לא כי כולם רוצים: הבחירה הנכונה של המגמות שלי
בימים אלו, כולנו חוגגים את החג הכי מבדח וצבעוני, פורים. אך מה באשר לבחירה המשמעותית של המגמות בתיכון? מיכל ארבל מציגה את נקודת מבטה ואת השיקולים העומדים מאחורי ההחלטה החשובה המלווה אותה בזמן האחרון בתור תלמידה העתידה לעלות לתיכון • טור אישי
אני עומדת מול החלטה שתקבע את אופי שלוש השנים הקרובות ואולי המשמעותיות ביותר בחיי כתלמידה במערכת החינוך- בחירת המגמות. האם אתעניין בלמידה שלי, אילו חברים לכיתה יהיו לי ואיך תראה הבגרות שלי? כל השאלות האלו צפות כשאני באה לבחור את מה שכביכול "נכון בשבילי", או שאולי לא?
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- ספיידר דוג: הכלבים והחתולים שהתחפשו בפורים
- אני פורים: מי אתם ממגילת אסתר?
- לא לסמים: "הרחיקו מעצמכם צרות נוספות"
בניגוד לחג פורים שאנו חוגגים בימים אלו, שמאפשר לנו להתחפש למי שרק נרצה גם אם שונה מאיתנו לגמרי, בחירת המגמות היא אמיתית ועליה להתאים לאופי שלנו. אני יכולה להתחפש לזמרת מצליחה גם אם איני יודעת לשיר, אך אני חייבת לבחור מקצוע שיכולותיי בו יצדיקו את בחירתי.
מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי נערה שאוהבת מקצועות הומניים ושפות. תמיד אעדיף ללא ספק עוד שיעור ספרות או אנגלית על פני ניסוי במעבדה. אך לצערי, כשהקלפים נפרשים על השולחן ואנחנו צריכים לבחור במה נתמקד במשך שלוש שנים, עיניי נשואות בהערצה דווקא לאותם בוגרי מגמות ריאליות. אם להיות כנה, זה מערער את הבחירות והעידוד לעשות חמש יחידות מתמטיקה לא מועיל במיוחד.
אני חלילה לא באה לזלזל במקצועות הריאליים ובכל מי שבוחר אותם. יש לי חברים רבים כאלו וגם אני בעצמי נכנעת שלא לוותר על המדעים לגמרי, אלא לקחת מגמה אחת כזו ומגמה אחרת השונה ב-180 מעלות. אולם, הדבר המדאיג בעיניי הוא הדחיפה ללמוד רק מקצועות מדעיים כאשר אין היא נובעת מרצונו של התלמיד. תלמידים רבים מחליטים ללמוד את מה שההורים שלהם מבקשים, לפעמים דורשים - שני מקצועות ריאליים, ללא התחשבות ברצונות של הילד או בתחומי העניין שלו.
למעשה, המדעים מקיפים אותנו מבלי שנבחין בכך. אנו רואים פרסומות לחמש יחידות מתמטיקה, ההורים מקווים שנעשה את "הבחירה הנכונה" ונגביר פיזיקה ומדעי המחשב, וגם כשאנחנו נוטים לכיוון ההומני אנחנו נתקלים במדעי החברה ובמדעי הרוח. כל אלו גורמים לי לתהות - מה אם מדובר בתלמיד שאינו מתחבר לעבודה במעבדה, או שמא בנערה המוכשרת בצורה יוצאת דופן בתאטרון, ערבית, או בפסיכולוגיה? אזי, הם פחות חכמים, או שאותם התלמידים פשוט הולכים נגד הנורמה?
בסופו של דבר, בחרתי להיות חלוקה ולקחת חצי ריאלי וחצי הומני, וזאת מהצורך שלי שלא לוותר על אף אחד מהרצונות שלי - לא לוותר לגמרי על המקצועות שהכי מעניינים אותי, אך גם לא לוותר לגמרי על המקצועות המדעיים, שאם לא אבחר בהם לא אלמד יותר כלל. אני מאמינה שבחירה מגוונת היא החכמה והבטוחה ביותר, בשבילי, כיוון שהיא מבטיחה עניין לפחות במקצוע אחד, חלוקת עומס שווה והתנסות ביותר אפשרויות. מי יודע, אולי בסוף אהיה דוקטור למדעים.
ההתלבטות הייתה שקולה ומחושבת יחד עם ההורים, אך הבחירה הסופית הייתה שלי. חבריי שלקחו מקצועות ריאליים ניסו לשכנע אותי לבחור בריאלי, חבריי שבחרו מקצועות הומניסטיים ניסו להסביר עד כמה חשוב לפתח מקצועות אלו כמו המדעיים. ואני, ישבתי, הקשבתי, התעניינתי ובחרתי בדבר הנכון ביותר עבורי. אני מצפה לחוות מהרבה עולמות, לקבל ידע בתחומי דעת נרחבים ולרכוש חברים נוספים המתעניינים בתחומי דעת שונים.
עד שאלמד במגמות שבחרתי, חשוב עבורי לתת עצמה אחת לתלמידים מבולבלים אחרים - בחנו כל אופציה ב-20 עיניים שונות. תנו לכימיה ולקולנוע להתחיל אצלכם באותה נקודת פתיחה. שפטו כל מקצוע לפי מה שנכון אך ורק לכם, ללא כל הקלישאות שמכתיבה החברה.
|
|