לתפארת המדינה: בני הנוער מעוררי ההשראה של ישראל
מהנער שפועל להעלאת המודעות לסרטן השד ועד הנערה שפועלת למען מיגור האלימות ברשת - הם פועלים למען החברה, מייצגים את ישראל ומצליחים לעשות את הבלתי ייאמן. הכירו את 12 בני הנוער המשפיעים ומעוררי השראה בישראל
אמש (ד') בטקס המשואות המסורתי הגדול בהר הרצל, זכתה מאי קורמן בת ה-15 להשיא משואה, בזכות הפטנט שהמציאה נגד שכחת ילדים ברכב. בנוסף לקורמן יש לא מעט בני נוער מעוררי השראה, שפועלים למען החברה, פורצי דרך, מהווים מודל לחיקוי ומייצגים את המדינה שלנו בכבוד. לרגל חגיגות ה-70 למדינה, בחרנו 12 בני נוער כאלו שהכי מגיע להם להשיא משואה.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- עצמאיות או לא להיות: כתבות פרוגי מספרות על העצמאות שלהן
- זר לנופל: בני הנוער מחבקים את המשפחות השכולות
- התבגרות בצל השכול: הנוער שמכיר את הכאב מקרוב מדבר
פארן רז
פארן בת ה-18 התנדבה במשך ארבע שנים במד"א. היא בחרה להתנדב ולעבור קורס הכשרה של 60 שעות אפילו שלא הייתה חייבת, שכן היא הייתה בנבחרת ישראל באתלטיקה. קורס ההכשרה הבסיסי לא הספיק לרז והיא עברה גם קורס נט"ן - ניידת טיפול נמרץ, שמכשיר מתנדבים לעלות על האמבולנס הצהוב, וקורס תאר"ן - תחנת אירוע רב נפגעים. במהלך השנים היא נחשפה למקרים רבים של תאונות דרכים ופציעות, כאשר מקרה אחד גרם לה להחליט שהיא רוצה לפעול בנושא.
רז מספרת כי היא הגיעה לתאונת דרכים וראתה גבר שמנסה לעזור לאשתו הפצועה. הוא הרים אותה והזיז אותה, ולמעשה בטעות גרם לה לשיתוק. "ראיתי את התמימות של אנשים שרוצים לעזור ולטפל בנפגעים, אך לרוב האנשים אין את הידע והכלים. ערכתי סקר וראיונות עם נהגים והבנתי שיש כאן בעיה של חוסר ידע. בעזרת ארגון LEAD (המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל), הלכתי לרופאים ופרופסורים ויחד החלטנו שאנחנו רוצים להמציא ערכת זהב שתהיה בכל רכב". הערכה כוללת כפפות להגנה אישית, חסם עורקים, תחבושת אישית, מסכת כיס להנשמה אישית, משולש לקיבוע ומספריים חזקים לגזירת החגורה. בנוסף לאלו יש חוברת עם מידע חשוב שמנחה כיצד להתנהג בתאונות דרכים עד להגעת הפארמדיקים. בימים אלו רז נמצאת בשליחות של הסוכנות היהודית בקנדה ומתנדבת עם הקהילה היהודית, ובמקביל מנסה לקדם את החוק שיחייב כל נהג לשים ברכבו את ערכת הזהב.
נבו חרט
חרט היה בן 13 בלבד כשאמו נפטרה מסרטן השד לאחר מאבק ממושך במחלה. לאחר מות האם, שלא אובחנה בזמן, כל אחד מבני המשפחה החליט להתמודד עם האבל ולהנציח אותה בדרכו שלו. חרט, כיום בן 18, החליט ליזום צעדה לזכר אמו ובמטרה להעלות את המודעות לחשיבות בדיקה מוקדמת. הוא הקים קבוצת ריצה שמנתה אז 30 רצים כחלק ממירוץ כפר סבא ויחד הם צעדו לזכרה של האם חגית. עם הזמן, מספר הצועדים החל לעלות בכל שנה. "בשבילי הצעדה זה המקום בו אני עוצר מחיי היום יום שלי ואני עובר להתעסק באבל. בכל צעדה אני מרגיש את אמא רצה וצועקת לידי".
