בתקופת גיל ההתבגרות נעשות הבחירות הראשונות המשמעותיות לבניית קריירה, כיוון מקצועי ויכולת ההשתכרות העתידית. בחירת המגמות המתבצעת בתחילת התיכון מדגישה את הפערים הקיימים בין בנות ובנים, ובהמשך באים פערים אלה לידי ביטוי גם בתחומי הקריירה. מחצית מהבנות חוות ירידה בביטחון העצמי בגיל ההתבגרות, דבר שמשפיע ישירות על תפיסת המסוגלות שלהן להצליח במגמות שנחשבות מאתגרות ותחרותיות כמו מתמטיקה ומדעים. כך בפועל, לירידה בביטחון העצמי אין בהכרח קשר ליכולות האמיתיות, לפוטנציאל או שמא לציונים עצמם.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• עצור_תחשוב: פרוגי נלחמים בתופעת האלימות
• הידעתם? העובדות על הגוף שלנו שכדאי שתכירו
• זריקת טלפונים ניידים? כך תכנסו לכושר מבלי להזיע
  

במסגרת סקר שערך המותג "אולווייז" לרגל יום האישה הבינלאומי המצוין היום (ה'), בקרב צעירים בישראל, עולה כי בטווח זמן קצר של כחמש שנים, ההערכה העצמית והערכת המסוגלות של בנות צונחות ביותר מ-40%. מהתמונה שמצייר הסקר, 58.5% מהבנות בגילאי 7-9 חשות כי בנות חכמות יותר מבנים, לעומת 34.1% בגילאי 12-14. גם בקרב הערכת ההצלחה בלימודי המדעים ניכר כי עם השנים, בנות מעריכות פחות את יכולותיהן: 36.6% מהבנות בגילאי 7-9 טוענות כי בנות טובות יותר מבנים במדעים, לעומת 29.3% מהבנות בגילאי 12-14 שהשיבו על אותה השאלה. עוד עולה מהסקר כי מרבית הבנות (53.7%) בגילאי 7-9 מאמינות כי לבנות ובנים בטחון עצמי שווה, לעומת 43.9% בגילאי 12-14 המאמינות כי לבנים ובנות רמת ביטחון עצמי שווה.

על אף הממצאים המדאיגים, נוי נגאוקר ואילנה אסטרין, תלמידות כיתה י"א בתיכון "אורט זאב בוים" בקריית גת, יודעות היטב כי אין הן נופלות בכישוריהן מן הבנים, מאז שהן הצטרפו לפרויקט "שוברים את תקרת הזכוכית" וזאת על אף העובדה שהן שתי הבנות היחידות בין כל הבנים הלומדים עמן בכיתת האלקטרוניקה. "כשהסבירו לנו על הפרויקט, אמרו לנו שזה פרויקט רק של בנות וממש התלהבתי. שם, הראו לנו שאנחנו יכולות יותר ממה שאנחנו חושבות שאנחנו יכולות", מספרת נגאוקר לפרוגי.

 הולכות נגד הזרם

הבחירה הבלתי שגרתית של השתיים, גררה אחריה לא מעט תגובות מצד הסובבים אותן, אשר חלקן אף היו נעימות פחות. אסטרין משתפת כי "ההחלטה הייתה נראת מוזרה לרוב הסביבה שלי ואפילו קצת לי. היא גרמה ל'פרצופים' מהילדים בכיתה ומהילדים של המגמה". 

אך לדבריה, כיום הן לא נותנות לאיש לגרום להן להרגיש שהן לא מספיק שוות. "כיף לי היום להיכנס לשיעורים. מרגיש לי הרבה יותר בנוח לשבת וללמוד בכיתה שרובה בנים ולהרגיש לא פחות מהם".

אתן שתי הבנות היחידות הלומדות בכיתת האלקטרוניקה. זה לא גורם לכן להרגיש שמדובר בתחום של בנים?

נגאוקר: "זה לא גורם לי להרגיש שזה תחום של בנים, אלא זה נותן לי תחושה שבנות נרתעות ממקצועות מהסוג הזה ולא מנסות אפילו ללמוד, ולהתנסות בדברים שמוגדרים ב'תחום של הבנים'".

אסטרין: "האמת שלא ברוב הפעמים אנחנו גם חכמות יותר מהבנים. אני רואה את עצמי כחלק שווה בכיתה. לדעתי, שום מקצוע לא מוגדר לנשים או לגברים, אלא לאלה שאוהבים את המקצוע ורוצים אותו".

נוי, בהתחלה חשבת להגביר את לימודי ההיסטוריה והספרות. מה בכל זאת גרם לך לבחור באלקטרוניקה ובפיזיקה?

"פעם בשבועיים היינו נוסעות לבקר בחברת 'אינטל' והכרנו את המהנדסות שעובדות שם. הן הסבירו לנו על החברה , ערכו לנו סיורים במפעל ואמרו לנו שאנחנו גם יכולות להגיע למקומות גבוהים כאלו. זה נתן לי השראה לשאוף למקומות גבוהים בחיים שלי, אז התחלתי לכוון לתחום הטכנולוגי. הגברתי מקצועות ריאליים, שיעזרו לי להשיג את המטרה שלי". 

"כבר יודעת למה אני מסוגלת"

אילנה, קרה שכינו אותך "טום בוי"?

"לא מכנים אותי 'טום בוי'. העובדה שאני לומדת מקצועות טכנולוגיים לא הופכת אותי לפחות נשית".

על דבר אחד לא ניתן להתווכח - את תקרת הזכוכית שלהן, הן שברו ובגדול, וכנראה שזו רק ההתחלה.

מרגישות שהצלחתן לסדוק את תקרת הזכוכית שלכן?

אסטרין: "תקרת הזכוכית תמיד הייתה סדוקה, אני רק שברתי אותה לגמרי. מקווה להגיע לתפקיד ניהולי בחברת הייטק מצליחה".

נגאוקר: "אני מרגישה שהצלחתי לסדוק את תקרת הזכוכית שלי, בעיקר בגלל שאני יותר מאמינה בעצמי וביכולות שלי. יש לי שאיפות גבוהות יותר מבעבר, כי אני כבר יודעת למה אני מסוגלת. אני שואפת לעבוד בחברת הייטק בעתיד".

מה המסר שלכן לנערות בישראל לכבוד יום האישה? 

אסטרין: "כל אחת יכולה הכל. אל תתנו לשום דיבורים והפרדות לעצור אתכן. אתן צריכות להאמין בעצמכן ולהתקדם קדימה. אם אתן רוצות - מה יעצור אתכן?".

נגאוקר: "אל תפחדו לנסות, האמינו בעצמכן ואל תוותרו".