הם מופיעים שלוש פעמים ביום, בלא פחות מ-12 בתי ספר ברחבי באר שבע בשעות הלימודים, עם שיר קצבי ופופי, שכתבו בעצמם מתוך המצוקות והחוויות האישיות שלהם, ועושים הכל בעצמם: החל מבניית הליין-אפ, סחיבת הציוד, הקמת ההגברה והפקת סיבוב ההופעות. להקת צעירי באר שבע גרסת 2018, מאתגרת את המושג "נורמליות". 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• שחקו: האם אתם באמת מאושרים?
• לוקחים נשימה: חמישה תרגילים שיעזרו לכם להירגע
• יותר מאלופה: המתעמלת שתרמה את השיער לאחר הזכייה

 אודישן אחד שיצר את השינוי

עמית שדה, תלמידת כיתה י"א המתגוררת בדימונה ויוליה אילייאייב הלומדת אף בכיתה י"א באותה העיר, לא העלו בדעתן שמבחן הבד בו הן נבחנו לפני שנתיים ישפיע על חייהן מקצה לקצה. "חברה שלי הציעה לי ללכת איתה לאודישנים. בהתחלה לא הייתי בעניין, כי חשבתי לעצמי שזה לא יתפתח לשום מקום. מפה לשם מצאתי את עצמי פונה למנהל של הלהקה ומבקשת ממנו צאנס להופיע מולו בכדי להתקבל ללהקה. כבר יום למחרת, הוא אמר לי להגיע לשלב השני וכן הלאה. אני חושבת שבחיים לא התרגשתי כמו שהתרגשתי אז", מספרת שדה לפרוגי.

אילייאיב שותפה לאותה התחושה של חברתה וסבורה כי הלהקה אינה מקום שגרתי. "היא יותר מעוד מקום, שבאים לנגן וליצור בו מוזיקה. כבר מההתחלה הרגשתי שייכות והכרתי חברים לחיים".

מה הופך את הלהקה שלכן לכל כך מיוחדת?

שדה: "העובדה שזה מרגיש בכל פעם כאילו הייתי מפה מאז שאני קטנה, היא משפחה שנייה בשבילי. שיתוף הפעולה והפרגון בתוך הלהקה זה הדבר הכי מדהים, מעצים ומאחד שיצא לי לראות".

אילייאיב: "הלהקה מיוחדת בצבעים ובאישיות. מעבר לרמה מקצועית גבוהה, החיבור החברי מאדם לאדם, הרגעים של השבר וההצלחה יוצרים את ההבדל ומקנים לכל אחד מאיתנו מקום משלו".

מה למדתן מאז שהפכתן לחלק ממנה?

שדה: "למדתי מהמוזיקה הרבה דברים, זו הדרך שלי להביע רגשות, אני לומדת להתחבר לאנשים דרך שירה ודרך כתיבת שירים עם משמעות".

אילייאיב: "הבנתי שיש כל כך הרבה ז'אנרים, צבעים ואנשים מיוחדים. למדתי לא לוותר גם כשלא מצליחים ובעיקר לשים לב לערף שיש במקצוע, שבעזרתו אפשר ליצור הכל מאפס".

במהלך מסע ההופעות אתן מופיעות שלוש פעמים ביום. איך אתן מצליחות לעמוד בזה בתור תלמידות?

שדה: "לא קל לקום בארבע בבוקר, אבל אני מאמינה שככל שאתה רציני ורוצה את זה יותר ויותר, כך אתה יודע ומפתח דרכים חדשות לשלב. יש נפילות ואני חווה אותן על עצמי, אבל אהבה אמיתית לא צריכה לבוא על חשבון דבר אחר לכן, ולכן אני תמיד יודעת איך לחזור לשגרה ולהתאזן".

אילייאיב: "העומס הוא רק חלק מהחוויה. אנחנו לוקחים אותו למקום של צחוקים, דואגים להרים את כולם והוא חלק מהאווירה שלנו".

מדברים על קבלה עצמית

את השיר "יד למעלה", אשר מדבר על קבלה עצמית, כתבה הלהקה בעצמה ובכך הפכה את האומנות לכלי מקשר המוביל לשינוי. בקליפ מופיעים בני נוער המשתלטים על שטח בית הספר, על מנת לבטא את החופש שלהם במעשים. לדברי שדה, המטרה העיקרית של השיר היא לגרום לבני הנוער המאזינים לו להעריך את כל הטוב והייחודיות שניחנו בהם. שדה מציינת כי "אני רוצה שבני הנוער יפנימו שכל אחד מהם שווה יותר מכולם. אני רוצה שיקבלו כל אחד ואחת בדיוק כמו שהם, בלי שום שינויים מיותרים. הכי חשוב להיות אנחנו ולא ללכת לאיבוד במציאות שרצויה על ידי אחרים". אילייאב מאמינה אף היא כי לא תמיד בני הנוער מספיק מעריכים את עצמה ומוסיפה: "הייתי רוצה שבני הנוער יבינו ששום דבר לא עומד בפני רצון ושכל ילד יפעל למען החלום שלו, לא בעזרת ציונים - מחשבה היא זו שיוצרת את המציאות".

במבט קדימה, איפה אתן רואות את עצמכן בעוד עשר שנים מהיום?

שדה: "אני כל כך בטוחה שהעתיד שלי יעסוק במוזיקה. במה היא המקום שאני מגלה בו את היכולות שלי בכל פעם מחדש. אלו החיים שאני רוצה שיהיו לי, מלאים בהופעות ובהגשמת חלומות".

אילייאיב: "אני רואה את עצמי יוצרת ומוזיקאית, עם שירים שעבדתי עליהם והופעות שאני מארגנת בכוחות עצמי. אני בטוחה ומאמינה שזה מה שאעסוק בו בעתיד ואתפרנס ממנו. אני רוצה לדעת שיש בכוחי לשנות מחשבה של אדם בעזרת צלילים ולגרום לו להרגיש טוב יותר".