בכל צעדה, נבו, חבריו, בני משפחתו ועוד מאות אנשים נוספים מכל רחבי הארץ - צועדים כשהם לבושים בחולצות וורודות וצועקים "גילוי מוקדם, מציל חיים". "בשנה שעברה, שלושה חודשים אחרי הצעדה התקשרה אליי אישה, שאני לא מכיר והיא סיפרה לי שהיא עברה ליד הצעדה ובמקרה שמעה אותנו. היא החליטה ללכת להיבדק, גילו אצלה גידול ובזכות האבחון המוקדם היא הבריאה וניצלה". אך הצעדות לא הספיקו לנבו. לפני שלוש שנים, פרויקט מטעם בית הספר הוליד הרצאה בנושא. "המורה ביקשה שאדבר על אמא. כתבתי 17 דפים, בכתב קטן, פשוט הוצאתי הכל החוצה. אחרי ההרצאה שהעברתי בבית הספר, מישהי ניגשה אליי ואמרה לי שהיא תלך להיבדק". חרט הצעיר הבין את הכוח שיש לסיפור שלו ואת המקרה הבודד הוא הפך להרצאה קבועה שרצה כבר עשרות פעמים - לבני נוער ומבוגרים, בה הוא מסביר את חשיבות הגילוי המוקדם ומעודד נשים ללכת ולהיבדק.
לינוי אשרם
המתעמלת האומנותית, מאגודת ראשון לציון, בת 18 וכבר גרפה הישגים מרשימים במיוחד, שברה שיאים וייצגה את ישראל בכבוד ברחבי העולם. אשרם החלה להתאמן בגיל 7 והחלה להשתתף בתחרויות בינלאומיות מגיל 12. בשש השנים בהם היא מתחרה באופן רשמי, גרפה הצעירה מספר מרשים של מדליות ותארים. לפני כשלוש שנים, החלה להתחרות גם בתחרויות לבוגרות. בשנת 2015 קבעה הישג היסטורי כשהייתה למתעמלת הישראלית הצעירה ביותר לזכות במדליית זהב בתחרות גרנד פרי. ואם זה לא מספיק, באותה התחרות היא גרפה גם עוד שלוש מדליות כסף ומדליית ארד.
בשנה שעברה, טסה לייצג את ישראל באליפות אירופה שנערכה בהונגריה וזכתה במדליית ארד בתרגיל החישוק ובמדליית ארד בתרגיל האלות ובכך הפכה לישראלית השנייה שזכתה במדליה באליפות אירופה והראשונה שזכתה בשתי מדליות באליפות. לאחר אליפות אירופה, התקיימה באותה השנה אליפות העולם שנערכה בפזארו וגם שם אשרם שברה שיאים, כהרגלה שזכתה בשתי מדליות ארד -בתחרות הקרב-רב ובתרגיל הסרט, ובכך הייתה למתעמלת האומנותית הישראלית הראשונה שזכתה במדלייה בתחרות הקרב-רב באליפות עולם (לפניה זכתה נטע ריבקין במדליה אך במכשיר החישוק) ולראשונה שזכתה בשתי מדליות בתחרות הנחשבת בעולם. אך זה ממש לא הספיק לאשרם, באותה השנה היא השתתפה במכביה העשרים, שגם הוגדרה כאליפות ישראל, וזכתה בחמש מדליות זהב. נקפוץ רגע לשנה הנוכחית, 2018, בתחילת החודש טסה כחלק מנבחרת ישראל, לתחרות גביע העולם שנערכה בסופיה וזכתה במדליית זהב בתרגיל הסרט. בשבוע האחרון, היא הוסיפה לרשימה המכובדת עוד שלוש מדליות בגביע העולם בפזארו - מדליית ארד בקרב רב, כסף בתרגיל כדור וזהב בתרגיל אלות. "אני רוצה להודות למאמנות שלי: לנה קופילנקו, איילת זוסמן, רעיה אירגו וגלה ברסקי".
רועי לוטם
כשגדל נחשף לסוגים שונים ומגוונים של משפחות - זוג אמהות, אם חד הורית שהביאה ילד מתרומת זרע ועוד. כשלוטם, כיום בן 17, הציף את סוגי המשפחות המגוונות בסביבתו הוא לעיתים רבות נתקל בתגובות לא נעימות שנבעו מחוסר היכרות או ידע לגבי המשפחות שאינן במבנה ה"מסורתי". בעזרת ארגון LEAD (המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל), הוא החליט שהוא רוצה להציף את הנושא, לגרום לסביבה להכיר, לכבד ולהיות סובלניים כלפי סוגי המשפחות השונות בחברה.
