הילדים היהודים ששהו בגטו בתקופת השואה נאבקו על השרדותם מדי יום, תוך שהם פחדו שיקרה הנורא מכל, רעדו מהקור העז, גוועו ברעב ועבדו בפרך. לעתים, הם היו לגמרי לבדם בתוך האפלה הזרה ומבודדים מכל המוכר להם.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• המסע שלי לפולין: "השבוע הכי עוצמתי שהיה לי"
• מתחברים לכאב: התלמידים שמגלמים את סיפורו של ניצול השואה
• יומני היקר, קשה: הקטעים שכתבו הילדים בתקופת השואה
  

 אולם, בחרו הילדים לשמור על התרבות והחיים בצל המוות עד כמה שאפשר, כדי להתמודד עם התנאים לא הפשוטים. בעזרת יצירתיות ושימוש בחומרים שהיו בגטו, הם הצליחו לאלתר משחקים שונים בעצמם, כמו בובות, משחקי כדור ואפילו משחקי שולחן, ששימשו אותם למשחק עם חבריהם לגטו.

חיו דרך המונופול

הילדים שחיו בגטו טרזין, הרבו להעביר את זמנם במשחק המונופול, שעוצב בשנת 1943 על-ידי אוסוולד פוק, שעבד בסדנת האומנים של הגטו. המשחק עבר שינויים שביטאו את התנאים המיוחדים בהם חיו אסירי טרזיינשטאט. 

כרטיסי הקנייה במשחק מצביעים על הרכוש שנקנה על ידי המשחקים וכן השמות בו ניתנו על פי המבחנים במקום. במהלך המשחק ולאחר קניית אזורים, ניתן היה להתעשר על ידי השקעה בבניית חדרים קטנים בעליית הגג של הבתים והקסרקטינים, במקום בניית בתים ומלונות כמקובל. הילדים השתמשו במשחק המונופול ב"כסף" הגטו, קרונות טרזיניות, שלא ניתן היה לקנות בהם דבר. במרכז המשחק ישנה מפה של העיר טרזין, הגטו, המראה שורות של בתים וקסרקטינים שהכילו עד 60,000 יהודים בזמן השואה, כאשר כל העיר טרזין בזמנים תקינים אכלסו 7,000 אנשים.

© ארכיון בית טרזין

התרבות לא נפרדה מהמציאות

בגטו היו מגוון של אנשי אשכולות, החל ממרים, וכלה בסופרים ובספורטאים. הודות להם, התפתחו בגטו חיי תרבות חשובים. תזמורות נגנו את שירתן, נגנים השמיעו את קולם, הצגות הועלו, נערכו ערבי בידור מיוחדים, אשר כללו קטעים קומיים לצד דרמה ומוזיקה.

ילדים בבית היתומים יאנוש קורצ'אק © באדיבות ארכיון בית לוחמי הגטאות ומוזיאון יד לילד

כדורגל בין חומות הגטו

הילדים ושאר האנשים בגטו, הקפיד לקיים משחקי ליגה גם במציאות הקשה, כאשר ברבים מהם התחלקו הקבוצות על פי ענפי העבודה של האנשים: טבחים, חשמלאים, גננים, עובדי המרפאה ולשכת הנוער. הכדורגל היה חשוב במיוחד עבור גטו טרזין בצ'כיה, בו נערכו מאות משחקי כדורגל המגרש מאולתר בין השנים 1942-1944, לעיניהם של אלפי צופים, שניסו להתנתק למספר שעות מהאימה ומהמצוקה. 

 החיים דרך העיניים שלהם

אחת הדרכים הבולטות שאפשרה לילדים בגטו להתמודד עם תמונת המציאות היא לצייר את אשר ראו מנקודת המבט שלהם. הם ציירו בין היתר את הגעגוע לבית, את הפחד ממקום המסתור את שיעור העברית בפינת המסתור, את הפחד מהטרנספורטאים ואת רצונם להבריא.

הגעגוע לבית עם החצר שנותרה מאחור © ארכיון בית טרזין

 בובות שנתפרו מהחומרים בגטו

מימין: בובת נערה מוכנה לטרנספורט, בובת אחות רחמניה © ארכיון בית טרזין