולהתעורר ביום למחרת בשעה 6:30 בבוקר נחשב לכיף - כנראה שאתם נהנים מכל יום שעובר.
"בתיכון אהפוך למקובל"
המעבר לתיכון הוא ממש לא כמו מעבר לבית ספר חדש עם תלמידים חדשים, מדובר בסך הכל במעבר מכיתה ט' לכיתה י', וככל הנראה בכיתה שלכם יש את אותם הילדים שהיו אתכם בשכבה בשנה שעברה, למעט תלמיד חדש או שניים. הסטטוס החברתי נשאר פחות או יותר אותו הדבר, אז אל תצפו לשינויי מעמדות קיצוניים; התלמיד המשקיען של הכיתה, או בשמו- ה"חנון" של הכיתה, לא יהפוך פתאום לילד הכי מקובל של הכיתה, בדיוק כמו שה"ליצן" של הכיתה לא יהפוך למצטיין הלימודי הכיתתי.
"בתיכון י/תהיה לי חבר/ה"
גם כאן, ממש כמו השאיפה להפוך באורח פלא למקובל של השכבה, מדובר בשאיפה קצת יותר מדי גבוהה. אנחנו לא אומרים שזה לא אפשרי, אך לא היינו ממליצים לכם להסתמך על כך שלפתע תזכו באהבה.