"דיברתי עם פסיכולוגים, יועצים חינוכיים ומורים והגעתי למסקנה שכדאי להתחיל לחשוף את הילדים למשפחות השונות כבר בגיל צעיר". לוטם יצר את התכנית החינוכית "קסם במשפחות" - סדרה בת שמונה מפגשים שמועברת בבתי ספר בכפר סבא, תל אביב ורחובות לתלמידי כיתות ב'. באמצעות משחקים, יצירה, סיפורים ודיונים הם נחשפים ולומדים לקבל את המשפחות השונות. את המפגשים עצמם, שפותחו בליווי יועצים, מעבירים כ-20 בני נוער שהוכשרו במיוחד.
רומי אברג'יל
הצעירה בת 17 פרצה לחיינו בתכנית "הבנים והבנות" של ערוץ הילדים ועוררה סערה רבה, בשל העובדה שמדובר בנערה הטרנסג'נדרית הצעירה ביותר בישראל. מאז פרסומה, הפכה אברג'יל לכוכבת ענקית ברשתות החברתיות, הובליה קמפיינים שונים ואפילו הצלטמה לסדרה דוקומנטרית שעוקבת אחר בני נוער המבקשים להתאים את גופם לזהותם המגדרית.
בתור כך, סיפורה של הצעירה הפך למעורר השראה עבור צעירים רבים המתמודדים עם שאלות הנוגעות לזהות מגדרית או נטייה מינית. במיוחד בשל תגובות פוגעניות מהסביבה הצעירה מהווה אברג'יל דוגמה לכך שיש לכל אחד מאיתנו את הכח להגשים את עצמו ואת החלומות שלו, גם אם החברה מערימה קשיים.
דללין דסטאו
בן ה-17 מכהן כיו"ר וועדת הנוער בקהילה של מועצת למידים והנוער במחוז צפון. לפני כשנה החל לעבוד על פרויקט "משפאחה" - למען ילדים יתומים, במטרה לתת מענה על הצרכים השונים שלהם - ליווי של פסיכולוג ויועצים, פרויקט חונכות של "אח בוגר", עזרה כלכלית, מתן מקום חם ונעים לפעילויות העשרה ועוד. "התייתמתי משני הוריי בגיל שנתיים. לפני חמש שנים הגשמתי חלום ועליתי עם דודי לארץ. לפני שנה הבנתי שאני רוצה לעזור לילדים יתומים, שהם לעולם לא ירגישו לבד. כבר באותו ערב גייסתי אנשי צוות ועבדתי עד 4 לפנות בוקר".
בחופש הגדול ייפתח הסניף הראשון של הפרויקט ובמקביל דסטאו שוקד על הוצאת ספר אוטוביוגרפי, שעתיד לראות אור באוגוסט, שכל הכנסותיו יילכו קודש למימון הפרויקטים של העמותה.
אלון פנצל
בן ה-17 עובד לילות כימים כדי לעשות הסברה ולייצג את ישראל ברשתות החברתיות, בנוסף להנחייה בערוץ 23 ובערוץ הקהילתי. "אני אוהב תקשורת ועיתונאות. כבר בכיתה ז' שמעתי שיש ארגון מסבירים צעירים ולחצתי על המורה שלי שתמליץ עליי לתכנית, למרות שניתן להתקבל אליה רק מכיתה ח'". מיותר לציין שפנצל התקבל למרות גילו הצעיר ועד כה הוא העלה לרשתות החברתיות למעלה מ-550 כתבות מקיפות על ישראל - "אני מייצג את הערכים עליה נבנתה המדינה - הומניות, ליברליות, דמוקרטיות. חשוב לי להראות את הערכים האמתיים של ישראל".
בנוסף לכך הוא עורך תכנים של מסבירים צעירים אחרים ומדריך בני נוער חדשים שמצטרפים לארגון. בכיתה ט' הוא טס ביחד עם עוד 50 בני נוער מהארץ למחנה, בן שלושה שבועות, בארצות הברית בו היו בני נוער פלסטינים, מהגדה המערבית, עזה, ירדן, מצרים ומארה"ב. את החוויות שצבר במהלך המחנה ומהשיח שנוצר בינו לבין שאר בני הנוער, הוא החליט לעלות על הכתב בספר "The Life Could Be", בהוצאת ספרי ניב.
יעל לוי
יעל לוי, בת ה-17, מדריכה שנים רבות בחוגי סיירות ובבני עקיבא בשבט עם ילדים המשתייכים לחינוך המיוחד. אחד הטיולים שנערך במסגרת בני עקיבא פקח את עיניה - "ראיתי את ההשפעה של הטבע על החניכים, על ההתנהגות והתקשורת שלהם. התחלתי לקרוא על שילוב שטח עם חינוך בכלל וחינוך מיוחד בפרט, והחלטתי שאני רוצה לשלב בין ילדי החינוך המיוחד לשטח ולסיירות", מספרת לוי.
בעזרת ארגון LEAD (המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל) היא הקימה את פרויקט מפ"ל - מסלולי פלא לכולם, שמאפשר לחניכים צעירים בעלי צרכים מיוחדים פעילויות סיורים, טיולים ופעילויות בשטח בהתאם ליכולותיהם. לוי גייסה את החברה להגנת הטבע שעוזרת בהפעלה ומימון מסובסד של הפרויקט, פסיכולוגים ויועצים שעזרו לכתוב את תכניות הפעולות ובני נוער נוספים שישמשו כמדריכים. כיום פועלות שתי קבוצות בירושלים ובעתיד מתוכננת להיפתח קבוצה נוספת בתל אביב. הקבוצות קטנות ומחולקות לפי יכולותיהם הפיזיות של החניכים. הם נפגשים פעם בשבוע ואחת לחודש הם יוצאים לטיול בשטח עם מסלולים מונגשים ופעילויות מיוחדות.
פהימה עמרין
פהימה רק בת 17 וכבר הספיקה להתנדב ולפעול רבות למען הקהילה. בשנה שעברה עמרין וחברתה, רואן אבו ריזק, ביקשו לפעול למען נשים מעירן שלא יודעות קרוא וכתוב, וביקשו לצמצם את התופעה. הן החליטו ללמד נשים קריאה וכתיבה הן בעברית והן בערבית. "בהתחלה לא הגיעו לשיעורים נשים רבות כי הן התביישו, אבל עודדנו אותן להגיע והסברנו להן שזו לא בושה".
בזמן השיעורים, עזרו הצעירות בלימוד הנשים וגם בהשגחה והפעלה של ילדיהן: "בזמן שהנשים למדו שמרנו על הילדים שלהן, הפעלנו אותם ושיחקנו איתם כדי שהן יהיו פנויות ללמוד". בנוסף לפעילותה למען נשים, פועלת עמרין בעירה בפרויקט "עיר ללא אלימות".
חנה קופל
הצעירה בת ה-17 סבלה במשך שנים מביריונות ברשת וכיום היא פועלת למען מיגור התופעה כשהיא מנסה להעביר לשאר התלמידים בבית ספרה את המסר החשוב. "כמעט כל ילד חווה ביריונות באיזושהי רמה. הייתי שם, חוויתי את זה וזו הסיבה שהצטרפתי לפרויקט". קופל הצטרפה לפני כארבע שנים לפרויקט "שומרי מסך" של רשת בתי הספר "אורט" בשיתוף עם חברת גוגל הישראלית. "הבנתי שהפרויקט יכול להוות סגירת מעגל בשבילי", מספרת הצעירה, שכיום כבר משמשת כרכזת צעירה של הפרויקט בבית ספרה, בונה מערכי שיעור ואחראית על 12 בני נוער נוספים.
עיקר התעסוקה של "שומרי מסך" היא הסבירה, שיעורי גיוס וחשיפה לפרויקט וימי שיא מיוחדים עם פעילויות והרצאות לשאר תלמידי בית הספר וגם לתלמידים צעירים יותר, בכיתות ה'-ו' במסגרת "שומרי מסך ג'וניור". קופל משקיעה את כל זמנה בפרויקט החשוב ובעקבות כך נבחרה להציג את התכנית בפני שר החינוך, נפתלי בנט, ואף נבחרה להיות חלק ממשלחת מצומצמת של מתנדבי הפרויקט שטסה לכנס בין לאומי בנושא במטה העולמי של גוגל בסן פרנסיסקו.
איתי פנקס
הוא רק בן 17, תלמיד תיכון במגמת הנדסת תוכנה, אבל יש לו כבר שנים של ניסיון ביזמות הייטק, תכנות ופיתוח אפליקציות. את התחום הוא החל ללמוד כבר בגיל 10 ושנתיים לאחר מכן, בגיל 12, השיק את האפליקציה הראשונה שלו באפסטור. כשמאחוריו עשרות אפליקציות שפיתח וחלקן הגדול נכנס לחנות, הקים פנקס, ביחד עם עוד שלושה חברים, חברה המעניקה שירותי תכנות, פיתוח וייעוץ דיגיטלי לחברות ולקוחות פרטיים. אך זה לא הספיק לו - כשהיה בן 14 בלבד הוא שימש כיועץ לערוץ הילדים - שם תכנת ואפיין פורום אינטרנטי לילדים המסייע בשיעורי בית. הצעיר המוכשר משלב בחריצות רבה בין העבודה, הלימודים וחיי החברה וחולם להקים חברת סטארט-אפ גדולה בעתיד או לשמש כסמנ"כל של חברה גדולה. הצעיר הוכתר לא פעם כילד-פלא טכנולוגי ואפילו נבחר על ידי המגזין "פורבס" לרשימת 30 הצעירים המבטיחים בארץ מתחת לגיל 30 - הצעיר ביותר ברשימה זו עד היום.
כיום הוא גם מעביר הרצאות בארץ ובעולם על במות גדולות ומכובדות ובימים אלו - שותף מייסד בחברת סטארטאפ לצד מבוגרים יותר במוצר חדשני בתחום המסחר-אונליין. "כשאני מגיע לפגישה עם אדם שטרם מכיר אותי - תמיד יש את ההפתעה מהגיל בצד השני. אני מאמין שבמהרה השותפים שלי הבינו שאמנם גילי צעיר מהם בהרבה, אבל זה לא בא על חשבון רצינות והתמסרות לעבודתי. לפעמים אני מתקשה לקבוע פגישות עבודה עקב הלו״ז שלי שהוא שונה משלהם (אני לומד בבית הספר בבקרים), וזו למעשה המגבלה היחידה שלי".
עידן מרש
מרש בן ה-16 אומנם עוד צעיר, אך הוא בוחר לעשות בגילו את מה שרבים וגדולים ממנו טרם עשו. בשל הצורך להתמודד עם בעיית הנגישות הפוגשת אותו מדי יום כנער הנולד עם שיתוק בגפיים, שמתנייד ממקום למקום באמצעות כיסא גלגלים, הוא החל לסייע לדוברות עמותת איל"ן כבר כשהיה בן 6 וייסד את פרויקט "נגיש לי" כשמלאו לו 14. במסגרת הפרויקט, פועל מרש ללא הרף, על מנת לשפר את נושא הנגישות בישראל, תוך שהוא מרצה בבתי ספר, לוקח חלק פעיל בישיבות הכנסת ובעיקר מצליח לעורר השראה עבור כל נערה ונערה בעלי מוגבלות.
לדבריו, על אף הקשיים המתלווים לשיתוק הגפיים עמו נולד, הוא מצליח לראות יתרונות במגבלה שלו, להתעלם מההערות שנזרקות לעברו ואף לומד בבית ספר רגיל. "לא לכל אדם יש את היכולת להשפיע, אני שמח שיש לי את האפשרות לגרום לנוער לקבל יותר את האחר. יש לי כבוד ענק לפעול למען שיפור נושא הנגישות בישראל. נכון להיום, אני לגמרי חושב שהנכות שלי היא ברכה", הוא מספר. אף על פי שמרש רק בתחילת דרכו, הוא כבר יודע היכן הוא רוצה לראות את עצמו בעתיד - ממשלת ישראל. "אני שואף להיות ראש הממשלה הנכה הראשון בישראל ולפעול למען האוכלוסיות החלשות בחברה". ולכבוד חגיגות ה-70 של המדינה, הוא מאחל לכולנו שנדע לקבל זה את זו, לגלות יותר רגישות ולמצוא את היופי הטמון בכל אחד מאיתנו.
|